ממלכת לאנה
 | |
 | |
| ממלכת לאנה ושכנותיה, בסביבות שנת 1400 | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה | צ'יאנג מאי |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אסיה  |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
1292 |
| תאריכי פירוק |
15 בינואר 1775 |
  | |
ממלכת לאנה (בתאית: เพื่องล้านนา) הייתה ממלכה עצמאית שהייתה ממוקמת באזור צפון תאילנד של ימינו, אשר התקיימה בין המאה ה-13 עד המאה ה-18. בירתה של ממלכת לאנה הייתה צ'יאנג מאי.
ממלכת לאנה נוסדה במקור בשנת 1292 על ידי המלך מנגראי (אנ'),[1] אשר איחד שבטים שונים דוברי תאית וערי מדינות שונות באזור. בשנת 1296 מנגראי ייסד את צ'אנג מאי כבירת הממלכה והפך אותה לעיר מבוצרת.
במהלך המאה ה-14 והמאה ה-15 ממלכת לאנה הפכה למעצמה דומיננטית מבחינה תרבותית ופוליטית באזור דרום-מזרח אסיה. במהלך תקופה זו, הנחשבת לתור הזהב של ממלכת לאנה, לממלכה היה כתב משלה, סגנון אמנות ייחודי, ואדריכלות ייחודית. הכלכלה של ממלכת לאנה התבססה בעיקר על חקלאות, ובמיוחד על גידולי אורז, אך היא הפכה גם למרכז סחר אזורי. הממלכה עסקה גם במסחר עם מדינות שכנות.
בשנת 1558 ממלכת לאנה נכבשה על ידי הבורמזים אשר שלטו באזור במשך מעל למאתיים שנים. על אף שבאותה התקופה ממלכת לאנה הפכה למדינה וסאלית, היא הצליחה לשמור על מידה מסוימת של אוטונומיה וכמו גם היא הצליחה לשמר את הזהות התרבותית הייחודית שלה ומסורותיה.
בסוף המאה ה-18 המלך טקסין ויורשו, המלך ראמה הראשון, הצליחו לגרש מהאזור את הבורמזים ובעקבות כך ממלכת לאנה הפכה למדינה וסאלית של סיאם תחת שושלת צ'אקרי. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ממלכת לאנה חדלה להיות ישות עצמאית והפכה לחלק מסיאם (תאילנד של ימינו).[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lan Na | Burmese Invasion, Chiang Mai, Theravada Buddhism | Britannica, Britannica (באנגלית)
- ^ Roy, Edward Van (2017-06-29). Siamese Melting Pot: Ethnic Minorities in the Making of Bangkok (באנגלית). ISEAS-Yusof Ishak Institute. ISBN 978-981-4762-83-0.
