מונוקלינות יכולות להיווצר בכמה דרכים שונות (ראו האיור משמאל):
הידוק מעל העתק בלתי פעיל - כתוצאה מהבדלים בכושר ההידוק[1] המופעל על מבנה תת-קרקעי, בייחוד העתק גדול בשולי אגן השקעה. משום שכושר ההידוק של המשקעים בתוך האגן גדול יותר והם נדחסים תחת משקל השכבות מעליהם, והשכבות מעליהם צונחות כלפי מטה.[2]
היפוך מבנים של העתק נורמלי – תהליך שמתרחש כאשר העתק נורמלי מתהפך ומתחיל לפעול כהעתק הפוך. בין שני השלבים הצטברו שכבות מעל ההעתק, כאשר מעל גוש הבסיס הצטברו משקעים רבים יותר. כתוצאה מהתהפכות ההעתק חל קימוט בשכבות העליונות ונוצר מבנה מונוקליני.
התפשטות של העתק נורמלי – מתרחשת כאשר העתק נורמלי מתרחש בעומק מבלי להגיע לפני השטח. ההעתק גורם לשבירת השכבות בעומק ולקימוט של השכבות מעל קצה מישור ההעתק.
התפשטות של העתק הפוך – בדומה להתפשטות של העתק נורמלי מתרחשת כאשר מתרחש העתק הפוך בעומק מבלי שהוא מגיע לפני השטח. ההעתק גורם לשבירת השכבות בעומק ולקימוט של השכבות מעל קצה מישור ההעתק.