מסכת נדרים
מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית. המסכת עוסקת גם בחלויות הנדר ומתי נדר תופס ודברים התלויים בדעתו ובלשונו של אדם. כמו כן עוסקת המסכת דרך אגב בנושאי ביקור חולים וברית מילה[דרוש מקור].
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 90 דפים.
סגנון המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגמרא במסכת נדרים סגנון מיוחד, השונה במקצת מסגנונן של רוב מסכתות הש"ס, וכדברי הראשונים: "לשון נדרים משונה"[1]. טעם הדבר אינו ידוע, ונאמרו בו השערות שונות. בעל התפארת ישראל מסביר (בפירושו למסכת אבות), שייתכן שמסכת נדרים היא מהמהדורה הראשונה של התלמוד שנערך על ידי רב אשי (מהדורה קמא), שלא הספיק לערוך את מהדורתה האחרונה של מסכת זו (מהדורה בתרא)[2].
הרמב"ן העיד, כי בישיבות לא היו לומדים מסכת זו[3].
מיקומה של המסכת בסדר נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהמסכת אינה עוסקת בדיני אישות, היא כלולה בסדר נשים. לפי הגמרא[4] מסכת נדרים הובאה בדרך אגב בסדר נשים כיוון שהתחיל לפרט דיני נדרים במסכת כתובות בפרק המדיר.
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה הטעם למיקום המסכת בסדר נשים הוא מפני שפרשת נדרים שבתורה[5] עוסקת בעיקר בנדריהן של נשים ”בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ”[6]. מה גם שברגע שיהיו הנישואין גמורין, ותהיה האישה נכנסת לחופה, יש לבעלה רשות להפר נדריה.
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל כנויי נדרים (ארבע משניות [7]) - הבהרת דרכי לשון הנדר, המבטא בלשונו את כינויי הנדר והתפסת הנדר.
- ואלו מותרין (חמש משניות) - המשך דיני התפסת וחלות הנדר, הבדלים בין נדרים לשבועות ודוגמאות לחומרה שיש בנדרים על פני שבועות.
- ארבעה נדרים התירו חכמים (אחת עשרה משניות) - ארבע המשניות הראשונות עוסקות בנדרים שמבחינת לשונם נדרים גמורים הם אלא שהתירו אותם חכמים כי הוכח שליבו של הנודר לא רצה בהיתכנות הנדר. בהמשך עוסק הפרק בנדרי הקדש והנודר שלא ליהנות מבני אדם מסוג כלשהו. בסוף משנה י"א ישנם קטעי אגדה על חשיבותה של מצוות המילה.
- אין בין המודר (שמונה משניות) - דיני המודר הנאה מחברו.
- השותפין שנדרו (שש משניות) - המשך דיני הנודר הנאה מחברו.
- הנודר מן המבושל (עשר משניות) - חזרה לבירור משמעות הנדרים על פי הכלל ההלכתי "בנדרים הולכים אחרי לשון בני אדם".
- הנודר מן הירק (תשע משניות) - המשך עיסוק בלשון נדרים: הנודר הנאה מירק, בגדים, בית, מיטה, פירות ולבסוף הנאה מאשתו ומעשי ידיה.
- קונם יין שאני טועם (שבע משניות) - נדרים שיש בהם הגבלה של זמן - מה פירושם בלשון בני אדם? הלכות אחרות בהן הולכים אחרי כוונת הנודר.
- רבי אליעזר אומר (עשר משניות) - דיני התרת נדרים - במה פותחים פתח להתרת הנדר. דיני נדר "שהותר מקצתו הותר כולו". נדר שגגה (הנודר בדבר שחשב שהוא אמת והתברר למפרע שאינו אמת).
- נערה המאורסה (שמונה משניות) - דיני הפרת נדרים של אב לבתו (כל עוד היא במעמד של "בנעוריה בית אביה"), של גבר לאשתו, זכותו של היבם להפר את נדרי יבמתו בעודה ״שומרת יבם״, הפרת בעל את נדרי אשתו שתדור לעתיד וזמני הפרת הנדר.
- ואלו נדרים שהוא מפר (שתים עשרה משניות) - המשך דיון בהפרת נדרים, חזרה[8] לדיני המודר הנאה מחברו, דיני תשע נערות שנדריהן קיימין, והמתנה את נדרה.
בסך הכל יש במסכת 90 משניות.
המפרשים על מסכת נדרים של התלמוד הבבלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב מסכתות הש"ס ככולן ישנם שני פירושים מרכזיים: רש"י ותוספות.
במסכת נדרים ישנו מפרש אחר במקום רש"י[9], והוא פחות חביב על הלומדים (בספר הכללים יד מלאכי כתב שהוא לא דייק בלשונו), אך בטעות נדפס מעל הפירוש השם "רש"י" (באופן אירוני, רק במסכת זו - שבו המפרש אינו רש"י - נדפסה כותרת זו). יש שפתחו את ראשי התיבות במעין מליצה – "ראשון שאינו ידוע", בהנחה שהפירוש נכתב על ידי אחד מהראשונים. מסיבה זו ממעטים להשתמש בפירוש רש"י למסכת, ומעדיפים את פירוש הרא"ש, ואת פירוש הר"ן (שלא כבמסכתות אחרות שבהן הר"ן רק נספח לפירוש, ומופיע בדפוסים סביב חיבורו של הרי"ף). גם בתוספות במסכת יש שיבושים וקשה ללומדן.
בשל השיבושים הרבים בלשונה של מסכת זו, נכתב פירוש "שלמי נדרים" מאת הרב אלכסנדר סנדר קפלן, אשר נפוץ מאוד בין הלומדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה כהן, (=אהרן גבאי), "פירושי רש"י ובית מדרשו למסכת נדרים", בתוך: ירושתנו, בני ברק תש"ע, חלק ד' עמ' ר"א-ר"נ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה מסכת נדרים, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת נדרים, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי מסכת נדרים, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת נדרים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת נדרים, תלמוד בבלי, מוסקבה, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
אלכס טל, מסכת זנוחה שלשונה משונה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ז'
- ^ יוסף ויכלדר, הייחודיות של מסכת נדרים, המבשר תורני ג חשון תשע"ג
- ^ רמב"ן בסוף פירושו למסכת נדרים (נדפס בגמרות).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
- ^ ספר במדבר, פרק ל'
- ^ ספר במדבר, פרק ל', פסוק י"ז
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ משנה, מסכת נדרים, פרק י"א, משנה ח'
- ^ בספר שיטה מקובצת על מסכת נדרים כתב שפירוש זה אינו מיוחס לרש"י
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||