מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל.
מחזור ישן מדפוס ראם.

מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים. השם "מחזור" התייחס בראשיתו לספר שבו היו רשומות התפילות של כל מחזור השנה, ימי החול, השבת, ראש חודש, תעניות והחגים השונים. רק מאוחר יותר החלו (בתחילה בקהילות אשכנז) להפריד בין סידור התפילה, לבין ה"מחזור".[1]

לכבוד מועדי השנה יש תפילות רבות המיוחדות למועד, קריאות מיוחדות בתורה לכבוד החג ופיוטים שנתקנו לכבוד החג או נאמרים בתפילות החג. המחזור מקבץ את כל הנצרך למתפלל במועד יחד, לנוחות המתפלל.[2]

המחזור נועד בתחילה בעיקר לחזנים והוא היה מאויר בפאר ובאמנות. "מחזור לייפציג" מתקופה זו - מן המעוטרים שבמחזורים הקדומים, עשיר באיורים ובציורים. דוגמה נוספת למחזור מפואר הוא מחזור נירנברג[3] כשהחלו להדפיסו, הפך המחזור לנחלת הכלל ולספר אישי לכל מתפלל. המחזור הראשון שנדפס המכיל את תפילות כל השנה הוא "מחזור בני רומא" משנת ה'רמ"ו (1486).

קהילות אשכנז השתמשו בשלושה נוסחים - מחזור אשכנז, מחזור כמנהג פולין ופיהם (בוהמיה), ומחזור צרפת, שמעולם לא הודפס, מאחר שמנהג זה חדל להתקיים לאחר גירוש יהודי צרפת.[4]

השוני בין נוסחי התפילה של הסידור קיים גם במחזור, אלא שבניגוד לתפילות הקבע שבסידור בהן קיימת חפיפה רבה בין הנוסחים השונים, בתפילות שבמחזור ובפרט בפיוטים הכלולים בו קיים שוני רב בין נוסחי התפילה השונים. לעיתים אפילו בין המתפללים אותו נוסח בימי השנה הרגילים קיימים מספר מנהגים שונים ביחס למחזור. ישנם למשל מחזורים כפי מנהג קהילות מסוימות כגון: מחזור "תפילה למשה" כמנהג קהילות גאורגיה. ובצפון אפריקה כמו מחזור שפתי רננות של יהודי לוב ויהודי ג'רבה או מחזור אוראן-תלמסאן, קהילות אשר במהלך השנה עושות שימוש בנוסח הספרדים ורק בימים הנוראים מתפללות במחזור משלהן השונה מן המחזור הספרדי הסטנדרטי. דוגמה נוספת היא החלוקה למנהג המערבי והמזרחי בנוסח אשכנז אשר ברובה קיימת רק במחזור ולא במהלך השנה, למעט מקרים בודדים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחזור תפילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דניאל גולדשמידט, הקדמה למבוא למחזור בני רומא מאת שד"ל, עמ' 13. נראה שסידור ומחזור כל בו הוא הדוגמה האחרונה של מחזור קלאסי, שנדפס כמה פעמים בווילנא בתחילה המאה ה-20. מחזור כל בו (נוסח ספרד) זמין באתר היברובוקס חלק א, חלק ב, חלק ג, וחלק ד
  2. ^ ומכל מקום, מעריבים והושענות נמצאים בהרבה סידורים, והם חסרים בהרבה מחזורים. עיין דניאל גולדמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' מה בהקדמה.
  3. ^ שנסרק על ידי הספרייה הלאומית. הרשומה בקטלוג הספרייה, עם קישור לסריקה.
  4. ^ היו שינויים קטנים בין הקהילות אפילו בתוך כל האחד מהנוסחאות הנ"ל. רובם נשארו רק בכתבי יד, אבל אכן היו שני מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין בהיברובוקס), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקונטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמה בהיברובוקס (חסרים כמה עמודים בסריקה). יש לציין שלמרות גירוש יהודי צרפת בשנת 1394, היו שלוש קהילות בודדות באיטליה בערים אסטי, פוסאנו ומונקלבו (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על מנהגם של יהודי צרפת, ובשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז (המערבי). נוסח זה נשמר עד אמצע המאה ה-20, אבל אף פעם לא הגיע לדפוס (עיין מחזור לימים נוראים בעריכת דניאל גולדשמידט, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה), בהקדמה עמ' יג).


ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה
סוגות מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים