מחסור בוויטמין D

מחסור בוויטמין D
Vitamin D deficiency
תחום אנדוקרינולוגיה
גורם חשיפה נמוכה לאור שמש, מחלות כבד, מחלות כליות, ספיגת מעיים לא תקינה.
גורמי סיכון גיל, אנשים כהה עור, חשיפה לשמש, השמנת יתר, תת-זונה, ספיגה לקויה ומחלות.
אבחון בדיקת דם.
טיפול תוספי ויטמין D.
מניעה חשיפה לאור שמש, תזונה עשירה בוויטמין D.
סיבוכים רככת, אוסטאופורוזיס ומחלות נוספות.
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D014808
סיווגים
ICD-10 E55 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5B57 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחסור בוויטמין D מוגדר כאשר רמת הוויטמין אצל אדם נמצאת מתחת לרמה הנורמלית. יש כמה סיבות למחסור בוויטמין, כגון: חשיפה נמוכה לשמש, תזונה לקויה ויכולת נמוכה לספוג את הוויטמין.[1][2][3] המחסור בוויטמין D פוגע במינרליזציה של העצם, מוביל למחלות ריכוך העצם שמעלות את הסיכון לשברים בעצמות. חולשת שרירים היא גם תסמין שכיח למחסור בוויטמין D, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכון לנפילות ושברים בעצמות אצל מבוגרים.[4]

גורמים למחסור בוויטמין D

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה נמוכה לאור השמש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לאור השמש גורמת לייצור ויטמין D בעור. ירידה בחשיפה היא גורם שכיח ביותר למחסור בוויטמין D.[1] קרם הגנה יכול גם להפחית את ייצור ויטמין D וכאשר החשיפה לאור נמוכה הוא יכול לגרום למחסור בוויטמין.

מחלת כבד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכבד נדרש על מנת להפוך את ויטמין D ל־25-hydroxyvitamin D. זהו תוצר ביניים לא פעיל של ויטמין D אך הוא אבן בניין הכרחי ליצירת הצורה הפעילה של ויטמין D. כאשר התפקוד התקין של הכבד נפגע, נפגעת היכולת להפיק 25-hydroxyvitamin D דבר המוביל למחסור בוויטמין.[1]

מחלת כליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכליות אחראיות להמרת 25-hydroxyvitamin D ל־1,25-hydroxyvitamin D. זוהי הצורה הפעילה של ויטמין D בגוף. מחלת כליות מפחיתה היווצרות 1,25-hydroxyvitamin D, מה שמוביל להשפעות במחסור בוויטמין D.[1]

אי ספיגה של ויטמין D

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות מעיים הגורמים לספיגה נמוכה של חומרים מזינים עשויים לתרום גם למחסור בוויטמין D, על ידי הפחתת כמות הוויטמין הנספגת מהמזון.[1] בנוסף, מחסור בוויטמין D עלול לגרום לירידה בספיגת הסידן במעיים, וכתוצאה מכך לייצור מוגבר של אוסטאוקלסטים העלולים לפרק את מטריצת העצם של האדם. במצבים של היפוקלצמיה סידן יעזוב את העצמות ועשוי להוליד היפרפראתירואידיזם משני, שהוא תגובה של הגוף להגברת רמות הסידן בסרום. זה עלול להוביל לאוסטאופורוזיס אצל מבוגרים ורככת בקרב ילדים.[5]

מחלות ותסמינים הנגרמות ממחסור בוויטמין D

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילד עם רככת

ניתן לגלות מחסור בוויטמין D רק בבדיקות דם, המחסור גורם למחלות עצמות מסוימות וקשור למצבים הבאים:[1]

  • רככת, מחלת ילדים המאופיינת בצמיחה ועיוות של העצמות הארוכות.[6] הסימן התת-קליני המוקדם ביותר למחסור בוויטמין D הוא קרניוטאב - ריכוך חריג או דילול הגולגולת.[7]
  • אוסטאומלציה - מחלת דילול עצם המתרחשת רק אצל מבוגרים ומאופיין בחולשה של שרירים מקורבים למרכז הגוף ושבירות העצם.
  • אוסטאופורוזיס, מצב המאופיין בצפיפות מינרלים בעצמות נמוכה ושבירות עצם גבוה.[8][9]
  • דלקת חניכיים, נסיגת עצם הגורמת דלקת מקומית ועלולה לגרום לאובדן שיניים.[10]
  • רעלת הריון: יש קשר בין מחסור בוויטמין D ונשים המפתחות רעלת הריון אך הקשר המדויק של תנאים אלה אינו מובן.[11] מחסור בוויטמין D אצל האם עלול להשפיע על התינוק, ולגרום למחלת עצם גלויה לפני הלידה ולפגיעה באיכות העצם לאחר הלידה.[12]
  • זיהומים בדרכי הנשימה ו-COVID-19: מחסור בוויטמין D מגביר את הסיכון לזיהומים חריפים בדרכי הנשימה ול-COPD.[13][14] מחקרים חדשים הציעו קשר בין מחסור בוויטמין D לבין תסמיני COVID-19.[15] מחקר הראה כי מחסור בוויטמין D אינו קשור לסיכוי גבוה יותר לחלות ב- COVID-19, אך הוא קשור לחומרה גדולה יותר של המחלה, כולל עלייה של 80% בשיעורי האשפוז והתמותה[16].
  • סכיזופרניה: לאנשים עם סכיזופרניה בדרך כלל יש רמות נמוכות יותר של ויטמין D.[17]הסיבה לכך היא שחלק מהגורמים המשפעים על סכיזופרניה גם גורמים למחסור בוויטמין D לדוגמה גורמי הסיכון הסביבתיים של לידה בעונות שונות, קו רוחב והגירה. כמו גם מצבים בריאותיים אחרים כמו השמנת יתר מצד האם.[18] ויטמין D חיוני להתפתחות תקינה של מערכת העצבים. מחסור בוויטמין D אצל האם עלול לגרום למומים נוירו-התפתחותיים טרום לידתיים, המשפיעים על העברה עצבית, שינוי מקצבי המוח וחילוף החומרים של דופמין.

