מונה סיף

מונה סיף
לידה 12 במרץ 1986 (בת 38)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Breast cancer type 1 susceptibility protein (BRCA1) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Human Rights Defenders: Protecting the Right to Defend Human Rights עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונה סיף (בערבית: منى سيف) היא פעילה מצרית למען זכויות אדם, הידועה בשל השתתפותה בתנועת ההתנגדות במהלך ואחרי המהפכה המצרית ב-2011, בשל השימוש היצירתי שלה במדיה החברתית,[1] ובשל הקמפיינים שלה לביטול משפטים צבאיים לאזרחים מפגינים.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיף גדלה במשפחה של פעילים, ופוליטיקה הייתה נושא קבוע לדיון במהלך הילדות שלה. אביה, אחמד סיף, שנהרג ב-2014, היה עורך דין זכויות אדם ומנהיג אופוזיציה, ששהה חמש שנים בכלא בתקופת משטר מובארכ. במהלך מעצרו, הוא עבר עינויים. גם אמה, ליילה סויף, היא פעילה חברתית-פוליטית, וכן פרופסור למתמטיקה. היא עזרה לארגן הפגנות נגד משטר מובארכ במשך עשרות שנים לפני הדחתו. סיף "ידועה ברחובות כאסרטיבית ואמיצה. היא פעמים רבות עמדה מול שוטרים מניפי נבוטים כשבאמתחתה רק קולה הרם והנוזף, ועיניה הקשות כפלדה".

אחיה של סיף, עלאא עבד אל-פתאח, הוא מקים-שותף של אתר הבלוגים Manalaa, ובשנת 2005 החל לתעד את הפרות זכויות האדם של משטר מובארכ. הוא נעצר מאז פעמים רבות, והוא אחד הפעילים המוכרים במצרים. אחותה הצעירה של סיף, סנאא סיף, גם הייתה פעילה באופוזיציה ובהפגנות.[2]

בעת המהפכה של 2011, סיף הייתה סטודנטית לתואר מתקדם בביולוגיה. היא חקרה את הגן BRCA1 הגורם לסרטן השד, ואת דפוסי המוטציה שלו בפציינטיות מצריות. לדבריה, יש לה שתי משרות מלאות: האחת בחקר הסרטן, והשני באקטיביזם למען זכויות אדם.[3][4]

מהפכת 2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונה סיף ונור (בנו של מתנגד מובארכ, איימן נור)

בשנה שלפני המהפכה החלה סיף להשתתף בתנועה הדיסידנטית, ופעלה להעלאת מודעות והשתתפה בהפגנות. בין 25 בינואר ו-5 בפברואר, היא השתתפה במחאות בכיכר תחריר יחד עם בני משפחתה הקרובה, חברים רבים שלהם, והמשפחה המורחבת.

תקופת פוסט-מובארכ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר אאידה סיף אל-דוולה ומונה סיף בכנס נגד עינויים.

סיף היא חברה מייסדת של הארגון "לא למשפטים צבאיים לאזרחים",[5] קבוצה שהפעילה לחץ למען שחרור אלו שנעצרו במהלך המהפכה; ביטול עריכת משפטים צבאיים לאזרחים, והעברת מקרים אלה לבתי המשפט האזרחיים; ופתיחת חקירות לגבי טענות על עינויים על ידי המשטרה הצבאית.[6][7][8][9][10] סיף כתבה בבלוג שלה Ma3t על האלימות של המשטרה הצבאית נגד אזרחים במהלך אירועי תחריר, ופתחה קריאה לציבור שיחלקו עמה את הסיפורים שלהם.[11]

היא הייתה ביקורתית כלפי הגוף שנטל זמנית את השלטון במצרים, המועצה העליונה של הכוחות המזוינים (SCAF) מכיוון שאלו שחררו מפגינים ללא זיכוי מלא: "העובדה שהם עדיין במאסר על תנאי אינו נותן להם את הגאווה לה הם ראויים כמהפכנים אשר לא עשו שום עוול."[12]

