מל מרמלשטיין
 | |
| לידה |
25 בספטמבר 1926 מוקצ'בו, צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 2022 (בגיל 95) לונג ביץ', ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
  | |
מל מרמלשטיין (25 בספטמבר 1926 – 28 בינואר 2022) היה ניצול שואה יהודי-הונגרי. מרמלשטיין היה הניצול היחיד ממשפחתו, שהושמדה כולה באושוויץ. מרמלשטיין יצא כנגד המכון לסקירה היסטורית, וניצח. בעקבות משפטו הוחלט פסק דין תקדימי, כי השמדת היהודים בתאי הגזים באושוויץ היא עובדה שלא ניתן לערער עליה בבתי משפט.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרמלשטיין נולד בעיירה באורוסוויג, ליד מוקצ'בו (אז חלק מצ'כוסלובקיה, כיום האזור הזה שייך לאוקראינה). ב-1980 המכון לסקירה היסטורית הציע פרס כספי של 50,000 דולר לכל מי שיכול להוכיח כי יהודים הושמדו בגז באושוויץ. מרמלשטיין כתב בתגובה מכתב למערכת של העיתונים לוס אנג'לס טיימס, וג'רוסלם פוסט כנגד המכון. המכון חזר והציע למרמלשטיין אישית את הפרס אם יוכל להוכיח את דבריו. מרמלשטיין הגיש הצהרה נוטריונית בה הוא מעיד על כי ראה את אמו ואחיותיו מובלות לתאי הגזים. המכון לסקירה היסטורית סירב לתת לו את הפרס בטענה כי עדותו היא לא הוכחה מספקת. באמצעות עורך הדין ג'ון קוקס מרמלשטיין תבע את המכון בבית המשפט העליון בלוס אנג'לס, עבור הפרת חוזה, הטעיה, השמצה, הכחשה של עובדות מוכרות למטרות לא צודקות, וגרימה של מצוקה רגשית. שני הצדדים ביקשו מהשופטים להוציא הצהרה. מרמלשטיין טען כי הדרישה של המכון "לראיות" על שימוש בתאי הגזים, הוא כשלעצמו פוגעני. המכון לעומתו טען כי מרמלשטיין אכן לא הוכיח את ההשמדה של יהודים בגז ולכן לא חייבים לשלם לו. ב-1981, השופט תומאס ג'ונסון קבע לטובת מרמלשטיין בהתבססו על כך שעובדת השימוש בגז להשמדת יהודים היא בגדר ידיעה שיפוטית, שאין צורך להוכיחה בבית המשפט. ב-1985 השופט רוברט וונקה פסק לטובת מרמלשטיין וקבע כי על המכון לסקירה היסטורית לשלם לו 90,000 דולר ולפרסם בפניו ובפני כל הניצולים התנצלות פומבית.[3]
ב-1980, מכחיש השואה דיטליב פלדרר, פרסם מאמרי שנאה בפרסום שנקרא "The Jewish Information Bulletin". אחד הפרסום כלל מכתב פתוח לתושבי לונג ביץ' שם מתגורר מרמלשטיין, בו הוא לועג לו, ומכנה אותו גזען[4]. ב-1981 תבע מרמלשטיין את פלדרר. הוא העיד שם על חוויותיו כאסיר במחנה ההשמדה אושוויץ. הפסיכיאטר ד"ר דניאל בורנשטיין, המטפל במרמלשטיין העיד במשפט על מצבו הרגשי. אחרי טיפול מסיבי וארוך, מצבו של מרמלשטיין השתפר, וב-1973, בורנשטיין הגדיר את מרמלשטיין כבריא מבחינה נפשית. לאחר שהפרסומים של פלדרר החלו, חלה נסיגה חמורה במצבו. בית המשפט פסק לטובת מרמלשטיין, וקבע פיצויים של חמישה מיליון דולר[5].
ב-1986 המכון תבע את מרמלשטיין תביעת דיבה, אך ביטל אותה שנתיים אחר כך. מרמלשטיין תבע פעם נוספת את המכון ב-1988 בעקבות פרסום במגזין שלהם. מרמלשטיין פרסם ספר ביוגרפיה הנקרא By bread alone. בספר סיפר אודות המאבק המשפטי שלו כנגד המכון. סרט הטלוויזיה לעולם נזכור, בכיכובו של לנרד נימוי, מ-1991, מספר את סיפורו של מרמלשטיין והתביעה כנגד המכון.
מרמלשטיין נפטר בלונג ביץ', ארצות הברית ב-28 בינואר 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מל מרמלשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ California Judge Rules Holocaust Did Happen מתוך הניו יורק טיימס 1981
- ^ על פי כתבה באורנג' קאונטי רגיסטר, נצפתה לאחרונה ב-27.01.2022.
- ^ מל מרמלשטיין מתוך פרויקט יזכור
- ^ A jury awarded $5.2 million Friday to a Nazi..., UPI (באנגלית)
- ^ The United Press International, Victim of Nazis awarded 5.2 Miliion from taunter, The LA Times, 1986