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקשישים יש סיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין D עקב שילוב של מספר גורמי סיכון, כולל: ירידה בחשיפה לאור השמש, ירידה בצריכת ויטמין D בתזונה, וירידה בעובי העור שמוביל לירידה נוספת בספיגת ויטמין D מהשמש.[19]

אחוז שומן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שוויטמין D3 (כולקלציפרול) וויטמין D2 (ארגוקלציפרול) מסיסים בשומן, בני אדם ובעלי חיים אחרים עם שלד צריכים לאגור מעט שומן. ללא שומן, בעל החיים יתקשה לספוג ויטמין D2 וויטמין D3 וככל שאחוזי השומן נמוכים יותר, כך הסיכון למחסור בוויטמינים יהיה גדול יותר. דבר זה נכון אצל חלק מהספורטאים השואפים להיות רזים ככל האפשר.[20]

תת-תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכיום (ינואר 2021) רככת ואוסטיאומלציה נדירות בבריטניה, התפרצויות אוסטאומלציה בחלק מקהילות המהגרים כללו נשים עם חשיפה חיצונית לכאורה לשמש ולבוש בגדים מערביים טיפוסיים.[21] בעל עור כהה יותר וחשיפה מופחתת לשמש לא ייצר רככת אלא אם כן התזונה חרגה מדפוס אוכל מערבי המאופיין בצריכה גבוהה של בשר, דגים וביצים, וצריכה נמוכה של דגני מיצוי גבוהים.[22][23][24] במדינות שטופות שמש בהן רככת מופיעה בקרב פעוטות מבוגרים וילדים, מחסור בוויטמין D יוחס לצריכת סידן בתזונה נמוכה. זה אופייני לדיאטות על בסיס דגני בוקר עם גישה מוגבלת למוצרי חלב. צריכת חלבון מן החי בתזונה יחד עם צריכה של חלב מועשר ויטמין D בכמויות קטנות יחסית, גרם לירידה דרמטית במספר מקרי הרככת.[25][26] מחקר אחד שנערך על ילדים בבית חולים באוגנדה, לעומת זאת, לא הראה הבדל משמעותי ברמות ויטמין D של ילדים בתת-תזונה בהשוואה לילדים שאינם בתת-תזונה. מכיוון ששתי הקבוצות היו בסיכון בגלל פיגמנטציה כהה יותר של העור, לשתי הקבוצות היה מחסור בוויטמין D. נראה כי המצב התזונתי לא מילא תפקיד במחקר זה.[27]

השמנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים סיכון מוגבר למחסור בוויטמין D אצל אנשים שנחשבים בעלי עודף משקל בהתבסס על מדידת מסת הגוף (BMI) שלהם.[28] הקשר בין תנאים אלה אינו מובן היטב. ישנם גורמים שונים שיכולים לתרום לקשר זה, במיוחד דיאטה וחשיפה לאור השמש. לחלופין, ויטמין D מסיס בשומן ולכן ניתן לאחסן בגוף כמויות עודפות ברקמת השומן ולהשתמש בו בחורף, כאשר החשיפה לשמש מוגבלת.[29]

חשיפה לשמש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בקרם הגנה עם מקדם הגנה מפני השמש יכול באופן תאורטי לעכב יותר מ 95% מייצור ויטמין D בעור.[25] אולם בפועל, קרם הגנה משפיע באופן זניח על מצב ויטמין D.[30] לעומת קרם ההגנה, לבוש בגדים יעיל יותר בהפחתת כמות העור החשוף ל- UV והפחתת סינתזת ויטמין D טבעית. לבוש המכסה חלק גדול מהעור, כאשר הוא נלבש באופן עקבי וקבוע, כמו בורקה, נמצא בקורלציה עם רמות ויטמין D נמוכות יותר ושכיחות מוגברת של מחסור בוויטמין D.[31]

באזורים המרוחקים מקו המשווה יש שינוי עונתי גבוה של כמות ועוצמת אור השמש. בבריטניה, השכיחות של מחסור בוויטמין D אצל ילדים ובני נוער, נמצאת גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ.[32] גורמים באורח החיים כמו עבודה במקומות סגורים לעומת עבודה בחוץ ובבילוי במקומות חשופים לשמש, משחקים תפקיד חשוב ברמת ויטמין D.

