מוחמד בן אִסמאעיל (בערבית: محمد بن إسماعيل) היה אימאם מוסלמי אסמאעילי, ובנו של אִסמאעיל אבן ג'עפר. רוב האסמאעיליה הולכים בעקבות צאצאיו, דרך בנו עבדאללה, אשר ידוע גם בשם אלוואפי אחמד (בערבית: الوافي أحمد). צאצאיו היו אלו אשר יסדו את האימפריה של השושלת הפאטמית[1].
מוחמד בן אסמאעיל נולד ב-12 לחודש רביע אל-אוול בשנת 128 בלוח השנה ההיג'רי, שנת 740 לספירה.
בילדותו המוקדמת, הוא היה תחת חסותו, השגחתו והגנתו של הסבא שלו, האימאם ג'עפר א-צאדק, באל-מדינה[2].
מוחמד המשיך במהלך חייו לשכון באל-מדינה, במטרה להצמיח את האסמאעיליה. הוא נהג להסוות את זהותו, ורק אליטה מובחרת של מקורבים ידעה את זהותו האמיתית, וזאת על מנת לחמוק מהרודנות השלטונית אשר ניסתה לרדוף את זרם האסמאעיליה[3]. הח'ליפה, הארון א-רשיד, פתח בחקירה למציאת מקום משכנו של מוחמד, ואף שלח כוחות רבים לתור אחריו ברחבי העיר[4], מוחמד הסתתר במקלט תת-קרקעי שנבנה תחת ביתו.[5].
אשתו של הארון א-רשיד, שבסתר ליבה העריצה את האימאם מוחמד בן אסמאעיל, סייעה למוחמד והוא הצליח לחמוק מאל-מדינה ולעבור לכופה[6]
הוא נותר בכופה לתקופה זמן ארוכה וממושכת, והשלים את תקופתו כאימאם, תקופה שנמשכה 45 שנים. הוא נפטר ביולי 809.
הקודם: אסמאעיל אבן ג'עפר |
האימאמים האסמאעילים | הבא: אלוואפי אחמד |