מרוות יהודה
 מרוות יהודה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | מרווה |
| מין: | מרוות יהודה |
| שם מדעי | |
 Salvia judaicaבואסייה, 1853 | |
מַרְוַת יהודה (שם מדעי: .Salvia judaica Boiss) היא צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף) ממשפחת השפתניים, נפוצה בארץ ישראל.
גבעולי המרווה רבים, דקים, רבועים. במשך הפריחה והבשלת הזרעים מקבלים הגבעולים והצמח כולו גוון ארגמן או סגול. הפרחים סגולים, לא גדולים, וצינור הכותרת שלהם אינו בולט מתוך הגביע, שהוא חלק ואין לו שערות בלוטיות. תקופת הפריחה של מרוות יהודה הוא בחודשים אפריל עד יוני.
השם העברי "יהודה" נגזר מהשם הלועזי שניתן על ידי הבוטנאי השווייצרי בואסיה עוד בשנת 1853, שחקר את צמחיית המזרח התיכון במאה ה-19.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוות יהודה – צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף), ים תיכוני, בעל הרבה גבעולים דקים ומאדימים או מכחילים עם ההבשלה.
צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף), ים תיכוני, פריחתו סגולה עמומה והוא בעל שושנת עלים גדולים ורחבים ומפורצים, שממנה מתפתח גבעול אחד או יותר זקוף ומסתעף מבסיסו לגבעולי משנה נגדיים ואלכסוניים הנושאים תפרחות (לעיתים בצורת מנורה). הגבעול רָבוּעַ, מכוסים שערות. העלים נגדיים, פשוטים, משוננים.
הפרחים סגולים, קטנים יחסית (10 עד 15 מ"מ).
הגביע דו-שפתני, דמוי צינור, ארגמני, אינו דביק ואינו מכוסה שערות בלוטיות. השפה העליונה בעלת 3 שיניים, האמצעית בהן זעירה או מנוונת, השפה התחתונה עם שתי שיניים מחודדות.
צינור הכותרת אינו בולט כמעט מתוך הגביע ובתוכו יש טבעת שערות.
הכותרת דו-שפתנית באופן בולט וצבעה סגול עמום. השפה העליונה זקופה. השפה התחתונה בעלת 3 אונות. האונה האמצעית רחבה ושמוטה עם הבשלת עמוד העלי.
קצהו הקדמי של הקונקטיב חופשי, קצר, דמוי מרצע ואינו מסתיים בלשכה ריקה והוא מחוסר קשקש כל שהוא בקצהו הפנימי. האבקנים אנים חבויים מתחת לשפה העליונה, אלא הם מופנים כלפי גחונו של המאביק ולא כלפי גבו.
הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוות יהודה גדל בבתות ובשדות בור באזורי השפלה, ההר, עמק יזרעאל בבקעה המרכזית ובגולן. הוא גדל בישראל, בירדן, לבנון וסוריה.
מרוות יהודה במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקר הצומח המקראי, נגה הראובני, מזהה את מרוות יהודה, או מן דומה לו, המכונה מרוות ירושלים, Salvia hierosolyminata Boiss, עם צמח המוריה. זה אחד הפירושים המקובלים להר המוריה, האתר עקידת יצחק במקרא. [1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרוות יהודה, באתר ITIS (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר NCBI (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר צמח השדה
- מרוות יהודה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- מרוות יהודה, באתר Tropicos (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר GBIF (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר The Plant List (באנגלית)
- מרוות יהודה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נגה הראובני, טבע ונוף במורשת ישראל, נאות קדומים, עמ' 124-125