בנוסף, מחסור בוויטמין D נקשר למקום מגורים עירוני הן מבחינת זיהום האוויר (החוסם אור UV) והן במספר האנשים העובדים במקומות סגורים. קשישים נחשפים בדרך כלל לפחות אור UV בגלל אשפוז, חוסר תנועה, מיסוד והיותם בבית, מה שמוביל לירידה ברמות של ויטמין D.[33]

צבע עור כהה יותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגמנטציה המופחתת של אנשים בעלי עור בהיר עשויה לגרום לרמות ויטמין D גבוהות יותר. מלנין פועל כמו חוסם שמש. אנשים כהי עור עשויים לסבול ממחסור בוויטמין D בקווי רוחב גבוהים יותר.[34]

ספיגה לקויה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורי המחסור בוויטמין D גבוהים יותר בקרב אנשים הסובלים ממחלות מעיים המייצרות בעיות של ספיגה. למשל, מחלת צליאק לא מטופלת,[35][36] מחלות מעי דלקתיות, אי ספיקה בלבלב אקסוקרינית מסיסטיק פיברוזיס ותסמונת המעי הדק. מחסור בוויטמין D שכיח יותר גם לאחר הליכים כירורגיים המפחיתים את הספיגה מהמעי, כולל הליכי הרזיה.[37]

מחלה קשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסור בוויטמין D קשור לתמותה מוגברת במחלות קשות.[38] אנשים הנוטלים תוספי ויטמין D לפני כניסתם לטיפול נמרץ נוטים למות פחות מאלה אשר אינם נוטלים תוספי ויטמין D. בנוסף, רמות ויטמין D יורדות במהלך שהייה בטיפול נמרץ.[39] ויטמין D3 (כולקלציפרול) או קלציטריול הניתן דרך הפה עשויים להפחית את שיעור התמותה ללא תופעות לוואי משמעותיות.

אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפוי של מספר מחלות עצם על רמות ויטמין D (קלצידיול) בדם[34]

מחסור בוויטמין D מאובחן בדרך כלל על ידי מדידת ריכוז ה-25-hydroxyvitamin D בדם, שהוא המדד המדויק ביותר של מאגרי ויטמין D בגוף.[1][40][2] אחת ננוגרם לכל מיליליטר (1 ננוגרם / מ"ל) הוא שווה ערך ל 2.5 nanomoles לליטר (2.5 nmol / L).

  • מחסור חמור: <12 ng / mL = <30 nmol / L
  • מחסור: <20 ng / mL = <50 nmol / L.
  • לא מספיק: 20–29 ng / mL = 50-75 nmol / L.
  • רגיל: 30-50 ng / mL = 75-125 nmol / L.

רמות ויטמין D הנמצאות בטווח נורמלי זה מונעות ביטויים קליניים של אי ספיקה בוויטמין D וכן רעילות לוויטמין D.[1][40][2]

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוספי ויטמין D2

בארצות הברית ובקנדה החל משנת 2016, כמות ויטמין D המומלצת היא 400 IU ליום לילדים, 600 IU ליום למבוגרים ו- 800 IU ליום לאנשים מעל גיל 70.[41][42] האגודה לילדים בקנדה ממליצה לנשים בהריון או מניקות לשקול ליטול 2000 IU ליום, בנוסף שכל התינוקות שיונקים באופן בלעדי יקבלו תוספת של 400 IU ליום, ותינוקות החיים צפונית ל -55 N יקבלו 800 IU ליום מאוקטובר עד אַפּרִיל.[43]

הטיפול במחסור בוויטמין D תלוי בחומרת המחסור.[44] הטיפול כולל שלב טיפול ראשוני במינון גבוה עד להשגת רמות הסרום הנדרשות, ואחריו שמירה על הרמות הנרכשות. ככל שריכוז הסרום נמוך לפני הטיפול, כך המינון הנחוץ גבוה יותר על מנת להגיע במהירות לרמת סרום מקובלת.

הטיפול במינון גבוה ראשוני יכול להינתן על בסיס יומי או שבועי או יכול להינתן בצורה של מנה אחת או כמה מנות בודדות (המכונה גם טיפול בסטוס, מהמילה הגרמנית "Stoßen" שפירושה לדחוף).[45]

מרשמי הטיפול משתנים, ואין עדיין הסכמה לגבי הדרך הטובה ביותר להגיע לרמת סרום מיטבית. אמנם יש עדויות לכך שוויטמין D3 מעלה את רמות הסרום בצורה יעילה יותר מויטמין D2, [46] עדויות אחרות מצביעות על כך ש- D2 ו- D3 שווים לשמירה על מצב סרום תקין.[44]

שלב ראשוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנה יומית, שבועית או חודשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטיפול ברככת, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) המליצה לילדים חולים לקבל טיפול ראשוני של חודשיים-שלושה בטיפול "ויטמין D במינון גבוה". בטיפול זה, המינון היומי של כולקלציפרול הוא 1,000 IU לפעוטות שנולדו, 1,000 עד 5,000 IU לפעוטות בני חודש עד 12 חודשים ו -5,000 IU לחולים מעל גיל שנה.[45]

