מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד. במסכת יש שבעה פרקים, שעוסקים בתיאור הקרבת קורבן התמיד של שחר, ושאר עבודות הבוקר במקדש והנהגת הכהנים מזמן עלות השחר ועד סוף הקרבת קורבן התמיד.
במשנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועד חיבור המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי התלמוד הבבלי[1] התנא שלימד את מסכת תמיד הוא רבי שמעון איש המצפה שחי בימי בית המקדש השני. רב יעקב בר אחא טוען בירושלמי שלא כל המסכת נשנתה על ידי רבי שמעון איש המצפה[2].
חנוך אלבק טוען בפירושו שמסכת תמיד היא מהמשניות המוקדמות ביותר שסודרו במשנה. יצחק אייזיק הלוי טוען שהמסכת נסדרה לאחר החורבן משעלה צורך לשמר את תיאור העבודה במקדש שכבר לא ידועה ומוכרת לרבים. לשיטתו, מסכת מידות היא מהמסכתות האחרונות שנוספו למשנה[3].
אופי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשניות מסכת תמיד כמעט ואין מחלוקות. שתי המחלוקות היחידות הן:
- לגבי קיומה או אי קיומה של הגרלה רביעית לחלוקת תפקידי העלאת הקורבנות מהכבש למזבח, בפרק ה', משנה ב'.
- לגבי האם הכהן הגדול מרים ידיו מעל הציץ בברכת כהנים, בפרק ז', משנה ב'.
במסכת תמיד יש מקבילות לתאורים במסכת מידות ובמסכת יומא. המשנה האחרונה במסכת מונה את פרקי התהילים שהלויים היו שרים במקדש בכל יום מימי השבוע ונאמרים היום בשיר של יום. יש נוהגים לומר משנה זאת בסוף התפילה בשבת בבוקר.
בגמרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת זו היא הקצרה ביותר מהמסכתות שיש עליהן תלמוד בבלי (דפי תלמוד ומשנה יחד עולים לסך 8 דפים), ומסיבה זו צורפה בדפוסים למסכת מעילה. בשל כך המסכת אינה פותחת בדף ב' אלא בדף כ"ה (עמוד ב') ומסתיימת בדף ל"ב, מדף ל"ב עד דף ל"ג צורפו שלושת הפרקים האחרונים של המסכת הכוללים רק משנה.
מפרשי המסכת בגמרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפירוש על מסכת תמיד אינו פירוש רש"י אלא פירוש מאוחר יותר. ר' בצלאל אשכנזי כתב שהוא בעיקר ליקוט מפירוש רש"י למסכת יומא[4]. ר' נתן בורג'יל ייחס את הפירוש לר' יצחק בן ברוך מבעלי התוספות[5]. אמנם גם זיהוי זה לכאורה אינו נכון[6]. על הדף נדפסו גם פירוש הרא"ש, ופירושים המיוחסים לרבנו גרשום וראב"ד. המיוחס לרבנו גרשום הוא למעשה קונטרס מגנצא. ולגבי המיוחס לראב"ד, הוא נכתב על ידי חכם אשכנזי. יש שייחסוהו לר' ברוך בן יצחק, בעל ספר התרומה[7] אבל א"א אורבך דחה זיהוי זה[8]. לידינו לא הגיעו תוספות למסכת, אבל השתמרו שרידים מהם בפסקי תוספות.
בנוסף לפירושים אלה נדפסו פירוש רבי שמעיה, ופירוש אשכנזי אנונימי[9], וכן פירוש נוסף שיוחס לרבי שמואל בר יצחק[10], אמנם גם זיהוי זה אינו ודאי[11].
מיקומה של המסכת בסדר קדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו סודרה אחר מסכת מעילה הוא "שאין בה דיבור לא על דרך חכמה, ולא על איסור ועל היתר, אלא סיפור, שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד, כדי לעשות כן תמיד".
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת (ארבע משניות[12]) - על השמירה במקדש במהלך הלילה, ותרומת המזבח לפנות בוקר.
- רָאוּהוּ אֶחָיו (חמש משניות) - על דישון המזבח, סידור העצים לשתי המערכות על המזבח והדלקתן.
- אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה בּוֹאוּ) (תשע משניות) - על ההגרלה השנייה, דישון המנורה ומזבח הזהב.
- לֹא הָיוּ כוֹפְתִין (שלוש משניות) - על הקרבת קורבן התמיד עד העלאת חלקיו לכבש.
- אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה בָּרְכוּ) (שש משניות) - על התפילה במקדש, ההגרלות השלישית והרביעית וההכנות להקרבת הקטורת.
- הֵחֵלוּ עוֹלִים (שלוש משניות) - על הקטרת הקטורת והחלק האחרון של דישון המנורה.
- בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל (ארבע משניות) - על עבודות כשנעשות על ידי כהן גדול ועל השיר של יום שבמקדש.
בסה"כ יש במסכת 34 משניות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה, מסכת תמיד, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת תמיד, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת תמיד, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת תמיד, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- "תָּמִיד, מסכת", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 271–272, באתר היברובוקס
- מאיר בר-אילן, "האם מסכתות תמיד ומידות הן תעודות פולמוסיות?", סידרא, ה (תשמ"ט), עמ' 27–40
- עמיאל קינן, מסכת תמיד: מהדורה מדעית וסינופטית של המשנה והתלמוד הבבלי, עבודת תזה, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע.
- אמנון דוקוב, מסכת תמיד והיום השמיני למילואים: עריכתה הספרותית והרעיונית של מסכת תמיד, נטועים כ (תשע"ו), עמ' 7–31.
"מקורותיה של מסכת תמיד" - ד"ר הלל מאלי בשיחה לסיום זמן קיץ, סרטון בערוץ "ישיבת עתניאל, הר חברון", באתר יוטיוב (אורך: 01:00:24)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא פרק ב הלכה ב
- ^ דורות ראשונים, כרך ג', פרק כ"א
- ^ שטמ"ק ל"ג ע"ב. בכמה מקומות הוא ייחסו לרבי שמעיה, תלמידו המובהק של רש"י (כ"ח ע"א אות ה; כ"ט ע"ב אות ה ועוד). אמנם הזיהוי מוטעה, כיון שפירוש ר' שמעיה נדפס בפני עצמו. יצוין שבשטמ"ק בהעתקת ר' שלמה עדני הפירוש אינו מיוחס לר' שמעיה.
- ^ חק נתן, תחילת המסכת.
- ^ הזיהוי נעשה ע"פ מקבילה בתוס' ביומא (דף ט"ז, עמוד ב', ד"ה מן), אבל החיד"א (שם הגדולים פ,עב) וא"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 356 הערה 80*) פקפקו בראיה זו. ויש ראיה נגדה, שבפירוש המיוחס לראב"ד (כה: ד"ה בית המוקד) מובא פירוש בשם ר"י ב"ב השונה מהמיוחס לרש"י.
- ^ אברהם אפשטיין, Das talmudische Lexicon, MGWJ 39, עמ' 452. י"נ אפשטיין, תוספות אשכנזיות ואיטלקיות קדומות, תרביץ יב (תש"א) הערה 6.
- ^ בעלי התוספות, תשמ"ו, עמ' 354-361.
- ^ ע' פוקס, קבץ על יד כה (סדרה חדשה טו), עמ' 95-143.
- ^ נדפס על ידי ש' חסידה בתוך ספר הזיכרון לר"ב ז'ולטי (עורך: י' בוקסבוים), ירושלים תש"מ.
- ^ עי' במבוא לפירוש. ועי' ע' פוקס, שם, עמ' 115-116.
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||