מקג'וב (באנגלית: McJob) הוא מושג בכלכלה שפירושו עבודה בשכר נמוך ונעדרת מוניטין הדורשת מיומנות נמוכה והיא בעלת סיכוי נמוך לקידום מקצועי, ללא צורך בהכשרה קודמת, תחלופת עובדים מרובה ופעילותם של המועסקים מוגדרת בקפדנות על ידי מנהלים.
המושג מקג'וב שאול מרשת המזון המהיר מקדונלד'ס, אך משמש להגדרת עבודות ברמת התמקצעות נמוכה, מבלי קשר לשיוך המעסיק. רוב עבודות אלו הם בתעשיות ספקי השירותים, מזון מהיר, בתי קפה וקמעונאות.
המונח מקג'וב נוצר על ידי מקדונלד'ס עצמה בשנת 1985 כשם לתוכנית הכשרה לבעלי מוגבלויות בעמק סן פרננדו.[1] המושג נרשם כסימן סחר רשום על ידי מקדונלד'ס בשנת 1985[2] וחודש בשנת 2011.[3]
המושג הוטבע בשנת 1986 על ידי אמיתי עציוני, פרופ' באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית במאמר "מפעלי המזון המהיר- מקג'ובים הם רעים לילדים" שפורסם בוושינגטון פוסט ב-24 באוגוסט 1986.[4] טענתו העיקרית הייתה כי עבודות אלו, המופנות בעיקר לבני עשרה וצעירים, הן מובנות מאוד ולא מאפשרות פיתוח יזמות, משמעת עצמית וניהול עצמי. הצעירים מקבלים הוראות מדויקות מה עליהם לעשות ומתי. לטענת עציוני חוסר המקום ליוזמה ושינויים הם מקור לעבודה רובוטית המתאימה לזמני העבר ולא למשרות ההיי-טק של המחר.
טענה נוספת של עציוני היא על כך שבשל רצונן לחסוך רשתות המציעות עבודות מסוג זה לרוב ממנות צעירים לתפקידי פיקוח על צעירים אחרים ללא דמות מבוגר אחראי איתו יכול העובד הצעיר להזדהות והיכול לשמש כמודל לחיקוי.
בשנת 1991 יצא לאור ספרו של דאגלס קופלנד "דור ה-X" אשר חיזק את השימוש במונח "מקג'וב"[5].
בשנת 2001 המונח נכנס למילון אוקספורד אונליין תחת ההגדרה "עבודה שאינה מתגמלת, בשכר נמוך עם אפשרויות קידום מועטות, במיוחד עבודות שנוצרו מהתרחבות מגזר השירותים". נכון להיום ההגדרה המעודכנת היא "עבודה בשכר נמוך עם אפשרויות קידום מועטות".[6]
בשנת 2003 הכניסו מריאם-וובסטר למילון את המונח תחת ההגדרה "עבודה בשכר נמוך אשר דורשת מעט יכולות ונותנת הזדמנויות מועטות להתפתחות".[7]
מקדונלד'ס יצאה כנגד השימוש במושג בטענה כי יש לה נתונים מצוינים בכל הקשור לקידום נשים ועובדים זוטרים למשרות הנהלה בכירות, בשנת 2007 80% מהמנהלים בזרוע הבריטית של מקדונלד'ס ו-50% מעובדי ההנהלה העולמית הצטרפו לחברה כעובדי שעה.[8]
ב-24 במאי 2007 השיקה מקדונלד'ס עצומה במסעדות בבריטניה ובאינטרנט הקוראת לשינוי ההגדרה המילונית "מקג'וב".[9] הקמפיין זכה לתמיכתם של אנשי עסקים מובילים בבריטניה. בקמפיין טענה מקדונלד'ס כי סקר מצא ש-69% מהציבור בבריטניה הסכים שיש לשנות את ההגדרה. כמו כן סקרי עובדים הראו כי 90% מהעובדים הסכימו כי הם מקבלים הכשרה רבת ערך לחיי העבודה וכי 82% ימליצו לחבריהם לעבוד בחברה.[10]
בשנת 2011 יצאה מקדונלד'ס בקמפיין גיוס עובדים בפרינט ובמדיה החברתית אשר קידם את המושג מקג'וב כחיובי. מנהל המדיה החברתית של מקדונלד'ס דאז, ריק ויון, אמר כי "מקג'וב עומד להפוך לחלק מהשיחה. אנחנו לא נתחמק מהמושג הזה אלא נטמיע אותו".[11]
כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בישראל הנמצאת בראשית דרכה בשוק העבודה חסרים בהשכלה על תיכונית ולרבים אין כל הכשרה ההולמת את צורכי שוק העבודה.[12]
בסקירת תעסוקה שפרסם בנק ישראל על תעסוקת צעירים בישראל נכתב: "לרבים אין הכשרה מתאימה לצורכי שוק העבודה".[13]
88% מבני קבוצת הגיל 18–22 בישראל מועסקים במשרות המאופיינות במיומנות נמוכה.[13] כ־49% מהצעירים העובדים בגילאים 18–24 בישראל עובדים במקצועות פקידות, מכירות ושירותים. אחוז גבוה יותר מן הצעירים הערביים בקבוצה זו עובדים כפועלים מקצועיים (33% לעומת 8% מהצעירים היהודים) נשים עובדות בעיקר במקצועות פקידות, מכירות ושירותים - 63%.[14]
שיעור המועסקים במשרה חלקית באותה קבוצת גיל עלה בין השנים 1995-2011- עלייה זו ייחודית לצעירים חסרי השכלה אקדמית שאינם סטודנטים.[15]
בקרב עובדים חסרי השכלה אקדמית חלה ירידה בשכר משנת 2002 עבור כל קבוצות הגיל. חלק מהירידה בשכר התרחשה בגלל כניסת שכבות חלשות לשוק העבודה שכבות אלו שברובן אינן בעלות השכלה מותאמת למקצועות יוקרתיים יותר השתלבו במקצועות בשכר נמוך. כמו כן חלה ירידה בשיעור המועסקים כעובדים מקצועיים ועלייה בשיעור המועסקים במשרות שירות, שהשכר הממוצע בהן נמוך יותר.