בניין הכוורת בוילינגטון, מקום מושבה של הממשלה הניו זילנדית | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ניו זילנד |
תחום שיפוט | ניו זילנד |
תאריך הקמה | 1852 |
מטה מרכזי | הכוורת, ולינגטון |
www | |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ניו זילנד |
ממשלת ניו זילנד (במאורית: Te Kāwanatanga o Aotearoa; באנגלית: Government of New Zealand, או New Zealand Government; המכונה רשמית בשם ממשלת הוד מלכותו בניו זילנד[1]) הוא גוף הניהול האדמיניסטרטיבי הבכיר בניו זילנד. כברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, המונח "ממשלה" מתייחס בעיקר לרשות המבצעת,[2] וליתר דיוק לקבינט המכוון את הרשות המבצעת. על פי עיקרון זה, הממשלה פועלת בכפיפות למלכה ובכפוף לתמיכת בית הנבחרים.[3]
הסמכות המיניסטריאלית מפוזרת בין השרים, שכולם מושבעים בפני המחוקק, בית הנבחרים והם מוסרים לו דין וחשבון על פעולותיהם.[4] קבינט ממשלת ניו זילנד בו חברים שרים בכירים (בדרך כלל כעשרים מהם) מהווים גוף קולקטיבי לקבלת החלטות והוא המכונה הממשלה. בראשותה עומד ראש הממשלה (כיום זהו כריסטופר לקסון). עוד כמה שרים (בדרך כלל שר זוטר) הם חלק ממועצת המנהלים אבל הם מחוץ לקבינט. לרוב השרים יש תיק בעל אחריות ספציפית כגון מחלקות או תחומי מדיניות, אם כי לפעמים ממונים גם שרים ללא תיק.
תפקיד ראש הממשלה שייך למי שקיבל את תמי
כת רוב חברי בית הנבחרים. העמדה נקבעת גם על ידי מספר גורמים נוספים, כגון הסכמי תמיכה בין הצדדים וקולות מנהיגות פנימיים במפלגה שמובילה את הממשלה. ראש הממשלה ושרים אחרים ממונים רשמית על ידי המושל הכללי (שהוא נציג המלכה בניו זילנד).[4] בפועל, המושל הכללי פועל בעצת ראש הממשלה במינוי השרים.
המונח "ממשלת ניו זילנד" יכול להיות בעל מספר משמעויות שונות. במובן הרחב שלה, זה יכול להתייחס באופן קולקטיבי לשלושת הענפים המסורתיים של הממשלה - הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת (המלכה בפרלמנט ובית הנבחרים) והרשות השופטת (בית המשפט העליון ובתי המשפט הכפופים).[5] כל סניף פועל בנפרד מהאחרים בהסדר המתואר כ"הפרדת רשויות".[6]
המונח באופן נפוץ יותר משמש לתיאור חברי הפרלמנט המשתייכים למפלגה פוליטית מסוימת (או קואליציה של מפלגות) עם מספר גדול של מושבים די כדי לזכות בקולות חשובים (למשל בהצבעת התקציב מדי שנה).[6] המפלגה הגדולה או הקואליציה הגדולה מרכיבה את הממשלה - זו התחושה המיועדת כאשר נאמר שמפלגה פוליטית "מעצבת את הממשלה".[7][8] חוק החוקה 1986, החלק העיקרי בחוקה ניו זילנד, ממקם את הממשלה המבצעת במועצת המנהלים,[4] אשר יכולה לכלול גם שרים מחוץ לקבינט.[9]
הענף הביצועי של בנייני הפרלמנט בניו זילנד, המכונה בדרך כלל "הכוורת" בשל צורת המבנה, מאכלס רבים ממשרדי הממשלה והוא גם מהווה את מושב ומקום מפגש הממשלה.[10] לכן השם כוורת משמש לעיתים באופן מטונימי לתיאור ממשלת ניו זילנד, כפי שהבית הלבן משמש לתיאור הנשיא האמריקאי.[11]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)