למבוגרים נקבעו מינונים אחרים. מבדיקה של המינונים המומלצים לשנת 2008/2009 של 1,000 IU כולקלציפרול ל -10 ng / ml עלה כי נדרשת העלאת סרום, שיינתן מדי יום במשך חודשיים-שלושה.[47] הנחיה נוספת למינון של כולקלציפרול עבור מבוגרים חסרי ויטמין D הוא מתן מינון שבועי, עד לכמות כוללת לעליית הסרום הנדרשת (עד לרמה של 75 ננומטר / ליטר), ובהתחשבות משקל הגוף.[48]

על פי נתונים ושיטות עבודה חדשות הרלוונטיות לרמות ויטמין D ועל מנת לייצר באוכלוסייה הכללית בצרפת מצב של רמות ויטמין D מיטביות ובנוסף לקבוע תדירות של מינון תוספי לסירוגין.[49] חולים עם או בסיכון גבוה לאוסטיאופורוזיס ומחסור בוויטמין D צריכים להתחיל להשלים עם השלב המורכב מ־50,000 IU שבועי של ויטמין D למשך 8 שבועות בחולים עם רמות קטנות מ20 ng / mL ו- 50,000 IU לשבוע למשך 4 שבועות בחולים עם רמות בין 20 ל־30 ng / mL. לאחר מכן, יש לקבוע תוספת לטווח ארוך כ־50,000 IU לחודש. אם יש אפשרות לתוספים יומיים, חולים המציגים דבקות טובה בטיפול יכולים לקחת מנה יומית הנקבעת על פי רמת ויטמין D בדם.

עד לזמן זה (ינואר 2021), אין נתונים עקביים המצביעים על תזונה אידיאלית הכוללת תוספי ויטמין D, ושאלת משך הזמן האידיאלי בין מינון למינון עדיין ניתנת לדיון. בוצע מחקר [50] בקרב נשים מבוגרות להשוואת היעילות והבטיחות של מנה יומית של 1500 IU למינון שבועי של 10,500 IU ולמינון של 45,000 IU הניתן כל 28 יום למשך חודשיים. הם הגיעו למסקנה כי היעילות של תוספי ויטמין D היא באותה מידה בתדירות מינון יומית, שבועית או חודשית. מחקר נוסף המשווה תוספי תזונה יומיים, שבועיים וחודשיים בחולה חסר ויטמין D פורסם גם כן.[51] במחקר זה דווח על יעילות שווה של 1000 IU שנלקחו מדי יום, 7000 IU שנלקחו מדי שבוע ו- 30,000 IU שנלקחו מדי חודש. עם זאת, ממצאים עקביים אלה שונים מהדוח של אחרים [52] שבו מינון יומי היה יעיל יותר מאשר מנה חודשית. במחקר זה, החישוב יכול להיות מוטל בספק, מכיוון שרק דגימות אקראיות של התרופות שהוחזרו נספרו. במחקר אחר [53] נבדקו 60 אנשים עם מחסור בוויטמין D וחולקו באקראי לקבלת 2,000 IU ויטמין D3 מדי יום או 50,000 IU מדי חודש. הם דיווחו על יעילות דומה של שתי אופציות המינון, כאשר המינון החודשי מספק נורמליזציה מהירה יותר של רמות ויטמין D.

טיפול במינון יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחלופין, משתמשים במינון חד פעמי במקרים מסוימים, למשל אם יש חשש לחוסר שיתוף פעולה מצד המטופל. הטיפול במינון יחיד יכול להינתן כזריקה, אך ניתן בדרך כלל בצורה של תרופה דרך הפה.[45]

מינונים של ויטמין D וארוחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחה ותכולת השומן של אותה ארוחה עשויים גם הם להיות חשובים. מכיוון שוויטמין D מסיס בשומן, ההשערה היא שהספיגה תשתפר אם המטופלים יונחו לקחת את התוסף שלהם בארוחה. בוצעו מחקרים שונים [54][55] המאשרים כי ארוחה עתירת שומן הגבירה את ספיגת ויטמין D3 כפי שנמדדה בבדיקת דם. דו"ח קליני הצביע על כך שרמות ויטמין D בסרום עלו בממוצע ב-57% על פני חודשיים עד 3 חודשים אצל 17 חולי מרפאה לאחר שהונחו לקחת את המינון הרגיל של ויטמין D עם הארוחה הגדולה ביותר ביום.[56] מחקר אחר שנערך בקרב 152 גברים ונשים בריאים הגיע למסקנה כי דיאטות עשירות בחומצות שומן חד בלתי רוויות עשויות לשפר את היעילות ואלה העשירות בחומצות שומן רב בלתי רוויות עשויות להפחית את היעילות של תוספי ויטמין D3.[57] במחקר אחר [58] נבדקו 88 גברים ונשים אשר קיבלו דרך הפה מנה אחת של 50,000 IU של ויטמין D3 הנמצאת בתמיסה שמנונית. ניתן כשתי אמפולות המכילות כל אחת 25,000 IU (מעבדות SMB SA, בריסל, בלגיה D-CURE®) עם או בלי שומן עשיר הסטנדרטי לארוחת בוקר. לא נצפה הבדל מובהק בין צום לעומת תנאי האכלה.

