מנהלת האדמירליות (האימפריה הרוסית)

מנהלת האדמירליות
Адмиралтейств-коллегия
מידע כללי
מדינה	האימפריה הרוסית
מטה מרכזי	בניין האדמירליות

מנהלת האדמירליות (ברוסית: Адмиралтейств-коллегия) הייתה הגוף המנהל הבכיר ביותר בענייני צי ברוסיה בשנים 1718—1802.

היסטוריה

המנהלה הוקמה במהלך הרפורמה בממשל המרכזי ביוזמת פיוטר הראשון מדצמבר 1717, במסגרתו הוקמו תשע המנהלות הראשונות. על פי הצו זה היה הגוף המנהל העיקרי של הצי הקיסרי .

הארגון הוקם כתולדה של כמה ארגונים ימיים שהיו קיימים לפני כן:

פריקאז הצי
לשכת האדמירליות המוסקבאית (בעבר - פריקאז האדמירליות, שעסקה בסוגיות כלכליות)
לשכת הצי הימי הצבאי (עסק בנושאי כוח אדם)
נציבות הצי (שהייתה אחראית על הכנסות, חלוקת משכורות והפרשות לקציני הצי, שחרור כסף לצורכי בניית ספינות ורכישת אספקת ספינות, ערכה משפט לקציני הצי)
מספר משרדים ולשכטת שונות.

ב-15 (16) בדצמבר 1717 לנשיא מנהלת האדמירליות הממלכתית מונה גנרל האדמירל הרוזן פיודור אפרקסין, למשנהו מונה — סגן האדמירל קורנליוס קרויס.

המנהלה הייתה כפופה לסנאט ובראשה עמד הנשיא. האספה הכללית שלה כללה בין חמישה לשבעה קצינים. המשרד נוהל על ידי המזכיר הראשי. לצדו פעלו גם מבקר ראשי לניהול הליכים משפטיים, ששימש בתור התובע ששלט על התנהלות תקינה, לצוות היו שני רשמים שנועדו לזהות מחדלים ופשעים במנהלה. משרדיה היו ממוקמים בחלק המרכזי של מתחם הבניינים של בית האדמירליות בסנקט פטרבורג.

גוף העבודה העיקרי של המנהלה היה הלשכת. מאז 1723, כל החטיבות המבניות שלה החלו לשאת את שמות המשרדים:

אדמירליות (ניהול מספנות, מחסנים, אספקה וציוד של אוניות)
חימוש (ארטילריה)
נציב כללי או נציבות (אחראי על הבטחת אנשי צי, ניהול רשימות כוח אדם וניהול בתי חולים ימיים)
התקשרות (אחראי על מכרזים ורכש)
אוכל (היה אחראי על קבלת מזון, אחסונו והפצתו)
אוצר (קבלת וחלוקת כספים)
תשלום משכורת לאנשי צוות
משרד בקרה (בקרה על קבלת והוצאות חומרים ופיננסים)
משרד אחידות (הכנת ומסירת מדים אחידים)
שרת כללי (הוצאות אספקה ובניית אוניות)
משרד וולדמייסטר (ניהול משק)
משרד האדמירליות במוסקבה.

המנהלה לא הייתה מעורבת בפתרון משימות בקרה קרבית בצי, אם כי מעת לעת חברי המנהלה השתתפו בהכנת תוכניות צבאיות ומתן הוראות כלליות למפקדי הפלגות.

לפיכך, על פי כללים שקבע הצאר, מועצת האדמירליות הייתה מורכבת מקציני צי בעלי ותק של שירות בצי והייתה, במהותה, "מועצה צבאית", שבה היו 11 משרדים כפופים. השינוי התכוף בניהול המשרדים, היעדר מועצה קבועה, הצורך בקציני צי להתמודדות עם עניינים מנהליים ועסקיים שאינם חריגים עבורם הביאו לאי סדר בענייני הצי.

רפורמות בוועדה הצבאית הימית

שינויים גדולים במבנה המנהלה התרחשו בתקופת שלטונה של אנה יוהאנובנה, כאשר לקראת הקמת הוועדה הצבאית הימית הוחלט לערוך רפורמה בניהול הצי.

בדו"ח מיום 28 ביולי (8 באוגוסט) 1732, הוועדה הימית הצבאית הציעה להקים מועצה עם הרכב קבוע וארגון מחדש של המשרדים למשלחות בהובלת פקידים קבועים. תפקידם של בעלי תפקידים אלה הייתה ליזום הקמת דירקטוריון משותף בו התקבלו החלטות כאשר עבודת יישום ההחלטות הללו הוטלה על המשלחת.

כחלק מהמנהלה נוצרו ארבעה משלחות:

קומיסריון שהיה אחראי על כל אספקת הצי, חלוקת משכורות, הכנת מדים, מזומנים והפרשות הכנסות והוצאות, רכישות, חוזים (למעט משק), רכישת חומרים ודו"חות כספיים.
משלחת הצוות עסקה באחסון ושימוש בתחמושת המיועדת לאוניות הצי.
משלחת שירות הייתה אחראית על המספנות, בניית ספינות, כריית עצים והגנה על יערות.
משלחת התותחנים הייתה אחראית על התותחים הימיים.

ניהול המשלחות היה נתון בידי מנהלי משלחות. מפעלי האדמירליות ומוסדות החינוך של הצי הועברו לכפיפותם של שני יועצי המנהלה, שעבדו ללא הרף בנוכחות נשיא המנהלה.

הרפורמה פשטה את מבנה הניהול וחיסלה את ריבוי קישורי הניהול, אשר יחד עם הנהגת מבנה ניהול קבוע הפכו את עבודת המנהלה לגמישה ויעילה יותר.

רפורמה זו יצרה מערכת שנמשכה כמעט ללא שינוי עד סוף המאה. השיבה למבנה שיצר פיוטר הוכרז על ידי יליזבטה פטרובנה, אך ביטול המשלחות כחוק בוצע רשמית רק בשנת 1751 ושיטת הבקרה שהתקיימה בעבר שוחזרה רק בשנת 1757. בשנת 1763, שוב הוועדה הימית החדשה שחזרה מחדש את מבנה המנהלה משנת 1732, בשל בעיות התיאום שנדרשו לניהול הצי.

הקמה מחדש

בשנת 1802 המנהלה הפכה לחלק ממשרד הצי שאך נוצר ובשנת 1827 הפכה לגוף מייעץ לשר הצי - מועצת האדמירליות.

מנהלים

ראו המפקד העליון של הצי הרוסי

לקריאה נוספת