מפיק תיאטרון הוא אדם שמפקח על כל ההיבטים של העלאת יצירה תיאטראלית. המפיק מנהל את הפונקציות פיננסיות והניהוליות הכוללות של הפקה מסוימת או של חלל הופעות, מגייס או מספק גיבוי פיננסי, ושוכר את האנשים לתפקידים היצירתיים (מחזאי, במאי, מעצבים, מלחין, כוריאוגרף - ובמקרים מסוימים, שחקנים).[1]
מפיק עצמאי בדרך כלל יוזם את ההפקה - מציאת המחזה והתחלת התהליך. המפיק מוצא במאי ומוציא לפועל את המטרות העיקריות, תוך איזון בין ההיבטים העסקיים והפיננסיים, שנועדו לשרת את המימוש של החזון היצירתי של המחזאי ו/או הבמאי ו/או המפיק. בין משימות אלו עשוי להיכלל תהליך הליהוק, אך לעיתים קרובות הליהוק מתבצע על ידי הבמאי, והמפיק רק נדרש לאשר. כמו כן, על המפיק לגייס את הכספים הנדרשים להפקה, או דרך חברת ההפקות שלו או על ידי גיוס משקיעים להפקה, בהסכם שותפות מוגבלת. במודל עסקי זה, המפיק הופך לשותף הכללי עם אחריות בלתי מוגבלת, ולאחר מכן שותפים כלליים אחרים מצטרפים להפקה. המפיק רוכש את הזכויות להפקה מהמחזאי, שעשויות לכלול את הזכויות של עיבודים עתידיים של המחזה לקולנוע ו/או לטלוויזיה. המפיק מרוויח את זכות מיזמי עתיד, כי ההפקה התיאטרלית המקורית משפרת את הערך של הקניין הרוחני [של המחזאי]. זכות זו, להפקות עתידיות במדיומים אחרים, עשויה להיכלל בהסכם התמלוגים בין המפיק לבין המחזאי. במסגרת תפקידיו האחרים, המפיק עשוי לעבוד בשיתוף עם סוכנים תיאטרליים, לנהל משא ומתן עם איגודים מקצועיים, למצוא צוות, להזמין אולמות תיאטרון לחזרות ולהופעות ועוד.
המפיק מטפל בצד העסקי ובצד המשפטי של העסקת העובדים, כמו בכל גוף עסקי אחר. העסקת עובדים וצוותים קריאטיביים, בדרך כלל, כרוכה באישור הבמאי ו/או המחזאי. המפיק שוכר את צוות ההפקה, לרבות מנהל ההפקה, מנהל הבמה וכדומה. במקרים רבים, ישנם חוזים עסקיים אשר מחייבים את המפיק להעסיק את העובדים של התיאטרון שבו מועלת ההפקה (כגון קופאים, סדרנים, אנשי צוות מאחורי הקלעים וכדומה).
המפיק מתכנן ומפקח על התקציב, קובע את מחירי הכרטיסים, בוחר את מועדי ההופעות, ומפתח אסטרטגיה שיווקית ופרסום עבור ההפקה. שכירת צוות יחסי הציבור ושיווק הוא אחד מתפקידיו החשובים ביותר של המפיק. צוותים אלה, בדרך כלל, מתגבשים עוד לפני שלב הליהוק של ההפקה.
המפיק משתף פעולה עם הבמאי וכל הצוות על מנת לתכנן לוח-זמנים להפקה, על מנת להבטיח את עליית המופע בזמן ובהצלחה. על המפיק והבמאי לפקח במשך כל הזמן הזה על העמידה בלוחות הזמנים, תוך ביצוע הערכה-מחדש תקופתית ושינויים, במידת הצורך.
המפיק, לרוב, שוכר עורכי-דין, לצורך ייצוג משפטי, ורואי חשבון. זה חשוב, בגלל התחייבויות שונות, כפי שהוזכר לעיל. כל החשבונות, כולל שכר, חייבים להיות משולמים במועד, ומיסים חייבים להיות משולמים. המפיק מפקח על התקציב. בעלי התיאטרון מספקים שירותי קופה ומעבירים למפיק את ההכנסות נטו ממכירת הכרטיסים. אם המכירות אינן מגיעות למינימום נדרש שהוגדר מראש, ההפקה הלא-רווחית עלולה להיסגר. אם מכירת כרטיסים טובה, והמופע עושה רווח, המפיק עשוי לקבל 50% מהרווח הנקי, ו-50% הנותרים הולכים אל המשקיעים. סטטיסטית, מופעים מוצלחים מאוד עם רווחים גדולים הם היוצאים מן הכלל. הפקות מסחריות עצמאיות הן לרוב עסק בסיכון גבוה.
סוג נוסף של מפיק הוא מפיק בפועל או מנהל הפקה, אשר מקדם פרויקטים של אנשים אחרים. בתיאטראות רפרטוארים רבים (אך גם במוסדות אחרים) מועסק ברוב המקרים מנהל כללי, כאשר החלטות קריאטיביות מתקבלות על ידי המנהל האמנותי.
בעולם המסחרי של ברודוויי בניו יורק והוסט אנד של לונדון, המפיקים לוקחים חלק פעיל בצוות ההפקה, ולרוב שמותיהם מופיעים בצורה בולטת בכרזות פרסומיות של ההפקה. עם זאת, מפיקים רבים הם, למעשה, רק המשקיעים או הבעלים של אולם התיאטרון, ללא כל יד בניהול ההפקה. מדי פעם, התואר "מפיק" ניתן לאנשים על ביצוע שירותים חשובים מיוחדים, כגון השכרת אולם תיאטרון או ייצוג וליהוק של כוכב, אבל בדרך כלל על תפקידים ניתן קרדיט של "מפיק שותף". המפיק עובד בשיתוף פעולה הדוק עם צוות ההפקה ועם השחקנים, ולו המילה האחרונה בכל החלטה. המפיק, בסופו של דבר, הוא אחד התפקידים החשובים ביותר בהפקה תיאטרלית.