מעצב תלבושות

מעצב התלבושות רוברט אדמונד ג'ונס עובד על עיצוב תלבושת, שנות ה-20 של המאה ה-20

מעצב תלבושות הוא אדם, שתפקידו לעצב את התלבושות בעבור סרטים קולנועיים, טלוויזיה ומחזות תיאטרון. הוא נחשב לחלק חיוני מאוד בצוות ההפקה, והוא בדרך כלל עובד בצמוד עם מעצבי התפאורה על סט הסרט או על בימת התיאטרון. בתיאטראות באירופה נהוג, שמעצב התלבושת אחראי גם על עיצוב אלמנטים בסצנות שונות במחזאות, המועלים על הבמה.

מעצבי תלבושות יבקשו לרוב לייצג בתלבושת את האישיות של הדמות, או לייצג את התפתחות הדמות בעלילה באמצעות עיצוב הבגדים ואביזרי הלבוש. במקביל, המעצב דואג להבטיח, שהעיצובים יהיו נאמנים לתקופה ההיסטורית ומאפשרים לשחקן לבצע את התפקיד בהתאם לחזונם של הבמאי ושל ההפקה ללא נזק לבגדים. מן המעצב נדרש להחזיק ביכולת אמנותית חזקה, כמו גם ידע מעמיק בתחום השרטוט, תולדות האופנה, כמו גם היכולת להצמיד את הביגוד לתקופה היסטורית, אם מדובר במחזה או בסרט היסטורי.

מעצב התלבושות הוא מי שתורם יותר מכל איש צוות אחר בהפקה למראה של הדמות בסרט או במחזה, מאחר שהוא, למעשה, אחראי על הביגוד וההלבשה של הדמות. על מנת לעצב את הקונספט של העיצוב, מעצב התלבושות עובד ביחד עם הבמאי ושאר צוותי העיצוב בהפקה - אלה האחראים לעיצוב התפאורה, עיצוב התאורה והרכב הסצנות השונות - זאת כדי לתרום כמה שיותר למאפייני הדמות.

במהלך סוף המאה ה-19, מנהלי חברות התיאטרון בארצות הברית בדרך כלל בחרו את התלבושות להופעה בעצמם. את רוב התלבושות היו משכירים מחנויות שיועדו לכך, ורק מעטים תכננו במיוחד. למרות שמעצבים בתחומים אחרים בתיאטרון זכו להכרה, מעטים שהתמחו בתלבושות זכו לכך. המעטים שהיו כוללים את קרוליין סידל, סי וילהלם, פרסי אנדרסון וגברת ג'ון אלכסנדר. לפעמים הם אפילו קיבלו קרדיט בעמוד השער של התוכנייה ולא רק בחלק האחורי.[1]

במאה ה-20, עם התפתחות תעשיית הקולנוע מעצבי תלבושות הפכו למבוקשים יותר. מעצבים כמו אדית הד ואדריאן החלו להתפרסם. אדית הד (מעצבת תלבושות יהודייה אמריקאית), אף זכתה בשמונה פרסי אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר בין השנים 1949 ל-1973. מאוחר יותר, אלו שעבדו בטלוויזיה כמו נולן מילר (שושלת), ג'ני בראיינט (מד מן) ופטרישה פילד (סקס והעיר הגדולה) הפכו לבולטים יותר, חלקם הפכו לסופרים והיו להם קווי לבוש שאופייניים להם.[2]

בארצות הברית מעצבי התלבושות מיוצגים על ידי הברית הבינלאומית של עובדי התיאטרון (International Alliance of Theatrical Stage Employes).


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעצב תלבושות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ King, Kimball. Western Drama through the Ages: A Student Reference Guide. Westport, CT: Greenwood, 2007. 534. Print.
  2. ^ Meltzer, Marisa (2013-09-19). "Get Me Wardrobe!". The New York Times. p. E1.


ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.