ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה של התוספת החדשה לערך, שנראה כתרגום מכונה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה של התוספת החדשה לערך, שנראה כתרגום מכונה. | |
ממשלת הרפובליקה העממית של סין (בסינית: 中華人民共和國政府 או 中华人民共和国政府; או בקיצור: הממשל/המשטר הסיני - 中国政府)[1] היא קבוצה של ארבע רשויות השולטות באופן גורף (למעט בערים האוטונומיות-למחצה: הונג קונג, מקאו וכן במדינת-האי האוטונומית באופן-מלא: טאיוואן) על סין.
המנהיג העליון (Paramount leader), המנהיג הבכיר ביותר של סין, מחזיק בחלק משמעותי מאוד בכוח הפוליטי במדינה. החל מנובמבר 2012, המנהיג העליון הוא שי ג'ינפינג.
הסמכות החוקית של המפלגה הקומוניסטית מובטחת על-ידי חוקת PRC ומעמדה כמקור החוקי העליון. חוקת PRC מתממשת באמצעות שליטתה המקיפה של המשטר הסיני. לפי דובר ממשלה בכיר בסין נטען כי:
אנו לעולם לא פשוט נעתיק את המערכת של מדינות מערב או נציג מערכת של ריבוי מפלגות המכהנות ברוטציה; למרות איברי המדינה הרבים של סין יש לכל איבר אחריות שונה, ועל כולם לדבוק בקו, עקרונות ומדיניות של המפלגה.
האיברים העיקריים של המדינה הם: הקונגרס העממי הלאומי (NPC), הנשיא, מועצת המדינה. חברי מועצת המדינה כוללים את ראש הממשלה, מספר משתנה של סגנים (כיום ארבעה), חמישה חברי מועצת המדינה (פרוטוקול שווה של ראשי ממשלת סגן אבל עם תיקים צרים), ו-29 שרים וראשי ועדות מועצת המדינה. במהלך 1980 היה ניסיון להפריד את רשויות המפלגה והמדינה, באופן שעל המפלגה יהיה להחליט על מדיניות כללית ועל המדינה לבצעה. הניסיון ננטש בשנת 1990, כך שהדרג המדיני בתוך המדינה הם גם מנהיגי המפלגה ובכך נוצר מוקד מרכזי יחיד של כוח בכל מקרה.
על-פי החוקה של סין, הרשות המחוקקת היא הקונגרס הלאומי העממי (הנודע גם בראשי התיבות לשמו באנגלית: כ-[1]NPC), הוא האורגן הגבוה ביותר של כוח המדינה בסין. ישנם כנסים כל שנה לבדיקה ואישור של כיווני מדיניות חדשים גדולים, חוקים, תקציבים, או שינויי פרסונליים גדולים. רוב החקיקה הלאומית של הרפובליקה העממית של סין אומצה על ידי הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי. רוב היוזמות מוצגות בפני NPCSC בתמורה על ידי מועצת המדינה לאחר הסבה קודמת על ידי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית. למרות NPC בדרך כלל מאשר מדיניות מועצת המדינה והמלצות אנשים, השיג NPC ועדת מעמדה הצהירה התפקיד ויותר כמו המחוקקים הארציים הצליח לכפות תיקונים בחוקים מסוימים. לדוגמה, מועצת המדינה והמפלגה לא הצליחו להבטיח מעבר של מס על דלק כדי לממן את הבנייה של אוטוסטרדות.
הוועדה המתמדת של הפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית של סין מאמר זה הוא על המבנה המנהלי הפורמלית של המדינה, ענפיו, מחלקות ותחומי האחריות שלהם. רובם, אם כי לא כולם, בעמדות כוח משמעותי במבנה המדינה בצבא תפוסות על ידי חברי המפלגה הקומוניסטית של סין אשר נשלטת על ידי הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, קבוצה של 4 עד 9 אנשים שעושים כל ההחלטות של לאומי מַשְׁמָעוּת. כמו התפקיד של הצבא הוא לאכוף החלטות אלה, בתמיכת PLA היא חשובה בשמירת שלטון מפלגה.
