מחלוקת טריטוריאלית או סכסוך גבול הוא אי הסכמה על שאלת החזקה או שליטה בקרקע, בין שתי ישויות פוליטיות או יותר.
מחלוקות טריטוריאליות כרוכות לעיתים קרובות בשאלת החזקה על משאבי טבע כגון נהרות, אדמות חקלאיות פוריות, משאבי מינרלים או נפט, אם כי המחלוקות יכולות להתרחש על רקע פערי תרבות, דת ולאומיות אתנית. מחלוקות טריטוריאליות נובעות לרוב משפה עמומה ולא ברורה בהסכם שקבע את הגבול המקורי.
מחלוקות טריטוריאליות הן גורם עיקרי למלחמות וטרור, כיוון שמדינות מנסות לעיתים קרובות לתבוע את ריבונותן על טריטוריה באמצעות פלישה, וישויות שאינן מדינות מנסות להשפיע על פעולותיהם של פוליטיקאים באמצעות טרור. המשפט הבינלאומי אינו תומך בשימוש בכוח על ידי מדינה אחת כדי לספח את שטחה של מדינה אחרת. מגילת האו"ם קובעת: "כל החברים יימנעו ביחסיהם הבינלאומיים מאיום או שימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או העצמאות המדינית של כל מדינה, או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות האומות המאוחדות".[1]
במקרים מסוימים בהם הגבול אינו מסומן, כגון מצר טאיוואן וקשמיר, הצדדים המעורבים מגדירים קו שליטה, המשמש כגבול בינלאומי דה פקטו.
למחלוקות טריטוריאליות יש משמעות רבה בתחום היחסים הבינלאומיים בין מדינות, הן בשל יחסן לזכויות היסוד של מדינות לריבונות, והן משום חשיבותן לשלום בינלאומי. המשפט הבינלאומי עוסק במחלוקות טריטוריאליות מכיוון שמחלוקות אלה מעלות שאלות הנמצאות בבסיס המשפט הבינלאומי ועוסקות בריבונותה של מדינה על שטחה. המשפט הבינלאומי בעניין זה מבוסס על ישויות מדיניות להן טריטוריה מוגדרת, כפי שהוזכר באמנת מונטווידאו משנת 1933 בדבר הזכויות והחובות של מדינות.
סעיף 1 לאמנת מונטווידאו מצהיר כי "ישות לצורך המשפט הבינלאומי צריך שתהא בעלת התכונות הבאות: (א) אוכלוסייה קבועה; (ב) טריטוריה מוגדרת; (ג) ממשלה; ו-(ד) יכולת לכרות יחסים עם מדינות אחרות.[2]
כפי שכתב החוקר ב.ט. סמנר: "בחוק וביחסים בינלאומיים, הבעלות על טריטוריה היא בעלת משמעות כיוון שריבונות על אדמה מגדירה מהי מדינה".[3]
לפיכך, הפרת גבולותיה של מדינה או מחלוקות טריטוריאליות מהוות איום על עצם ריבונותה של המדינה וזכותה להיות מוכרת כישות בחוק הבינלאומי. בנוסף, מחלוקות טריטוריאליות מובאות לעיתים לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ), כפי שקרה במחלוקת בין קוסטה ריקה וניקרגואה[4] לא ניתן להפריד בין סכסוכים טריטוריאליים למשפט הבינלאומי המבוסס על דיני גבולות המדינה, הפוטנציאל ליישוב מחלוקות אלה נשען גם הוא על המשפט הבינלאומי ועל בית המשפט.
{{cite web}}
: (עזרה)