מנהל בלט ( באנגלית: ballet master, בצרפתית: premier maître de ballet) הוא בעל תפקיד בלהקת בלט, האחראי על רמת הכשירות של הרקדנים בלהקה. בתקופה המודרנית, מנהלי בלט ממונים בדרך כלל על הוראת שיעורי הבלט היום-יומיים ועל הדרכת הרקדנים בחזרות לבלטים חדשים או קבועים ברפרטואר הלהקה. המנהל האמנותי של להקת בלט, אם גבר ואם אישה, יכול להיקרא גם מנהל הבלט שלה. בעבר הייתה נהוגה התייחסות להבחנה בין המגדרים ("מנהלת בלט"), אך כיום אין נוקטים בה עוד.
במהלך התקופה המוקדמת של להקות בלט, אם נודדות ואם קבועות, מן המאה ה-18 עד ראשית המאה ה-20, לא היו עוררין על מעמדו של מנהל הבלט ה"ראשון", שכונה על פי המסורת "premier maître de ballet en chef" או, פשוט יותר, "maître de ballet", כראש הלהקה, שפעל ככוריאוגרף ומנהל אמנותי ראשי. חובותיו כללו יצירת בלטים ומחולות באופרות, הזמנת מוזיקה ושליטה בהוראת הרקדנים ובסגנון הרצוי. מנהל בלט ראשי הוא שנשא באחריות לניהול האמנותי של קבוצת רקדנים מסוימת או של תיאטרון. מאז ראשית המאה ה-20, בעיקר לאחר התפרקותו של בלט רוס המקורי, התואר משמש יותר לתיאור רבי-האמן המשמשים כמורים/עוזרי מנהלים של להקת בלט, (שנודעו בעבר כ"משנה" למנהל בלט), ואילו בראש הלהקה עמד מנהל אמנותי.
ז'אן-ז'ורז' נובר (1810-1727), היה מנהל הבלט של בלט שטוטגרט בשנים 1760–1767, של אופרת החצר הווינאית בשנים 1768–1775 ושל בלט תיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה בשנים 1776–1781. בין 1758 ל-1760 פרסם את ספרו "Lettres sur la danse et les ballets". מקובל לראות בו את יוצר ה-ballet d'action, מבשר הבלט הסיפורי של המאה ה-19.
ז'אן דוברוואל (1806-1742), מנהל הבלט של בלט תיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה בשנים 1783-1781; נודע כיום כאבי הבלט הקומי.
פייר גארדל (1840-1758), היה מנהל הבלט של בלט תיאטרון האקדמיה המלכותית למוזיקה בשנים 1820-1787,. אחרי ז'אן-ז'ורז' נובר הגן על ה"בלט ד'אקסיון" בראשית המאה ה-19.
פיליפו טליוני (1871-1777), מנהל בלט של הבלט המלכותי השוודי בסטוקהולם בשנים 1803–1804 ו-1817–1818. טליוני, שנולד והוכשר כרקדן באיטליה, ידוע כיום כאבי הבלט הרומנטי. היה גם כוריאוגרף גדול וכמורה טבע את חותמו בהכשרת בתו, הבלרינהמארי טליוני.
קרלו בלאזי (1878-1797), מנהל בלט בבית הספר לבלט של לה סקאלה במילאנו בשנים 1838–1853. הוא היה הראשון לפרסם אנליזה מלאה של טכניקות בלט בשנת 1820, בעבודה שנקראה
"Traité élémentaire, théorique, et pratique de l'art de la danse" ("אמנת יסוד לאמנות המחול, להלכה ולמעשה").
פול טליוני (1883-1808), Deuxieme Maître de Ballet (משנה למנהל בלט) של בלט תיאטרון הוד מלכותה בשנים 1847–1848, Maître de Ballet en Chef (מנהל בלט ראשון) מ-1849 עד 1851. Maître de Ballet en Chef של בלט אופרת החצר בברלין בשנים 1852–1866.
ז'יל פרו (1892-1810), מנהל בלט ראשון של בלט תיאטרון הוד מלכותה מ-1843 עד 1848. מנהל בלט ראשי לתיאטראות האימפריאליים של סנקט פטרבורג מ-1849 עד 1859.
מריוס פטיפה (1910-1818), מנהל הבלט של התיאטרון האימפריאלי של סנקט פטרבורג מ-1871 עד 1903, משנה למנהל בלט מ-1862 עד 1871, "אבי הבלט הקלאסי".
ארתור סן-לאון, נולד בשם ארתור מישל (1870-1821), צרפתי שהיה מנהל בלט של בלט האופרה של פריז בשנים 1850–1853, אחר מנהל בלט ראשי של התיאטראות האימפריאליים של סנקט פטרבורג מ-1859 עד 1869.
לב איוואנוב (1901-1834), משנה למנהל הבלט של התיאטראות האימפריאליים של סנקט פטרבורג מ-1885 עד 1901.