הכוח מרוכז אצל המנהיג העליון של סין (Paramount leader) הנוכחי, שי ג'ינפינג, והוא עושה זאת בעריצות מאז שנת 2012, בדומה לקודמיו בראש האומה הסינית. המשטר/הממשלה הסינית עומ מורכב משלושת המשרדים הפוליטיים-מדיניים של הפקידים הבכירים ביותר בסין: המזכ"ל של המפלגה הקומוניסטית של הוועד המרכזי, יו"ר הוועדה הצבאית המרכזית, וגם הנשיא הסיני. אם כי, לאחרונה, מומחים לחקר סין ציינו מגבלות גוברות הנוגעות לשליטתו דה-פקטו של המנהיג העליון, ג'יינפינג.
החוקה נוצרה לראשונה ב -20 בספטמבר 1954. לפני כן מסמך חוקה דמוית ביניים נוצר על ידי הוועידה הפוליטית המייעצת של העם הסיני היה בתוקף. פרסומו השני ב -1975 קצר את החוקה רק על 30 מאמרים, והכיל ססמאות קומוניסטיות ושפה מהפכנית לאורך כל דרך. תפקידו של המשפט שוסף, והנשיאות נעלם. פרסומו ה-3 בשנת 1978 הרחיב את מספר המאמרים, אבל עדיין היה תחת השפעת הצודקת-נעלם-ידי מהפכת התרבות בסין.
החוקה הנוכחית היא פרסומו הרביעי של ועדות ההתנגדות העממית. ב -4 בדצמבר 1982, הוא הוכרז וכהן כחוקה יציבה במשך 30 שנים. תפקידי הנשיאות ובתי המשפט היו מנורמלים, ותחת החוקה, כל האזרחים שווים. תיקונים נעשו בשנת 1988, 1993, 1999, ולאחרונה, בשנת 2004, אשר מוכרת רכוש פרטי, משמר זכויות האדם, ובהמשך לקדם בסקטור הלא-ציבורי של הכלכלה.
הקונגרס הוא הגוף הממלכתי הגבוה ביותר ובית החקיקה רק ברפובליקה העממית של סין. למרות חברותו של NPC עדיין נקבעת במידה רבה על ידי המפלגה הקומוניסטית של סין, מאז תחילת 1990. זה התרחק תפקידה הקודם כבית מחוקקי חותמת גומי סמלי אבל אונים, הפכה לפורום לתיווך הבדלי מדיניות בין שונה חלקים של המפלגה והממשלה. עבור NPC כדי רשמית להביס הצעה לשים לפניהם היא נדירה, אבל NPC הפך הפורום שבמסגרתו החקיקה נתונה בוויכוח בטרם להצבעה.
הנשיא וסגן הנשיא נבחרים על ידי קונגרס העם הסיני לטווחים של 5 שנים. הנשיא הנוכחי הוא שי ג'ינפינג. משרד מצעד ומשמש כראש הנומינלי של מדינה. המשרד נוצר על ידי חוקת 1982. פורמלית, הנשיא נבחר על ידי הקונגרס העממי הלאומי בהתאם לסעיף 62 של החוקה. בפועל, הבחירות זה נופל לתוך הקטגוריה של הבחירות "חד מועמד". המועמד מומלץ על ידי נשיאות הקונגרס העממי הלאומי.
מועצת המדינה היא הסמכות העליונה של הרפובליקה העממית של סין. זה מופקד על ידי הקונגרס העממי הלאומי, והוא בראשות ראש הממשלה וכולל ראשי כל מחלקה סוכנות ממשלתית. ישנם כ-50 חברים במועצה. בפוליטיקה של הרפובליקה העממית של סין, ממשלת העם המרכזית טפסים אחד שלושה סניפים שלובים של כוח, השתיים האחרות הן המפלגה הקומוניסטית של סין ואת צבא השחרור העממי. מועצת המדינה ישירות מפקחת על הממשלות של האנשים הכפופים השונים במחוזות, ובפועל מקיימת חברות שלובות עם הרמות העליונות של המפלגה הקומוניסטית של סין.
