לידה |
25 באוקטובר 1982 (בן 42) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
---|---|
עמדה | פאוור פורוורד, סנטר |
גובה | 2.03 מטרים |
מספר | 50 |
מכללה | אוניברסיטת ג'ורג'טאון |
דראפט |
בחירה תשיעית, 2003 ניו יורק ניקס |
קבוצות כשחקן | |
2003–2005 2005–2007 2009–2010 2010 |
רשימה חלקית: ניו יורק ניקס שיקגו בולס שאאנשי קילינס אירי בייהוקס |
קבוצות כמאמן | |
2019– | ישיבה יוניברסיטי (עוזר) |
מייקל דמיאן "מייק" סוויטני (באנגלית: Michael Damien "Mike" Sweetney; נולד ב-25 באוקטובר 1982) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. ב-4 עונותיו הראשונות בקריירה שיחק בליגת ה-NBA, ולאורך התקופה רשם ממוצעים כוללים של 6.5 נקודות ו-4.5 ריבאונדים למשחק.[1] בין השנים 2009–2017 שיחק בקבוצות שונות בליגת הפיתוח של ה-NBA, בסין, בפוארטו ריקו, ברפובליקה הדומיניקנית, באורוגוואי ובוונצואלה.
מאז שנת 2019 משמש כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של ה"ישיבה יוניברסיטי".[2]
סוויטני נולד בוושינגטון די. סי., וגדל באוקסון היל שבמרילנד הסמוכה. בשנת 2000 החל ללמוד באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל שלה הוביל אותה לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), עם ממוצעים של 12.8 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק. בשתי העונות הבאות נבחר לחמישיית העונה של מחוז Big-East, לאחר שרשם ממוצעים של 21.1 נקודות, 10.2 ריבאונדים ו-2.5 חסימות למשחק.[3] בסיום עונתו השלישית, 2002/2003, עזב את האוניברסיטה לטובת התמודדות לבחירה בדראפט ה-NBA.
בדראפט ה-NBA 2003 נבחר סוויטני על ידי ניו יורק ניקס, בבחירה התשיעית.[4] בשתי עונותיו עם הניקס הציג יכולת מאכזבת, ותרם 7.0 נקודות ו-4.8 ריבאונדים בממוצע למשחק כשחקן ספסל.
לקראת עונת 2005/2006 הועבר לצד טים תומאס, ג'רמיין ג'קסון ו-3 בחירות דראפט עתידיות לשיקגו בולס, בתמורה לאדי קרי ואנטוניו דייוויס.[5] גם בתקופתו בשיקגו לא עמד בציפיות ממנו, בתור כוכב ליגת המכללות לשעבר, ובשתי עונותיו עמה קלע 6.0 נקודות ואסף 4.1 ריבאונדים בממוצע למשחק.
בין השנים 2007–2009 לא שיחק כלל בשל כושר גופני לקוי ועלייה במשקל, אשר הגיע בשיאו לכ-180 קילוגרם.[6] בעונת 2009/2010 חזר לשחק, לאחר שהצטרף לקבוצת שאאנשי קילינס מליגת העל הסינית. לקראת סיום אותה עונה חתם על חוזה בקבוצת אירי בייהוקס מליגת הפיתוח של ה-NBA.[7]
בין השנים 2010–2017 שיחק עבור 8 קבוצות שונות בפוארטו ריקו, ברפובליקה הדומיניקנית, באורוגוואי ובוונצואלה.[8]