לידה |
3 בדצמבר 1764 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
---|---|
פטירה |
20 במאי 1847 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום קבורה | כנסיית אול סיינטס, אדמונטון |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | הסוחר מוונציה, הלילה השנים עשר, שני האדונים מוורונה, אילוף הסוררת, כטוב בעיניכם, פריקלס, נסיך צור, אגדת חורף, חלום ליל קיץ, מסיפורי שייקספיר, סוף טוב הכל טוב |
מרי אן לם (באנגלית: Mary Ann Lamb; 3 בדצמבר 1764 – 20 במאי 1847) הייתה סופרת אנגלייה, שנודעה בעיקר בשיתוף הפעולה עם אחיה, צ'ארלס לם, בכתיבת העלילות של סיפורי שייקספיר, אשר מלכתחילה נועדו לילדים, אך נקראו גם על ידי המבוגרים.
מרי סבלה מהפרעות נפשיות קשות, ובשנת 1796 דקרה למוות את אמה בהתקף פסיכוטי. אחיה, צ'ארלס, טיפל בה במסירות במהלך חייו, וסלון ביתם היווה מוקד לסופרים ואמנים מהמעגל התרבותי של לונדון בתקופתם, ביניהם, המשוררים ויליאם וורדסוורת' וסמואל טיילור קולרידג'[1].
מרי לם נולדה בלונדון, כבת שלישית מתוך שבעת ילדיהם של ג'ון ואליזבת לם. רק שלושה מהילדים שרדו: ג'ון הבן, מרי וצ'ארלס[2]. לאחר מותו של המעסיק של אביה ואירוע מוחי של האחרון, נכנסה המשפחה למצוקה כלכלית. גם אמה של מרי חלתה, ואילו אחיה, צ'ארלס, אושפז בשנת 1795 בבית חולים פסיכיאטרי לתקופה קצרה, עקב התמוטטות עצבים[3]. מרי עבדה כתופרת כדי לסייע בכלכלת המשפחה וטיפלה באמה. המעמסה עליה הייתה כבדה מאוד, ונראה שהשפיעה על מצבה הנפשי.
ב-22 בספטמבר 1796, בעת מריבה קשה עם אמה, נטלה מרי סכין מטבח ודקרה אותה למוות, לעיניהם של אחיה ג'ון ודודתה שרה לם, שהגיעה לביתם כדי לסייע למשפחה. צ'ארלס הגיע במרוצה ולקח את הסכין מידיה. מרי אושפזה כבר באותו הערב בבית חולים פסיכיאטרי ואובחנה כחולת רוח, ועל כן איננה אחראית למעשיה[4].
לאחר שישה חודשים החזיר אותה צ'ארלס לביתם וטיפל בה ובהתקפיה החוזרים ונשנים, עד סוף ימיו. היא המשיכה לעבוד כתופרת והרבתה לקרוא ספרים, אותם שאלה מהספרייה הציבורית. בשנת 1799 מת ג'ון, האח הבכור, ומרי עברה לגור עם צ'ארלס בלונדון. שניהם נותרו רווקים כל ימיהם[4].
בשנת 1801 הקימו מרי וצ'ארלס מעין מועדון ספרותי, בו השתתפו סופרים ואמנים שונים, וביניהם גם וורדסוורת' וקולרידג' כשהזדמנו למקום. החל מאותה תקופה התמכר צ'ארלס לאלכוהול, ומרי השגיחה עליו בעת שהשתכר, כשם שהוא השגיח תדיר על בריאותה.
צ'ארלס מת בשנת 1834, ואילו מרי, שמחלתה החמירה בשנותיה האחרונות, מתה בשנת 1847 ונקברה לצדו של אחיה.
בשנת 1807 הוציאו מרי וצ'ארלס את האוסף "מסיפורי שייקספיר" (Tales from Shakespeare) – קובץ של סיפורי פרוזה, אשר עובדו מהמחזות של ויליאם שייקספיר, ואשר נועדו לילדים. מרי כתבה את ההקדמה ואת סיפורי ארבע עשרה הקומדיות, וצ'ארלס תרם את סיפורי הטרגדיות[5]. הכתיבה החלה תודות לבקשתה של חברתה של מרי שתכתוב לילדי בית הספר על מחזותיו של שייקספיר. על אף שאת רוב העבודה עשתה מרי, רק שמו של צ'ארלס הופיע על השער, עד המהדורה השביעית.
הספר זכה להצלחה גדולה. עד שנת 1825 הוא יצא כבר בתשע מהדורות. הם המשיכו וכתבו, לאחר מספר שנים, ספרים נוספים בנושא, ואף הוציאו שירים לילדים. הצלחתם הביאה רווחה כלכלית לאח והאחות והמעגל הספרותי שלהם הלך והתרחב[4].
הספר פופולרי גם היום, והוא מהווה את אחד הנושאים החשובים בספרן של מרי אן שייפר ואנני בורוז: מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים, שיצא בשנת 2008.