שמירה על רמת ויטמין D תקינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהושגה רמת הסרום הרצויה, בין אם על ידי מינון יומי או שבועי או חודשי גבוה או על ידי טיפול במינון יחיד, המלצת AAP ממליצה תוספת תחזוקה של 400 IU לכל קבוצות הגיל, כאשר המינון הזה יוכפל עבור תינוקות פגים, תינוקות וילדים כהי עור, ילדים השוהים באזורים עם חשיפה מוגבלת לשמש (37.5 מעלות), חולים בעודף משקל ואנשים הנוטלים תרופות מסוימות.[45]

מקרים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשמור על רמות הסידן בדם, לפעמים ניתנים מינונים של ויטמין D טיפולי (עד 100,000 IU או 2.5 מ"ג מדי יום) לחולים שהסירו את בלוטות התריס שלהם (לרוב חולי דיאליזה בכליות שעברו היפרפראתירואידיזם שלישוני, אך גם לחולים עם היפרפרתירואידיזם ראשוני) או עם היפופראתירואידיזם.[59] חולים עם מחלת כבד כרונית או הפרעות ספיגה במעי עשויים להזדקק למינונים גדולים יותר של ויטמין D (עד 40,000 IU או 1 מ"ג מדי יום).

אפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בישראל שטופת השמש מדווחים על חסר ותת-ספיקה בשכיחות גבוהה במגוון אוכלוסיות, כולל אנשים בריאים (תת-ספיקה אצל כ-80 אחוז מהנבדקים), חולים מאושפזים במחלקה פנימית (רמה ממוצעת של כ-20 ng/ml) ואוכלוסיות מיוחדות בעלות שכיחות גבוהה במיוחד של חוסר בוויטמין D, כגון בדואים, יוצאי אתיופיה, יהודים אורתודוקסים ואחרים.[60]

האחוז המשוער של האוכלוסייה עם מחסור בוויטמין D משתנה בהתאם לסף המשמש להגדרת מחסור.

ההמלצות לרמות ויטמין D בבדיקות דם משתנות בין הרשויות, וכנראה משתנות בהתאם לגורמים כמו גיל. חישובים לאפידמיולוגיה של מחסור בוויטמין D תלויים ברמה המומלצת.[61]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד הדיאטה בפיתוח רככת נקבע על ידי אדוארד מלאנבי בין השנים 1918 עד 1920.[62] בשנת 1921 זיהה אלמר מקקולום חומר אנטי- מרכיבי שנמצא בשומנים מסוימים העשוי למנוע רככת. מכיוון שהחומר שהתגלה לאחרונה היה הוויטמין הרביעי שזוהה, הוא נקרא ויטמין D. פרס נובל לכימיה לשנת 1928 הוענק לאדולף ווינדאוס, שגילה את הסטרואיד 7-דההידרוכלסטרול, קודמו של ויטמין D.

לפני ביצור מוצרי חלב עם ויטמין D, רככת הייתה בעיה מרכזית בבריאות הציבור. בארצות הברית החלב הועשר ב-10 מיקרוגרם (400 IU) של ויטמין D לרבעון מאז שנות השלושים, מה שהוביל לירידה דרמטית במספר מקרי הרככת.[25]

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר רב נערך כדי להבין האם רמות נמוכות של ויטמין D עלולות לגרום או להיות תוצאה של מצבים אחרים.

עדויות מסוימות מצביעות על כך שמחסור בוויטמין D עשוי להיות קשור לתוצאה גרועה יותר עבור סוגי סרטן מסוימים, אך אין ראיות כדי להמליץ על מתן ויטמין D לאנשים חולי סרטן.[63] לנטילת תוספי ויטמין D אין השפעה משמעותית על הסיכון לסרטן.[64] עם זאת, נראה כי ויטמין D3 מקטין את הסיכון למוות מסרטן, אך קיים חשש לאיכות הנתונים.[65]

מחסור בוויטמין D נחשב כממלא תפקיד בפתוגנזה של מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול.[66][67]

מחקרים מסוימים הראו כי מחסור בוויטמין D עשוי למלא תפקיד בחסינות. אלו עם מחסור בוויטמין D עשויים להתקשות להדוף סוגים מסוימים של זיהומים. זה עשוי להשפיע במידה דומה עבור מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2, וכמה סוגי סרטן.[40]

מחקרי סקירה הראו גם קשר בין מחסור בוויטמין D לבין רעלת הריון.[68]

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Michael F. Holick, M.D. Ph.D, Vitamin D Deficiency, N Engl J Med, 2007
  • 2008,The American Journal of Clinical Nutrition Vitamin D deficiency: a worldwide problem with health consequences,

