מדינה | ![]() |
מחוז | יהודה ושומרון |
מועצה אזורית | ערבות הירדן |
גובה ממוצע[1] | 211 מטר |
תאריך ייסוד | 1973 |
תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 250 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 238 תושבי ישראל |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
מְכוֹרָה היא התנחלות ומושב שיתופי בבקעת הירדן העליונה השייכת לארגון יישובי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית בקעת הירדן.
באמצע שנת 1972 הוחלט על מיקום היאחזות נח"ל באזור כרירה, לה ניתן השם כור[3]. אלף דונם מאדמות הכפר הפלסטיני עקרבה, הוגדרו כאדמות נפקדים והוכשרו על ידי קק"ל. באמצע נובמבר החלה פריצת דרך אל הנקודה מחמרה, וב-28 בדצמבר 1972 ניתן אישור סופי לעלות לנקודה.
העלייה על הקרקע התקיימה ב-3 בינואר 1973 בלילה, על ידי גרעין של צעירי אגודת ישראל שכלל גברים בלבד[4]. היה זה היישוב היהודי העשירי בבקעת הירדן[5]. רחבעם זאבי החליט לתת למקום את השם נח"ל מכורה[6]. בשנים 1973–1975 נפרץ הקטע בכביש אלון המחבר את מכורה לגיתית. באוקטובר 1974 התקיים טקס העברת ההיאחזות למבני קבע[7].
מכורה אוזרחה ביולי 1976 על ידי גרעין משפחות של האיחוד החקלאי. התושבים יועדו להתפרנס מגידולי שדה, ומענפי רפת ולול[8]. בשנים הראשונות גידלו בעיקר פרחים[9]. כן היה במושב מפעל לתיקון מנעולים[10]. בדצמבר 1979 התמוטט גשר אבן מעל נחל תרצה והכביש בין מכורה לחמרה היה מנותק למשך חודש עד שצה"ל הניח במקום גשר ביילי[11].
היישוב משקיף אל עבר בקעת נחל תרצה שמצפונו, ונגיש מחלקו הצפוני של כביש אלון (כביש 508).
רוב התושבים עוסקים בחקלאות וביוזמות עסקיות.
|