אחרי ההפיכה הצבאית של עבד אל-פתאח א-סיסי, אחיה של מונה, עלאא, המשיך להיות מטרה נבחרת של המשטר, וכתוצאה, במקרים רבים גם מונה ומשפחתה. הוא הואשם במגוון כה גדול של עוולות נגד המשטר שהוא עומד כמעט לבד ברמת הרדיפה שהוא חווה. באחד המקרים, במסגרת הבחירות של 2012, הלבישה עליו המשטרה הצבאית האשמה פלילית עבור שרפה שפרצה במשרדי המועמד בו תמך הצבא. על פי ה"עדות", עלאא נראה בקרבת מקום יחד עם אחותו - וכך גם היא הואשמה, ונגזר עליה מאסר על תנאי.[13][14] ב-2014, שוב נעצר עלאא בהפגנה, והואשם על כך בטרור. בעקבות זאת, 20 שוטרים פרצו לדירתו, והכו את אשתו, מנאל. בכלא, הוא פתח בשביתת רעב במחאה, לה הצטרפו אמו ואחותו. מונה שבתה רעב 76 יום. בעת שביתתם, אב המשפחה, אחמד, שהיה גם עורך דינו של עלאא, אושפז בבית החולים במצב אנוש, ונפטר זמן קצר לאחר מכן. בשל מחאותיו, עלאא הפך לגיבור עממי. אמה של סיף, ליילה, הקימה את ארגון March 9 Professors' Movement for Universities' Independence, ואחותה סנאא, עורכת קולנוע שעבדה על הסרט התיעודי מועמד פרס אוסקר "הכיכר", נכלאה למשך שנה בשל ביקורתה על חוקים נגד הפגנות.[15]
מונה סיף ממשיכה בביקורתה על מעצרי אזרחים שרק החריפו תחת שלטונו של סיסי - על פי ספירות ארגוני זכויות אדם יותר מ-60,000 יושבים בבתי כלא מצריים.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012, היא הייתה ברשימה הקצרה לפרס מגיני זכויות האדם Front Line Defenders, בו זכה בסופו של דבר הבלוגר הסורי רזאן רזאווי.[16] באפריל 2013 סיף הייתה מועמדת לפרס מגיני זכויות האדם על שם מרטין אנאלס, המוענק מטעם ארגון Human Rights Watch,[17] כאשר הארגון הפרו-ציוני UN Watch טען שהיא צייצה בטוויטר בעד אלימות נגד ישראל.[18] ההאשמות נבחנו, ונערכה ביקורת על יותר מ-93,000 ציוצים של סיף, אשר בסופה סקוט לונג, פעיל Human Rights Watch, פרסם שאין בהיסטוריה שלה כל ראיה לתמיכה באלימות.[19]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונה סיף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "CNN's Amber Lyon Reports on the Digital Roots of the 'Arab Spring' – CNN Press Room - CNN.com Blogs". Cnnpressroom.blogs.cnn.com. 2011-06-16.
  2. ^ Scott Bronstein, CNN Special Investigations Unit (2011-06-16). "For Egyptian online warrior, father's torture fueled activism". CNN.com.
  3. ^ State Run Newspapers and Mona Seif (אורכב 13.11.2011 בארכיון Wayback Machine), On the Media, Brooke Gladstone, April 15, 2011
  4. ^ The happy scientist ME, blog entry, ma3t, November 2012
  5. ^ "No Military Trials for Civilians".
  6. ^ "Military promises activists it will review military trials of civilians | Al-Masry Al-Youm: Today's News from Egypt". Al-Masry Al-Youm. 2011-06-01.
  7. ^ "Egypt's ruling military makes promises to No to Military Trials campaigners - Politics - Egypt - Ahram Online". English.ahram.org.eg.
  8. ^ "SCAF promises to reconsider military trials". Thedailynewsegypt.com.
  9. ^ "Egypt's Secret Military Trials Erode Activists' Trust". NPR.
  10. ^ Hennessy, Molly (2011-05-27). "Egypt democracy protests: Egyptian activists plan protests over military trials". latimes.com.
  11. ^ "Bloggers slam army council in anti-SCAF blogging day". Thedailynewsegypt.com.
  12. ^ "Majority of activists in military prisons released, criticism of SCAF continues - Politics - Egypt - Ahram Online". English.ahram.org.eg. 2011-05-24.
  13. ^ Activists Mona and Laila Seif end hunger strike, Aya Nader, Daily News Egypt, November 19, 2014
  14. ^ From a Young Activist, Show of Anger in Egypt's Court, San Diego Tribune, May 31, 2016
  15. ^ As If: On Alaa Abd el Fattah, A Paper Bird, 24 October 2017
  16. ^ "The Front Line Defenders Award". Front Line. 2012. אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Egyptian activist faces pro-Israel backlash after award nomination". Al Akhbar. 2 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Tweets for Hatred: Mona Seif, Nominee for 2013 Martin Ennals Human Rights Award". UN Watch. 1 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Scott Long, Hillel Neuer: Liar. Mona Seif: Hero. A Paper Bird, 3 May 2013