מעלה עמוס במבט מהאוויר (צילום רחפן 2020). | |
מדינה | ישראל |
מחוז | יהודה ושומרון |
מועצה אזורית | גוש עציון |
גובה ממוצע[1] | 715 מטר |
תאריך ייסוד | 1981 |
תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
סוג יישוב | יישוב קהילתי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,279 תושבים |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
מַעֲלֵה-עָמוֹס היא התנחלות בעלת אופי חרדי במתכונת של יישוב קהילתי בסגנון הטרוגני עם קהילות חרדיות מגוונות, השוכנת במזרח הרי יהודה, כ-20 קילומטר דרומית לירושלים ומשתייכת למועצה אזורית גוש עציון.
ההתנחלות הוקמה בשנת 1981 על ידי קבוצת אברכים, בוגרי ישיבות ליטאיות וחוזרים בתשובה, ובאמצעות תנועת משקי חרות בית"ר. היישוב נקרא על שם עמוס הנביא, איש תקוע הסמוכה.
בדצמבר 1989 הונחה אבן הפינה למבני הקבע הראשונים ביישוב.[3]
ב-2022 הוכר היישוב איבי הנחל המצוי בתחומה של מעלה עמוס כשכונה של ההתנחלות, אך בפועל הוא מתנהל כיישוב עצמאי.
ב-2023 היישוב היה ליישוב הישראלי שגדל בקצב הצמיחה הגבוה ביותר ביהודה ושומרון, 24.5%, וגם חצה את רף 1,000 התושבים.[4]
גרעין ההתיישבות הראשון כלל בוגרים של ישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, בהם אריה דרעי שהחל כמזכיר היישוב וכחבר מועצת גוש עציון מטעמו את דרכו הציבורית. ראש הישיבה, הרב הלל זקס שימש כרבו הראשון של היישוב. יתר המתיישבים במקום היו בעיקר משפחות של בוגרי ישיבת "אש התורה" אשר מתמקדת בהחזרה בתשובה בקרב יהדות ארצות הברית. בין בוגרים אלו: אורי זוהר, מראשוני המתיישבים במקום.[5]
עם תחילת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 נוספו ליישוב כעשרים משפחות הקשורות לישיבת "שבות עמי" בראשות הרב קוגל ובסוף שנות ה-90 היוו דוברי רוסית כמחצית מהאוכלוסייה. בעשור הראשון של המאה ה-21 הצטרפו ליישוב משפחות של בוגרי ישיבות ליטאיות. הצטרפו עשרות משפחות חסידיות חלקן משתייכות לחסידות ביאלא. בסוף 2015 הונחה אבן הפינה להרחבת היישוב. אזור ההרחבה נקרא "קריית נוף".
ביישוב, בית ספר אזורי "בית יעקב" לבנות, "תלמוד תורה" לבנים, גני ילדים של זרם ממ"ד, כולל אברכים, בית ספר לבנות ותלמוד תורה.
ביישוב קיימים מספר בתי כנסת, בהם בית כנסת אשכנזי-ליטאי, בית כנסת ספרדי, בית כנסת ביאלא, בית כנסת כלל־חסידי.
|