כיום הנשיא של מועצת המדינה הוא לי קה-צ'יאנג וסגנויו הם ג'אנג Gaoli, ליו Yandong, וואנג יאנג ומא קאי.
הוועדה הצבאית המרכזית תממש את הפיקוד והשליטה של צבא השחרור העממי ומפוקחת על ידי הוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי העממי. המדינה CMC נחשבת להלכה בדברי קביעת המדיניות הצבאית העליונה הגוף ויושב הראש שלה, נבחר על ידי הקונגרס העממי הלאומי, הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים. במציאות, השליטה והבקרה של PLA, לעומת זאת, עדיין מתגורר עם ראש הוועדה הצבאית המרכזית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית. כיום יו"ר הוועדה הצבאית המרכזית הוא Xi ג'ין-פינג ואת יושבי ראש הסגן הם Fan Changlong ושו קיליאנג.
בית המשפט העממי העליון הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במערכת המשפט של הרפובליקה העממית של סין. הונג קונג ומקאו, כאזורים מיוחדים מינהלי, יש מערכות משפט נפרדות משלהם אשר מבוססים על מסורות המשפט המקובל הבריטי ומסורות אזרחית גיסה פורטוגזית בהתאמה, והם מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט העממי העליון. שופטי בית המשפט העממי העליון מתמנים על ידי הקונגרס העממי הלאומי.
מושלי המחוזות של סין ושל אזורים אוטונומיים, ראשי הרשויות שלהן בקרה מרכזית, מתמנים על-ידי השלטון המרכזי בעיר הבירה של סין, בייג'ינג לאחר שקיבל את הסכמת הנקוב של הקונגרס הלאומי העממי (NPC). הונג קונג ומקאו הם אזורים מנהליים מיוחדים (SARS) בעלי רמה מסוימת של אוטונומיה מקומית, ובעלי ממשלות ורשויות מבצעות נפרדות, מערכות משפטיות, וחוקי יסוד חוקתיים - אך יחד עם זאת, הם עדיין נמצאים תחת השליטה של סין - בפרט, בענייני מדיניות חוץ וביטחון לאומי, ועל-כן מנהיגיהם נבחרים בקפידה על-ידי השלטון המרכזי. מתחת לרמה המחוזית בשנת 2004 היו 50 מחוזות כפריים, 283 ערים פרפקטורה ברמה, 374 ערי המחוז ברמה, 852 מחוזות המחוז ברמה בתחום השיפוט של ערים סמוכות, ו-1,636 מחוזות. היו גם 662 ערים (כולל אלה שולבו ארבע העיריות בקרה מרכזית), 808 מחוזות עירוניים, ו 43,258 אזורים העיירה ברמה. מחוזות מחולקים עיירות וכפרים. בעוד שרוב מינו פקידים מפעילים אותם, כמה שיפוט ברמה נמוכה יותר יש בחירות עממיות.
סין (סינית מפושטת 中国, סינית מסורתית 中國, תעתיק לעברית ג'וּנְגגְווֹ, פיניין Zhōngguó, להאזנה לחץ כאן), היא ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח אסיה. סין היא אחת מן העתיקות בתרבויות העולם, עם מורשת רציפה בת אלפי שנים. מלחמת האזרחים הסינית פיצלה את ארץ זו לשתי ישויות פוליטיות הנושאות את השם "סין", וטוענות לחזקה על אותו השטח בקירוב: האחת היא הרפובליקה העממית של סין, השולטת על שטחה היבשתי של סין, וכן הונג קונג ומקאו; והשנייה היא הרפובליקה הסינית השולטת על האי טאיוואן וסביבותיו, ולכן מוכרת גם בשם זה.