Michael F. Holick

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחסור בוויטמין D בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "Office of Dietary Supplements - Vitamin D". ods.od.nih.gov (באנגלית). נבדק ב-31 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Karin Amrein, Mario Scherkl, Magdalena Hoffmann, Stefan Neuwersch-Sommeregger, Vitamin D deficiency 2.0: an update on the current status worldwide, European Journal of Clinical Nutrition, 2020-01-20, עמ' 1–16 doi: 10.1038/s41430-020-0558-y
  3. ^ "Vitamin D deficiency: a worldwide problem with health consequences". The American Journal of Clinical Nutrition. 87 (4): 1080S–6S. באפריל 2008. doi:10.1093/ajcn/87.4.1080S. PMID 18400738free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ "Vitamin D in schizophrenia: a clinical review". Evidence-Based Mental Health. 19 (1): 6–9. בפברואר 2016. doi:10.1136/eb-2015-102117. PMID 26767392. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "The use of calcium and vitamin D in the management of osteoporosis". Therapeutics and Clinical Risk Management. 4 (4): 827–36. באוגוסט 2008. doi:10.2147/tcrm.s3552. PMC 2621390. PMID 19209265. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "The Return of Congenital Rickets, Are We Missing Occult Cases?". Calcified Tissue International (Review). 99 (3): 227–36. בספטמבר 2016. doi:10.1007/s00223-016-0146-2. PMID 27245342. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "Craniotabes in normal newborns: the earliest sign of subclinical vitamin D deficiency". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 93 (5): 1784–8. במאי 2008. doi:10.1210/jc.2007-2254. PMID 18270256free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  8. ^ "Hypovitaminosis D: a widespread epidemic". Geriatrics. 63 (4): 24–30. באפריל 2008. PMID 18376898. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Vitamin D and bone health in childhood and adolescence". Calcified Tissue International (Review). 92 (2): 140–50. בפברואר 2013. doi:10.1007/s00223-012-9615-4. PMID 22710658. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Osteoporosis and Periodontitis". Current Osteoporosis Reports. 14 (6): 284–291. בדצמבר 2016. doi:10.1007/s11914-016-0330-3. PMC 5654540. PMID 27696284. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Comparison of Vitamin D levels in cases with preeclampsia, eclampsia and healthy pregnant women". International Journal of Clinical and Experimental Medicine. 8 (9): 16280–6. 15 בספטמבר 2015. PMC 4659033. PMID 26629145. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Congenital rickets due to vitamin D deficiency in the mothers". Clinical Nutrition (Review). 34 (5): 793–8. באוקטובר 2015. doi:10.1016/j.clnu.2014.12.006. PMID 25552383. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data". BMJ. 356: i6583. בפברואר 2017. doi:10.1136/bmj.i6583. PMC 5310969. PMID 28202713. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ David A. Jolliffe, Lauren Greenberg, Richard L. Hooper, Carolien Mathyssen, Vitamin D to prevent exacerbations of COPD: systematic review and meta-analysis of individual participant data from randomised controlled trials, Thorax 74, 2019-04-01, עמ' 337–345 doi: 10.1136/thoraxjnl-2018-212092
  15. ^ "Vitamin D deficiency increased risk of COVID in healthcare workers, new UK study shows". University of Birmingham. 7 באוקטובר 2020. נבדק ב-20 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Marcos Pereira, Alialdo Dantas Damascena, Laylla Mirella Galvão Azevedo, Tarcio de Almeida Oliveira, Vitamin D deficiency aggravates COVID-19: systematic review and meta-analysis, Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 2020-11-04, עמ' 1–9 doi: 10.1080/10408398.2020.1841090
  17. ^ "Vitamin D deficiency: infertility and neurodevelopmental diseases (attention deficit hyperactivity disorder, autism, and schizophrenia)". American Journal of Physiology. Cell Physiology. 314 (2): C135–C151. 1 בפברואר 2018. doi:10.1152/ajpcell.00188.2017. PMID 29070492. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Francesca Cirulli, Chiara Musillo, Alessandra Berry, Maternal Obesity as a Risk Factor for Brain Development and Mental Health in the Offspring, Neuroscience 447, 2020-11, עמ' 122–135 doi: 10.1016/j.neuroscience.2020.01.023
  19. ^ "Vitamin D deficiency, muscle function, and falls in elderly people". The American Journal of Clinical Nutrition. 75 (4): 611–5. באפריל 2002. doi:10.1093/ajcn/75.4.611. PMID 11916748free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  20. ^ "15 Negative Effects of Having a Low Body-fat Percentage". 2017-12-30.
  21. ^ "An epidemiological model of privational rickets and osteomalacia". The Proceedings of the Nutrition Society. 56 (3): 939–56. בנובמבר 1997. doi:10.1079/PNS19970100. PMID 9483661free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  22. ^ "The role of cereals in the aetiology of nutritional rickets: the lesson of the Irish National Nutrition Survey 1943-8". The British Journal of Nutrition. 45 (1): 17–22. בינואר 1981. doi:10.1079/BJN19810073. PMID 6970590free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  23. ^ "The problem of rickets in UK Asians". Journal of Human Nutrition and Dietetics. 2 (2): 105–116. 1989. doi:10.1111/j.1365-277X.1989.tb00015.x.
