מיכל שיר
 | |||||||||
| לידה |
18 בנובמבר 1979 (בת 45) גבעתיים, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | תואר ראשון אוניברסיטת בר-אילן | ||||||||
| מפלגה | הליכוד, תקווה חדשה, יש עתיד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מיכל שיר-סגמן (נולדה ב-18 בנובמבר 1979, כ"ט בחשוון ה'תש"ם) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. בעבר כיהנה בכנסת מטעם מפלגות הליכוד ותקווה חדשה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדלה וחונכה בגבעתיים, בתם של גרציה (לבית סעדה) ומיכאל שיר. אביה, יליד ורשה, פולין, היה מייסד ועורך שבועון הילדים "אצבעוני". אִמה, ילידת סוריה, הייתה גרפיקאית וניהלה את העיתון בפועל.
למדה בבית הספר היסודי "יגאל אלון" ולאחר מכן, בתיכון שמעון בן צבי. בגיל 14 הצטרפה לפעילות במפלגת הליכוד והייתה שותפה להקמת ההיאחזות מעלה ישראל בשומרון. שירתה בצבא כמ"כית בנות בבה"ד 12. סיימה תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
לאחר שחרורה מצה"ל השתתפה בהקמת מחלקת פניות הציבור של הליכוד. בהמשך, הייתה דוברת בוועדת הכנסת ועבדה בלשכתו של בנימין נתניהו, שבה הקימה את מערך התקשורת לקראת הבחירות המקדימות בליכוד בשנת 2002, שבהן הפסיד לאריאל שרון.
הייתה יועצת פוליטית של גדעון סער בשנים 2003–2005. עבדה כמנהלת פרויקטים בין השנים 2006 ו-2009 בקוקה-קולה – CBC-Group. שיר ייצגה את ישראל במשלחות רשמיות לאיחוד האירופי וייסדה ב-2009 את "המרכז הישראלי להכשרה פוליטית" – הגוף הראשון בישראל המכשיר יועצים למקצועות כנסת, ממשלה וגופי התקשורת[1].
הבחירות לכנסת העשרים ואחת והבחירות לכנסת העשרים ושתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת העשרים ואחת שובצה במקום ה-29 ברשימת הליכוד כנציגת מחוז תל אביב, ונבחרה לכנסת ה-21.
בבחירות לכנסת ה-22, לאחר צירוף מפלגת כולנו לרשימת הליכוד, שובצה במקום נמוך יותר – ה-31 ברשימה, ובכל זאת נבחרה לכנסת.
בפריימריז לראשות הליכוד ב-2019, הייתה שיר חברת הכנסת הראשונה שתמכה בסער[2]. במאי 2019 מתחה ביקורת על כוונת ראש הממשלה נתניהו לתקן את חוק החסינות[3].
הכנסת העשרים ושלוש והכנסת העשרים וארבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־21 בדצמבר 2020 הצביעה שיר נגד המשך קיום ממשלת ישראל השלושים וחמש, בניגוד לעמדת מפלגתה, וכך הייתה בין המובילות בפיזור הכנסת ה-23[4]. בהצבעה שנועדה להאריך את חיי הכנסת לכל הפחות בשבועיים, ובמה שכונה "ליל החניונים", התחבאה שיר ברכבה וגרמה לחברי הכנסת מטעם הליכוד לחשוב שהיא אינה נוכחת בהצבעה. אולם ברגע האמת הופיעה במליאה והצביעה נגד עם שלושה חברי כנסת נוספים מהקואליציה: (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע). בהיעדרה של שרן השכל נפלה ההצבעה, ויומיים לאחר מכן התפזרה הכנסת[4][5]. ב-24 בדצמבר 2020 התפטרה שיר מהכנסת, כדי להצטרף למפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער[6].
שיר שובצה במקום התשיעי ברשימת תקווה חדשה[7], אך המפלגה זכתה בשישה מנדטים ושיר נותרה מחוץ לכנסת. עם התפטרותו של גדעון סער במסגרת החוק הנורווגי נכנסה במקומו לכנסת.
ב-3 באוגוסט 2021 מונתה ליושבת ראש הוועדה לזכויות הילד[8].