העיר האסורה הייתה ארמונם של קיסרי סין החל מאמצע תקופת שלטונו של הקיסר השלישי משושלת מינג (ששלטה בסין בשנים 1644-1368), וכלה בסוף תקופתו של הקיסר האחרון משושלת צ'ינג (1912-1644). במשך קרוב ל-500 שנים שימשה העיר האסורה כביתו של קיסר סין ובני ביתו, כמו גם כמרכז הפולחני והפוליטי של הממשל הסיני. הארמון שוכן במרכז בייג'ינג, בירת סין, וכיום פועל בו "מוזיאון הארמון" המכיל אוספים עשירים של חפצי אומנות מסין. העיר האסורה היא בין אתרי התיירות הפופולריים ביותר בסין, ונכון לשנת 2009 מבקרים בה כ-8 מיליון תיירים בשנה. בשנת 1987 הכריז ארגון אונסק"ו כי העיר האסורה היא אתר מורשת עולמית. |
פוליטיקאים | צ'ין שה-חואנג - קיסר סין הראשון • סון יאט-סן - הוגה שלושת העקרונות של העם
מאו דזה דונג - מנהיג המהפכה הקומניסטית • דנג שיאופינג - מנהיג סין בדור השני של המהפכה • ג'יאנג דזה-מין - בכיר דור ההנהגה השלישי של המפלגה הקומוניסטית בסין |
הוגי דעות | לאו דזה - אבי תורת הטאואיזם •
קונפוציוס - אחד הפילוסופים הגדולים ביותר של כל הזמנים |
אנשים בעלי עניין | פנג שאן הו - חסיד אומות העולם |
אתרי מורשת עולמית | החומה הסינית • העיר האסורה • מקדש השמים • פסל בודהה הענק בלשאן • צבא הטרקוטה | |
מחוזות סין | אָנְחְווֵי • גָאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הָאיְנָאן • הֶבּיי • הֶנָאן • הוּבּײ • הוּנָאן • הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג • יוּ'נָּאן • לְיָאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהָאי • שָאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שָאנְשׂי | |
אזורים אוטונומיים | גְוָאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיָה • שׂינגְ'יָאנְג | |
עיריות | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
ערים | גואנגג'ואו • שנג'ן • דונגגוואן • ג'אוצ'ינג • שאוגואן • חרבין • טיינג'ין • נאנג'ינג • קאיפנג • שיאן |
המטבח הסיני לסגנונות בישול שונים שמקורם בסין והוא אחד המטבחים העשירים ביותר. המרכיב העיקרי במנה הסינית הוא לרוב מזון עם פחמימות כגון אורז ואטריות, לעומת המרכיב העיקרי במנה מערבית - החלבון, כלומר הבשר. אף על פי כן, במשתה סיני רשמי ייתכן שלא יוגש אורז כלל.
מזון סיני מוצק נאכל בעזרת מקלות אכילה סיניים, ומזון נוזלי נאכל בעזרת כף רחבה עם תחתית שטוחה, העשויה לרוב מקרמיקה. בעיני הסינים, החזקת סכין על השולחן היא ברברית, לכן רוב המנות עשויות מחתיכות קטנות, שצריך רק להרים ולאכול, מבלי להיעזר בסכין.
לערך המלא • לקטגוריית המטבח הסיניהמטבח הקנטונזי אופייני לדרום מחוז קאנטון (גואנגדונג) שבדרום-מזרח סין. מאפייניו הבולטים:
מנות אופייניות לאזור:
המטבח הפקינזי, המוכר גם כמטבח קיסרי או מנדריני. בייג'ינג (פקין) היא בירת סין ובה שוכן ארמון הקיסר. רבות ממנות האזור מקורן בארוחות השחיתות של הקיסרים והאצילים. מנות אלה מוצאן לאו דווקא מבייג'ינג עצמה כיוון שטבחים מכל סין בישלו עבור הקיסר את מיטב מאכליהם ובדרך כלל הן מכילות רכיבים יוקרתיים קשים להשגה.
מנות אופייניות למטבח:
מטבח שאנגחאי, נקרא על שם שאנגחאי אך למעשה נפוץ בכל חופה המזרחי של סין. מאפייניו הבולטים:
המטבח הסצ'ואני הוא המטבח הנפוץ בסצ'ואן בדרום-מערב סין, האקלים באזור קר בחורף ובקיץ הוא חם ולח ולכן מאכלי האזור הם חריפים ומשתמשים בפלפלים חריפים, פלפל סצ'ואן, זנגביל (ג'ינג'ר), שום ובצל.
