מזעור

מעגל משולב ורכיביו. מהגורמים העיקריים למזעור^[1]

מִזְעוּר הוא שם כולל למכלול הטכניקות והשיטות ששימשו ומשמשות להקטנת ממדיהם של מכשירים מכניים, אופטיים ואלקטרוניים שונים, אשר בעבר הצריכו מערכות גדולות ומסובכות לתפעולם. המזעור איפשר ומאפשר, בין השאר, את ההתפתחות ההולכת וגדלה של תעשיות השעונים, האופטיקה, הרובוטיקה^[2], המחשבים, הננוטכנולוגיה הלוויינים ועוד.

ההישגים השונים במזעור מקדמים את טכנולוגיות הריגול, הנעשות יותר ויותר קשות לאיתור, ובמקביל נעשות נפוצות, זולות יותר וזמינות לכל דורש.

המושג ננוטכנולוגיה שונה ממזעור, בכך שבננוטכנולוגיה יצירת הטכנולוגיה מלכתחילה היא במטרה שהיישומים יהיו בגדלים של ננומטרים.

מזעור באלקטרוניקה

טכניקות המזעור בתעשיית האלקטרוניקה התפתחו עקב צרכיה ההולכים וגדלים של תעשייה זו החל מאמצע המאה ה־20 והלאה. ההתפתחות בתעשייה זו התאפשרה הרבה בזכות המצאתו של המעגל המשולב, שדחק והחליף את השפופרות האלקטרוניות והטרנזיסטורים. הטרנזיסטורים עצמם עברו מזעור והגדילו בצורה משמעותית את יכולות החישוב של מחשבים בפרט.

• הרעיון של מעגל משולב הוצע לראשונה בשנת 1952 על ידי ג'פרי דאמר, מהנדס שעבד ב"חברה המלכותית לאותות ורדארים" בבריטניה. אך רעיונותיו נראו בזמנו לא מציאותיים, כך שדאמר לא הצליח להשיג מימון ממשלתי או פרטי. המעגלים המשולבים הראשונים נוצרו בנפרד על ידי ג'ק קילבי בשנת 1959 (המעגל הראשון הזה כלל רק טרנזיסטור אחד מספר מרכיבים אחרים על פרוסת גרמניום) ורוברט נויס בשנת 1961 (זהו השבב הראשון שהיה עשוי צורן).
• בשנת 1996 פותח Red ASCI, מחשב העל שהיה אז המהיר ביותר בעולם. בנייתו עלתה 55 מיליון דולר וגודלו היה כמו עשר דירות מרווחות המחוברות ביחד. כעבור עשור אחד פותח הפלייסטיישן 3, שדמה ביכולותיו למחשב העל הזה והיה בגודל קופסת נעליים.^[3]
• המיזעור הביא לתנופה גדולה בתחום מיזעור הלוויינים. קיימים גדלים שונים של לוויינים קטנים, החל מגדלים של קופסת נעליים (קיובסאט), ועד לכאלה בגודל כרטיסי אשראי.
• מסכי LCD החליפו את תותח האלקטרונים, מה שאיפשר לייצר טלוויזיות זולות, גדולות, קלות וחסכוניות יותר, ובעלות רזולוציה יותר גבוהה.
• מכשירי השעונים הראשונים היו שעוני שמש.^{[דרוש מקור]} כיום כמעט בכל מכשיר אלקטרוני יש שעון דיגיטלי זעיר, חסר רכיבים נעים (למעט המתנד עצמו). כיום ניתן אף למצוא שעון אטומי זעיר בכמה מאות שקלים.^[4][5]
• מזעור הוביל ליכולת אחסון גבוהה של מידע ליחידת שטח, הן אנלוגי (למשל כרטיסי ניקוב לעומת מיקרופילם), והן דיגיטלי (למשל אחסון מגנטי לעומת אחסון אופטי). כיום נפוץ בעיקר האחסון הדיגיטלי כיוון שמאפשר אחסון גדול יותר ליחידת שטח, בכמה סידרי גודל מאחסון אנלוגי.
• עם התפתחות הטכנולוגיה, הפכו המצלמות הדיגיטליות ליותר ויותר נפוצות, והחליפו את המצלמות האנלוגיות(אנ'), ובמקביל נפח המצלמות קטן משמעותית. אחת מתרומות המזעור לעולם הצילום היא הרזולוציה הגבוהה שאפשר לקבל ביחידת שטח ברכיב הרגיש לאור שבמצלמה הדיגיטלית.

מזעור באופטיקה

• התפתחות בייצור והמצאת חומרים חדשים, וכן מחשוב ותיעוש תהליכי אופטיקה, הובילו לפיתוח עדשות משקפיים דקות, ואף ליכולת לייצר משקפי מולטיפוקל גם בעדשות מגע.^[6]
• פיתוח עדשות מגע בהן משולבים חיישנים למדידת מדדים ביומטריים.^[7]

מזעור בתעופה

• ב-2006 איב רוסי היה לאדם הראשון שהצליח להרכיב ולהטיס מתקן המבוסס על כנפיים ומנוע סילון ממוזער המחוברים לגוף האדם הדואה.^[8]

מזעור בלוויינות

יכולת המזעור הובילה בין השאר לפיתוח לוויינים קטנים, קלים, זולים ומתוחכמים. כך מתאפשר בימינו גם לקבוצות, מדינות, חברות, קבוצות תלמידים וסטודנטים^[9][10] עם יכולת מוגבלת, לפתח ולבנות לוויינים. היכולת לשגר מערך לוויינים הוא דוגמה בולטת בתחום זה^[11].

גלריה

• 
  שעון אטומי ממוזער.
• 
  התפתחות דגמי הטלפונים הסלולרים עם הזמן. אחת מדוגמאות המיזעור הבולטות ביותר
• 
  לווין בגודל יחידת קיוּבְּסָאט אחת
• 
  תקליטון בגודל "½3, שהכיל עד 1.44MB, ולידו דיסק און קי המכיל 16GB (יחס של פי 11,378~)

ראו גם

• חוק מוּר - החוק שחזה את קצב הגידול בצפיפות הטרנזיסטורים במעבדי המחשב בפרט
• מיקרואלקטרוניקה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מזעור

• אבני דרך, עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב, באתר ifeel
  • the-smallest-flying-device-ever-made-by-humans-is-like-a-grain-of-sand

הערות שוליים

1. העיגולים הכסופים בהיקף הרכיב, הם נקודות החיבור של הרכיב עם הלוח עליו הותקן
2. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/aisy.202000284
3. רועי צזנה, מזעור והתייעלות, השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
4. אודי לם, ‏שעון אטומי קומפקטי, באתר "הידען", 19 בנובמבר 2014
5. שמעון כהן, השעון האטומי הקטן בעולם, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2010
6. רינה זיסמנוביץ, עדשות מגע מולטיפוקליות: מתי זה נחוץ - ואיך מתאימים?, באתר ynet, 2 באפריל 2015
7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7773002/
8. Murdo Morrison2020-11-19T13:17:00+00:00, Is personal jet pack set for thrust into mass market?, Flight Global (באנגלית)
9. כדוגמת דוכיפת 1, דוכיפת 2, BGUSAT
10. עושים היסטוריה!! הישג ישראלי: שיגור מוצלח לשמונת לוויני תבל!, באתר GOV.IL
11. ראו לדוגמה פרויקט Starlink