הכנסת העשרים וחמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 ביולי 2022, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיעה על פרישה ממפלגת תקווה חדשה ומעבר למפלגת יש עתיד[9] ועל התפטרותה מן הכנסת. על פי העיתונאית דפנה ליאל פורסם כי השריון של שיר ברשימת יש עתיד בוצע לאחר שהבטיחה שתפיל את ממשלת ישראל השלושים ושש כדי להבטיח את כהונת לפיד כראש ממשלת המעבר, שכן לפי ההסכם הקואליציוני היה צורך לאחר פרישת עידית סילמן מהקואליציה באצבע אחת נוספת לפחות מגוש ימינה בממשלה שתצביע בעד הפלתה כדי שדבר כזה יתרחש (בפועל העסקה לא התקיימה שכן הממשלה נפלה לפני כן)[10]. היא שובצה במקום ה-13 ברשימת המפלגה לכנסת העשרים וחמש ונבחרה לכנסת.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר נשואה לארז סגמן ואם לשניים. מתגוררת ברמת השרון.
עיקרי עשייתה הפרלמנטרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר הקימה גורם מתאם ומתכלל לנושא הילדים בישראל בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והמועצה לשלום הילד, ויזמה שני חוקים שהתקבלו בכנסת:
- החוק להכרה באחים שכולים, שמכיר באחים השכולים ונותן להם מעמד וזכויות בחוק הישראלי[11]
- חוק הטבות המס לעיר עכו[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכל שיר, באתר הכנסת 
מיכל שיר, ברשת החברתית פייסבוק
מיכל שיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מיכל שיר, ברשת החברתית אינסטגרם- מיכל שיר, באתר כנסת פתוחה
- מיכל שיר, באתר ערוץ הכנסת
- מיכל שיר, ברשת החברתית LinkedIn
- עפרה לקס, עניין אישי עם מיכל שיר, באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2014
- אריק בנדר, הכר את המועמד: מיכל שיר תקדם חקיקה לשיפור איכות חיי האזרחים, באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2019
- רועי רובינשטיין, אדיר ינקו ומורן אזולאי, ליכודניקית מגיל 15 שייעצה לסער: המועמדת שנתניהו לא רצה שתנצח, באתר ynet, 6 בפברואר 2019
- מיכל שיר: "מפלגת הליכוד מאוחדת סביב נתניהו בצורה חד משמעית וללא עוררין", באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2019
- עדי סמריאס, נציגת תל אביב בליכוד, רחוקה מהסטריאוטיפ התל אביבי, באתר טיים אאוט תל אביב, 28 בפברואר 2019
- טל שניידר, עוקבת אחר הכסף, באתר זמן ישראל, 6 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ענת כהן, עוזר פרלמנטרי – מה זה בכלל, ואיך מגיעים למשרה כזו?, באתר גלובס, 1 במרץ 2012
- ^ חיים לוינסון, נעה לנדאו, תוצאות הפריימריז בליכוד: אדלשטיין במקום הראשון, סער רביעי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2019
- ^ עוד ח"כית מהליכוד נגד השינוי בחוק החסינות: חקיקה פרסונלית היא שגיאה, באתר הארץ, 17 במאי 2019
- ^ 1 2 דפנה ליאל וירון אברהם, ליל החניונים: ח"כים התחבאו באוטו, התפרצו ברגע האחרון והפילו את הצעת החוק. צפו, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2020
- ^ טל שלו, 3 דקות, 4 קולות, וקאט ברוטלי אחד: הרגע שבו נתניהו איבד את המושכות בכנסת, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2020
- ^ חזקי ברוך, ח"כ מיכל שיר מתפטרת מהכנסת ומצטרפת לגדעון סער, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2020
- ^ בנצי רובין ואוריאל בארי, כך נראית רשימת תקווה חדשה לכנסת, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2021
- ^ מעריב אונליין, מיכל שיר סגמן מתקווה חדשה תכהן כיו"ר הוועדה לזכויות הילד, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2021
- ^ יובל קרני, ח"כ מיכל שיר עוזבת את גדעון סער ועוברת ליש עתיד: "הכוח הפוליטי המרכזי", באתר ynet, 31 ביולי 2022
- ^ N12 – סוף לתעלומת המעבר של מיכל שיר ליש עתיד?, באתר N12, 2022-09-28 (ארכיון)
- ^ חזקי ברוך, אושר סופית החוק להכרה באחים שכולים, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2022
- ^ שירית אביטן כהן, חוק עכו עבר בכנסת: 16 יישובים יקבלו הטבות מס, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2020
| יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת | |
|---|---|
|