מנה אופיינית לאזור היא גונגבאו ג'ידינג (עוף קונג פאו) שגרסתה המערבית מוכרת לנו כעוף נוסח סצ'ואן.
מטבח חונאן - הוא המטבח האופייני לאזור שיאנגג'יאנג ולמערב אזור הונאן, מטבח זה דומה למטבח הסצ'ואני אך מתובל יותר וכולל גם מנות בסגנון החמוץ-מתוק בנוסף למאכלם החריפים שמשתמשים בפלפל צ'ילי, בצל ושום. באזור זה נהוג גם לטגן בשרים בבלילת בצק והרבה מאוד מנות סיניות מערביות מבוססות על צורת הכנה זו כמו למשל עוף בשומשום.
מטבח יונאן - ביונאן ישנו מספר עצום של מיעוטים ולכן המטבח מגוון ביותר. המאכלים מתובלים למדי ועושים שימוש נרחב בפטריות. בדרום אזור זה מגדלים זן תה בשם פּוּ-אר (נקרא גם בו לאי) המיושן בין שנה לארבע שנים ומפתח טעם מותסס.
מטבח צפון-מזרח סין - המטבח האופייני לצפון מזרח סין. בשל החורפים הקשים ועונות הגידול הקצרות יחסית התפתחה באזור מסורת של כבישה ושימור של מאכלים ובמיוחד של כרוב כבוש. בניגוד לדרום סין כאן האטריות הן הפחמימה הנפוצה ולא האורז שנאכל באזור זה בעיקר כדייסה.
מטבח ההאקה - זהו המטבח של בני האקה שהיגרו לדרום-מזרח סין בבורחם מפני המונגולים. אנשי ההאקה הגיעו לגואנדונג ופוג'יין אך אזורים אלה היו כבר מיושבים והם נאלצו לגור באזורי הגבעות שלא היו מיושבים. באזורים אלה לא היו גידולים טריים ולכן מטבח ההאקה משתמש בהרבה בצל ובחומרי גלם יבשים או משומרים כמו טופו ממנו מכינים מנות רבות באזור והבשר הנפוץ והמועדף הוא בשר חזיר.
המטבח הטיבטי - מזונם של הטיבטים הגרים במערב סין מבוסס על קמח שעורה, בשר של יאק הבית, כבש הבית וחזיר, ירקות ומוצרי חלב - בעיקר חמאה, גבינה ויוגורט. ככל שהטיבטים גרים גבוה יותר מעל פני הים מזונם מכיל יותר בשר ופחות ירקות. התה המקומי עשיר ומעודן יותר מהתה הסיני וכמו כן נוהגים הטיבטים לשתות בירת שעורה. הקרבה הגאוגרפית להודו מתבטאת בשימוש נרחב בתבלינים כמו כמון, הל וקינמון ומוצרי חלב.
מטבח זה נוצר בארצות הברית במאה ה-19 על ידי מהגרים סינים שפתחו מסעדות וניסו להתאים את המטבח לחיך המערבי. עם הזמן התפתח מטבח המבוסס על המטבח הקנטונזי בשילוב חומרי גלם מערביים שאליהם האמריקאיים היו מורגלים. מטבח זה כלל גרסאות מערביות למנות סיניות וכן מנות חדשות שבסין מעולם לא שמעו עליהן וחלקן אופייניות אף לערים מסוימות בארצות הברית.
דוגמאות למנות סיניות שקיבלו גרסה מערבית:
מנות כביכול-סיניות שהומצאו בארצות הברית:
中文/普通話 מנדרינית תקנית • 粵語/廣東話 קנטונזית תקנית • 吳語/吳儂軟語 ווּ • 閩南語 מין-נאן • 閩東語 מין-דונג • 古文/文言文 סינית קלאסית • 客家話 האקה •
贛語 גאןסין היא אחת הישויות המעניינות ביותר כיום. אולם ברוב אנציקלופדיות ישראל, כמו גם בוויקיפדיה, אין עליה מספיק ערכים. באפשרותכם לעזור לוויקיפדיה, ולכתוב ערכים על נושאים בסין.