מצנח רחיפה ממונע

שני מצנחי רחיפה ממונעים בטיסה
מצנח רחיפה בטיסה מעל לחוף קנאגאווה ביפן, 2022

מצנח רחיפה ממונע הוא סוג של אווירון זעיר ממדים בו הטייס לובש את הפראמוטור (אנ') על הגב אשר מספק דחף למצנח הרחיפה. ניתן להמריא גם כאשר אין רוחות, ומאזור מישורי, על ידי הטייס בלבד, ללא צורך בסיוע מאנשים אחרים.

במדינות רבות, כולל בארצות הברית, מצנחי רחיפה ממונעים מוסדרים באופן מינימלי ולא נחוץ רישיון כלשהו על מנת לטוס באמצעותם. היתרונות הגדולים ביותר של מצנחי הרחיפה הממונעים הם היכולת לטוס בבטחה בגובה נמוך ובמהירות איטית יחסית, התחושה שהטייס נמצא באוויר הפתוח, הציוד המינימלי, עלויות התחזוקה, והניידות.[1]

מצנחי רחיפה ממונעים טסים בדרך כלל במהירות שבין 24 ל-80 קמ"ש בגבהים של עד 5,500 מטרים מעל פני הקרקע, או אף יותר אם יש לכך היתר.[2] בשל המהירות האיטית יחסית של מצנחי הרחיפה הממונעים מסוכן לטוס איתם כאשר יש רוחות חזקות או במערבולת אוויר, במיוחד אם מדובר בטייסים חסרי ניסיון.

את הפראמוטור, אשר שוקל בין 20 ל-41 ק"ג, חובש הטייס במהלך ההמראה. לאחר שריצה קצרה (בדרך כלל מספיק לרוץ 3 מטרים) מצנח הרחיפה מרים את הפראמוטור ואת הטייס הרתום אליו מהקרקע. לאחר ההמראה, הטייס מתיישב בתוך המושב שמחובר לפראמוטור. ניתן לשלוט בפראמוטור באמצעות מתגי בלם ובאמצעות מצערת ידנית שמשפיעה על מהירות המנוע והמדחף.

מצנחי הרחיפה הממונעים משמשים בדרך כלל לבילוי אישי, למעט מספר מקרים חריגים.

שימוש צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים היו מקרים בהם נעשה שימוש במצנחי רחיפה ממונעים ליישום מטרות צבאיות. הגדוד הלבנוני המוטס השתמש במצנחי רחיפה ממונעים ב-2008. צבא ארצות הברית והצבא המצרי השתמשו במשך שנים רבות במצנחי רחיפה ממונעים מסוג Paramotor Inc FX series (אנ').[3]

ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע של ארגון החמאס על ישראל, מחבלים של ארגון חמאס השתמשו במצנחי רחיפה ממונעים על מנת לחדור לדרום ישראל, וחלקם השתמשו בהם על מנת לבצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים.[4]

שימוש אזרחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שניתן להשתמש בהם רק כאשר תנאי מזג האוויר מאפשרים זאת, מצנחי הרחיפה הממונעים אינם מהווים חלופה אמינה עבור רוב השימושים התעופתיים.

לאורך השנים נעשה שימוש במצנחי רחיפה ממונעים גם לצורך חיפוש והצלה, לצורך רעיית בעלי חיים, ולצורך צילום, אך ראוי לציין שהתקנות הקיימות ברוב מדינות העולם מגבילות שימוש במצנחי רחיפה ממונעים לצורך פעילויות מסחריות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצנח רחיפה ממונע בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Goin, Jeff (2006). Dennis Pagen (ed.). The Powered Paragliding Bible. Airhead Creations. ISBN 978-0-9770966-0-2.
  2. ^ "Paramotoring Questions Answered". U.S. Powered Paragliding Association. 27 ביולי 2006. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2007. נבדק ב-24 בינואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Cliche, Andre (1996). Ultralight aircraft reference guide (3rd ed.). Sutton, Quebec: A. Cliche. ISBN 0-9680628-1-4. OCLC 35935576.
  4. ^ אתר למנויים בלבד Colin Freeman; Nataliya Vasilyeva, ‏How a sunrise desert rave was shattered by paragliding Hamas gunmen, The Telegraph, 8 October 2023