  24. ^ "Nutritional rickets: deficiency of vitamin D, calcium, or both?". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1725S–9S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1725S. PMID 15585795free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  25. ^ 1 2 3 "Sunlight and vitamin D for bone health and prevention of autoimmune diseases, cancers, and cardiovascular disease". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1678S–88S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1678S. PMID 15585788free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  26. ^ Garrison, R., Jr., Somer, E., The nutrition desk reference(1997)
  27. ^ "Serum vitamin D status in children with protein-energy malnutrition admitted to a national referral hospital in Uganda". BMC Research Notes. 8: 418. בספטמבר 2015. doi:10.1186/s13104-015-1395-2. PMC 4562347. PMID 26346815. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ "Obesity and vitamin D deficiency: a systematic review and meta-analysis". Obesity Reviews. 16 (4): 341–9. באפריל 2015. doi:10.1111/obr.12239. PMID 25688659. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ "The effects of vitamin D deficiency and insufficiency on the endocrine and paracrine systems". Biological Research for Nursing. 9 (2): 117–29. באוקטובר 2007. doi:10.1177/1099800407308057. PMID 17909164. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ "Does chronic sunscreen use reduce vitamin D production to insufficient levels?". The British Journal of Dermatology. 161 (4): 732–6. באוקטובר 2009. doi:10.1111/j.1365-2133.2009.09332.x. PMID 19663879. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ "Vitamin D and hip fractures: Indian scenario". The Journal of the Association of Physicians of India. 58 (September 2010): 535–7. בספטמבר 2010. PMID 21391371. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2010-09-15. Social and religious customs that require people to wear concealing clothing, veiling and traditional attire, such as the burqa, salvar kameez, and sari significantly prevents sun exposure. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Kevin D Cashman, Vitamin D in childhood and adolescence, Postgraduate Medical Journal 83, 2007-4, עמ' 230–235 doi: 10.1136/pgmj.2006.052787
  33. ^ "Global vitamin D status and determinants of hypovitaminosis D" (PDF). Osteoporosis International. 20 (11): 1807–20. בנובמבר 2009. doi:10.1007/s00198-009-0954-6. PMID 19543765. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 "Functional indices of vitamin D status and ramifications of vitamin D deficiency". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1706S–9S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1706S. PMID 15585791free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  35. ^ "Appropriate nutrient supplementation in celiac disease". Annals of Medicine (Review). 45 (8): 522–31. בדצמבר 2013. doi:10.3109/07853890.2013.849383. PMID 24195595. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ "Vitamin D deficiency in patients with intestinal malabsorption syndromes--think in and outside the gut". Journal of Digestive Diseases (Review). 16 (11): 617–33. בנובמבר 2015. doi:10.1111/1751-2980.12283. PMID 26316334. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ "Guidelines on vitamin D replacement in bariatric surgery: Identification and systematic appraisal". Metabolism. 65 (4): 586–97. באפריל 2016. doi:10.1016/j.metabol.2015.12.013. PMC 4792722. PMID 26833101. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "Vitamin D supplementation for prevention of mortality in adults". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 (1): CD007470. בינואר 2014. doi:10.1002/14651858.CD007470.pub3. PMID 24414552. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Vitamin D and outcomes in adult critically ill patients. A systematic review and meta-analysis of randomized trials". Journal of Critical Care. 38: 109–114. באפריל 2017. doi:10.1016/j.jcrc.2016.10.029. PMID 27883968. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 3 "Vitamin D deficiency in India: prevalence, causalities and interventions". Nutrients. 6 (2): 729–75. בפברואר 2014. doi:10.3390/nu6020729. PMC 3942730. PMID 24566435. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ "Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D: Health and Medicine Division". www.nationalacademies.org (באנגלית). נבדק ב-2017-12-14.
  42. ^ "Federal Register May 27, 2016 Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels. FR page 33982" (PDF).
  43. ^ "Vitamin D supplementation: Recommendations for Canadian mothers and infants". Canadian Paediatric Society. נבדק ב-2017-12-14.
  44. ^ 1 2 "Evaluation, treatment, and prevention of vitamin D deficiency: an Endocrine Society clinical practice guideline". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 96 (7): 1911–30. ביולי 2011. doi:10.1210/jc.2011-0385. PMID 21646368free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  45. ^ 1 2 3 4 "A review on vitamin d deficiency treatment in pediatric patients". The Journal of Pediatric Pharmacology and Therapeutics (Review). 18 (4): 277–91. באוקטובר 2013. doi:10.5863/1551-6776-18.4.277. PMC 3979050. PMID 24719588. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ "Comparison of vitamin D2 and vitamin D3 supplementation in raising serum 25-hydroxyvitamin D status: a systematic review and meta-analysis". The American Journal of Clinical Nutrition. 95 (6): 1357–64. ביוני 2012. doi:10.3945/ajcn.111.031070. PMC 3349454. PMID 22552031. