מטאו דה פרוג'ה (באיטלקית: Matteo da Perugia נזכר לראשונה ב-1400–1416) היה מלחין איטלקי מתקופת ימי הביניים, כנראה יליד פרוג'ה. משנת 1402 עד 1407 היה הממונה על הקאפלה הראשון של הדואומו די מילאנו, או קתדרלת מילאנו; חובותיו כללו ניצוח על מקהלת הכנסייה והוראת שלושה נערים, שנבחרו על ידי נציגי הקתדרלה. מעט מאוד ידוע על חייו מעבר לזה. לדברי וילי אפל, היה ראשון המלחינים בדורו, אבל היינריך בסלר ערער על קביעה זו, ומעמדו ההיסטורי של מטאו מוטל בספק.
גם יצירותיו לא נחקרו עד כה לעומק מבחינה סגנונית.[1] הוא כתב תפקידי קונטרה-טנור רבים ליצירות קיימות, ועקב כך יוחסו לו רבות מיצירות אלה בטעות. מטאו כתב בצורות רבות, בהן וירלאי, בלדה ורונדו.[2]