לידה | 1727 |
---|---|
פטירה |
20 בינואר 1787 (בגיל 60 בערך) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
מייסון צ'מברלין (באנגלית: Mason Chamberlin; 1727 – 1787) היה צייר פורטרטים אנגלי, שהיה אחד החברים המייסדים של האקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1768. הוא היה תלמידו של פרנסיס היימן. הוא זכור בעיקר בזכות דיוקנו של בנג'מין פרנקלין.
צ'מברלין היה תלמידו של פרנסיס היימן. בשנת 1768 הוא היה אחד החברים המייסדים של האקדמיה המלכותית.[1] הוא הציג 50 עבודות באקדמיה בין 1769 ל־1786. כולם היו דיוקנאות. השמות של רובם אינם ידועים בקטלוגים, אך בשנת 1771 הציג ציור באורך מלא של הנסיך אדוארד והנסיכה אוגוסטה, ובשנת 1774 אחד של קתרין מקולאי. הוא גם הציג 22 יצירות בחברת האמנים ושתים בחברה האמנים החופשית.
צ'מברלין ידוע בזכות דיוקנו של בנג'מין פרנקלין, שהוזמן על ידי בעל אדמות וירג'יני עשיר וחבר של פרנקלין בלונדון, הקולונל פיליפ לודוול השלישי. צ'מברלין צייר אותו בשנת 1762. הציור מראה את פרנקלין יושב בחדר העבודה שלו וברק מכה מחוץ לחלון ופוגע בכליא ברק שעל ביתו. פרנקלין מסתכל שמאלה על סט פעמוני הברק (מכשיר שהמציא), שהיה מצלצל כאשר הברק היה פוגע במוט שעל הגג. פרנקלין יכול היה להשתמש בחשמל על מנת לבצע את הניסויים שלו.
מאוחר יותר בשנת 1762 (או בתחילת 1763) נוצר הדפס (אולי כחלק מההסכם בין צ'מברלין ללודוול), על ידי החרט יליד אירלנד אדוארד פישר (1730–1785). בנו של פרנקלין ויליאם ביקש למכור 100 עותקים של ההדפס באמריקה, מתוכם 18 פרנקלין הפיץ בעצמו, בעיקר לחברים בניו אינגלנד. זה היה ההדפס המועדף על פרנקלין באותה תקופה, בין השאר בגלל היותו מדויק.
הציור המקורי נמצא בבעלות מוזיאון פילדלפיה לאמנות. גם בנו של פרנקלין, ויליאם, הזמין העתק של הציור זה, כדי שפרנקלין ייתן לו אותו במתנה לתלייה בחדר האוכל של ביתו החדש – ההנחה היא שהעותק נשלח לאמריקה, אך נעלם.
צ'מברלין נפטר בבנייני בארטלט, הולבורן, ב־20 בינואר 1787.[2]
בנו, שנקרא גם מייסון, היה צייר פורה שהציג 68 נופים בלונדון בין השנים 1780–1827, מתוכם 58 הוצגו באקדמיה המלכותית.