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ "Vitamin D: a rapid review". Dermatology Nursing. 21 (1): 25–30, 55. 2009. PMID 19283958. Section Dosage of Vitamin D Needed To Achieve 35 to 40 ng/ml (90–100 nmol/L). Re-published from "Vitamin D: a rapid review". Urologic Nursing (Review). 28 (5): 343–9, 384, quiz 350. באוקטובר 2008. PMID 18980100. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ "Cholecalciferol loading dose guideline for vitamin D-deficient adults". European Journal of Endocrinology. 162 (4): 805–11. באפריל 2010. doi:10.1530/EJE-09-0932. PMID 20139241free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  49. ^ Jean-Claude Souberbielle, Catherine Cormier, Etienne Cavalier, Véronique Breuil, Vitamin D Supplementation in France in patients with or at risk for osteoporosis: Recent data and new practices, Joint Bone Spine 87, 2020-01, עמ' 25–29 doi: 10.1016/j.jbspin.2019.04.004
  50. ^ "Comparison of daily, weekly, and monthly vitamin D3 in ethanol dosing protocols for two months in elderly hip fracture patients". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 93 (9): 3430–3435. 2008. doi:10.1210/jc.2008-0241. PMID 18544622free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  51. ^ "Randomized clinical trial to comparing efficacy of daily, weekly and monthly administration of vitamin D3". Endocrine. 55 (55): 60–65. 2016. doi:10.1007/s12020-016-1137-9. PMID 27718150.
  52. ^ "Efficacy of different doses and time intervals of oral vitamin D supplementation with or without calcium in elderly nursing home residents". Osteoporos. Int. 19 (5): 663–671. 2008. doi:10.1007/s00198-007-0465-2. PMC 2277446. PMID 17874029.
  53. ^ Sophie De Niet, Monte Coffiner, Stéphanie Da Silva, Bernard Jandrain, A Randomized Study to Compare a Monthly to a Daily Administration of Vitamin D3 Supplementation, Nutrients 10, 2018-05-23, עמ' 659 doi: 10.3390/nu10060659
  54. ^ "Effect of high- versus low-fat meal on serum 25-hydroxyvitaminD levels after a single dose of vitamin D: a single-blind, parallel, randomized trial". International Journal of Endocrinology. 2011: 809069. 2011. doi:10.1155/2011/809069. PMC 3235461. PMID 22190928.
  55. ^ "Effect of fat on serum 25-hydroxyvitamin D3 levels after a single oral dose of vitamin D in young healthy adults: a double-blind randomized placebo-controlled study". Eur J Nutr. 54 (3): 391–6. 2015. doi:10.1007/s00394-014-0718-8. PMID 24853643.
  56. ^ "Taking Vitamin D With the Largest Meal Improves Absorption and Results in Higher Serum Levels of 25-Hydroxyvitamin D3". Journal of Bone and Mineral Research. 25 (4): 928–930. 2010. doi:10.1002/jbmr.67. PMID 20200983.
  57. ^ "Type of dietary fat is associated with the 25-hydroxyvitaminD increment in response to vitamin D supplementation". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 10 (96): 3170–3174. 2011. doi:10.1210/jc.2011-1518. PMC 3200243. PMID 21816779.
  58. ^ "A Randomised, Cross-Over Study to Estimate the Influence of Food on the 25-Hydroxyvitamin D3 Serum Level after Vitamin D3 Supplementation". Nutrients. 5 (8): 309. 2016. doi:10.3390/nu8050309. PMC 4882721. PMID 27213447.
  59. ^ "The vitamin D epidemic and its health consequences". The Journal of Nutrition. 135 (11): 2739S–48S. בנובמבר 2005. doi:10.1093/jn/135.11.2739S. PMID 16251641free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  60. ^ חסר בויטמין Vitamin D deficiency - D – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  61. ^ "Vitamin D". NIH Office of Dietary Supplements. 11 בפברואר 2016. נבדק ב-6 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Vitamin D, cod-liver oil, sunlight, and rickets: a historical perspective". Pediatrics. 112 (2): e132–5. באוגוסט 2003. doi:10.1542/peds.112.2.e132. PMID 12897318. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ "Prognostic role of vitamin d status and efficacy of vitamin D supplementation in cancer patients: a systematic review". The Oncologist. 16 (9): 1215–27. 2011. doi:10.1634/theoncologist.2011-0098. PMC 3228169. PMID 21835895.
  64. ^ "The effect of vitamin D supplementation on skeletal, vascular, or cancer outcomes: a trial sequential meta-analysis". The Lancet. Diabetes & Endocrinology. 2 (4): 307–20. באפריל 2014. doi:10.1016/S2213-8587(13)70212-2. PMID 24703049. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ "Vitamin D supplementation for prevention of mortality in adults". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 (1): CD007470. בינואר 2014. doi:10.1002/14651858.cd007470.pub3. PMID 24414552. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ "Meta-analysis: vitamin D and non-alcoholic fatty liver disease". Alimentary Pharmacology & Therapeutics. 38 (3): 246–54. באוגוסט 2013. doi:10.1111/apt.12377. PMID 23786213. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ "Association between vitamin D and non-alcoholic fatty liver disease/non-alcoholic steatohepatitis: results from a meta-analysis". International Journal of Clinical and Experimental Medicine. 8 (10): 17221–34. 2015. PMC 4694215. PMID 26770315.
  68. ^ "Association of vitamin D level and vitamin D deficiency with risk of preeclampsia: A systematic review and updated meta-analysis". Taiwanese Journal of Obstetrics & Gynecology. 57 (2): 241–247. באפריל 2018. doi:10.1016/j.tjog.2018.02.013. PMID 29673668free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.