מיקרוסקופיה קונפוקלית היא טכניקה לדימות אופטי המאפשרת לצפות בחתכים אופקיים דקים ביותר, בעובי קרוב לאורך גל האור הנראה (מאות ננומטרים), של עצמים קטנים, תוך הגברת הניגודיות (קונטרסט) והרזולוציה של התמונה המתקבלת. באמצעות טכניקה זו ניתן גם ליצור הדמיה תלת־ממדית של העצם.
השיטה מתבססת על מיקרוסקופ אופטי בעל חריר זעיר (pinhole) המאפשר רק לאור שמגיע מנקודה מוגדרת בעצם (ממישור פוקאלי צר), להגיע לגלאי האור. באמצעות סריקה של מישור שלם, מתקבל חתך אופקי דק של הדוגמה הנבחנת תחת המיקרוסקופ. השיטה, שהומצאה על ידי מרוין מינסקי ב-1957, נמצאת בשימוש נרחב במחקר ביולוגי על ידי סימון דגימות בסמנים פלורצנטיים, וכן בבדיקת רכיבים אלקטרוניים זעירים כגון מוליכים למחצה.
במיקרוסקופ רגיל, כל האור שעובר דרך הדוגמה נאסף דרך עדשה אל הגלאי. החסרון בשיטה זו הוא שגם אור שהוחזר דרך עצם מחוץ למישור המוקד יגיע לעינית, ובצורה לא ממוקדת. מסיבה זו, התמונה שנוצרת מטושטשת מעט. במיקרוסקופ קונפוקלי לעומת זאת, הדגימה נסרקת פיקסל אחר פיקסל: מקור האור (קרן לייזר אחת או מספר קרני לייזר באורכי גל ידועים) ממוקד באמצעות עדשה כך שיואר רק נפח קטן מאוד מהדוגמה, אשר מהווה פיקסל בודד בתמונה שתתקבל. בדגימות ביולוגיות אור זה מעורר סמנים פלאורוסנטיים באובייקט הפולטים אור באורך גל שונה מזה הנכנס. האור שמוחזר מהדוגמה נאסף על ידי עדשת האובייקטיב, מועבר דרך מראה דיכרואית (המעביר את קרן הלייזר המקורית ומחזיר אור באורכי גל אחרים) אל עבר גלאי. חריר קטן שמוצב לפני הגלאי מאפשר רק לאור שהוחזר ממישור צר באובייקט המישור הפוקאלי. הקרן העוברת בחריר נקלטת במכפילור ומתורגמת לאות דיגיטלי המייצג פיקסל בודד.
כדי לקבל חתך אופקי של הדוגמה, מתבצעת סריקה של מישור שלם באמצעות מראות המבוקרות על ידי מחשב, ומאפשרת לקבל תמונה באיכות ובניגודיות גבוהה. בניגוד למיקרוסקופ רגיל, אי אפשר לראות את הדגימה בעינית, אלא רק על מסך מחשב אשר מרכיב את כל הסריקות לכדי תמונה אחת. ככל שמשך הסריקה ארוך יותר, כך עולה איכות התמונה. כדי ליצור הדמיה תלת־ממדית של העצם, המיקרוסקופ סורק בזה אחר זה מישורים בעומקים שונים. תוכנת מחשב מרכיבה מאוסף המישורים תמונה תלת־ממדית המאפשרת לבחון את העצם בכל חתך נבחר.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של מיקרוסקופים קונפוקליים:
התעשייה והמחקר הביולוגיים עושים שימוש נרחב במיקרוסקופיה קונפוקלית, וכיום קיים מיקרוסקופ קונפוקלי כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ. דגימות ביולוגיות כגון תאים או רקמות מתאימות במיוחד למיקרוסקופיה מסוג זה, כיוון שהן לעיתים קרובות שקופות למחצה, וכיוון שניתן לסמן ביו-מולקולות שונות כגון חלבונים ו-DNA, באמצעות חומרים פלורצנטיים. המיקרוסקופ הקונפוקלי מאפשר לקבל תמונה ברזולוציה גבוהה של אותן מולקולות בתוך או בין התאים. גם במדע החומרים נעשה שימוש במיקרוסקופיה קונפוקלית לבחינת תכונות של חומרים שונים, אך במידה פחותה יותר.
ברפואה, נעשה שימוש במיקרוסקופיה קונפוקלית בעיקר בסריקה של הקרנית. הסריקה מאפשרת גילוי מוקדם של מחלות עיניים ובקרה לפני ואחרי ניתוחים.[2]
אנגלית
עברית
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)