מריאן (צייר)
 | |
| לידה |
1 בינואר 1927 נובי סונץ', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| התאבד |
15 ביוני 1977 (בגיל 50) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Pinchas Burstein |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם |
| פרסים והוקרה |
אביר מסדר האמנויות והספרות |
  | |
מריאן (Maryan) (1 בינואר 1927 – 15 ביוני 1977), היה כינויו של האמן והצייר היהודי פנחס בורשטיין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנחס בורשטיין נולד בנובי סונץ', בגליציה, פולין למשפחה יהודית. בהיותו בן 13 הופרד מאמו, אחותו ואחיו ונלקח, יחד עם אביו, למחנות כפייה שונים ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ. היה היחיד ממשפחתו ששרד, אך איבד את אחת מרגליו. בשנת 1947 הגיע לארץ ישראל עם עליית הנוער ונשלח למעון לעולים קשישים ונכים בשכונת בת גלים בחיפה. בהמשך התגלה על ידי מבקרת האמנות מרים טל שסידרה לו מלגת לימודים בבצלאל, שם למד כשנתיים. מרים טל אף אצרה את תערוכת היחיד הראשונה שלו שנערכה בימק"א ירושלים בינואר 1950.
בשנת 1950 היגר לפריז, שם למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות. כן השתלם בטכניקת הדפס אבן בסטודיו של פרנאן לז'ה. תוך שנים מעטות התפרסם מאוד ונחשב כאחד מחשובי אמני האסכולה שזכתה לכינוי "הפיגורטיביות החדשה" (Nouvelle figuration). בשנת 1961 הציג בביאנלה של ונציה. בשנת 1962 עבר להתגורר בניו יורק ובשנת 1969 קיבל אזרחות אמריקאית. בשנת 1976 קיבל את תואר "אביר מסדר האמנויות והספרות" מממשלת צרפת. במהלך שנות ה-70 התערערה בריאותו במידה משמעותית ובשנת 1977 נפטר בניו יורק בנסיבות בלתי ברורות (לפי גרסה אחת מת מדום לב, לפי אחרת התאבד) ונקבר בבית הקברות מונפרנאס.
את הכינוי מריאן "שאל" מחברו מריאן (מאיר) מרינל (לייבנר) (1932–1955), אמן ניצול שואה ובוגר בצלאל שהתאבד בהיותו בן 23, עמו התיידד בעת לימודיו בירושלים. הוא החל לחתום על יצירותיו בשם זה עם הגעתו לפריז, בשעה שחברו היה עדיין בחיים. שנים רבות אחר כך שינה את שמו באופן רשמי ל- Maryan S. Maryan.
בשנת 1979 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית לזכרו בגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה,[1] ובהמשך במוזיאון תל אביב לאמנות.[2] בשנת 2009 הוקמה בפולין עמותה לקידום זכרו ומורשתו של מריאן.
יצירתו של מריאן, רובה ככולה, עוסקת בדמות האדם, בשבריריות הקיום שלו ובייסוריו. דמויותיו הגרוטסקיות מעוותות, יורקות דם, פולטות זיעה ומתבוססות בקיאן. הן ספק זועקות ספק מגחכות במרירות על מצבו של המין האנושי בכלל ועל מצבן שלהן בפרט. לא בכדי קרא מריאן לספר הדפסי האבן שהוציא לאור בשנת 1961, "הביבר האנושי"; כמו גם בחר לאייר (1953) את ספרו של פרנץ קפקא, "המשפט".
בשנת 2022 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה מיצירותיו[3].
ספרים מאוירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Maryan, Illustrations pour "Le Proces" de Franz Kafka, Paris, 1953
- Maryan, La Menagerie Humaine, Tisne Editeur, Paris, 1961
מבחר אוספים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון תל אביב לאמנות
- מוזיאון ישראל, ירושלים
- מרכז ז'ורז' פומפידו, פריז
- המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית, פריז
- מוזיאון העיר פריז לאמנות מודרנית
- מוזיאון לציור ולפיסול, גרנובל
- מוזיאון לאמנויות יפות, לה האבר
- מוזיאון לאמנויות יפות, טורקואן
- מוזיאון המדינה, ברלין
- מוזיאון המאה העשרים, וינה
- המוזיאון העירוני, האג
- המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק
- מכון האמנות של שיקגו
- מוזיאון לאמנות עכשווית, שיקגו
- סמית'סוניאן, וושינגטון די. סי.
- מכון קרנגי, פיטסבורג, פנסילבניה
- מכון ספרטוס, שיקגו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרים טל, תערוכת התמונות והרישומים של פנחס בורשטיין, ימק"א ירושלים, 1950
- יוסף מונדי, מריאן, בתוך:ציור ופיסול - כתב עת לאמנות, מספר 16 (עמוד 34-36), 1977
- אברהם קאמפף, נתן זך, מריאן:1927-1977, תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1979
- מרים טל, חגיגה ומוות - תערוכתו של מריאן (פנחס בורשטיין) באוניברסיטת חיפה, הגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה, 1979
- בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980
- AVRAM KAMPF, "JEWISH EXPERIENCE IN THE ART OF THE TWENTIETH CENTURY", MASSACHUSETTS, 1984
- גדעון עפרת, עקידת יצחק באמנות הישראלית, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, 1987
- J.M.WASILIK, "MARYAN - BEHOLD THE MAN AND HIS WORK", SPERTUS UNSTITUTE OF JEWISH STUDIES, CHICAGO, 1996
- גליה בר אור, גדעון עפרת, העשור הראשון:הגמוניה וריבוי, בתוך:60 שנות אמנות בישראל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008
- MARYAN - LA MENAGERIE HUMAINE", FLAMMARION, PARIS, 2013"
- אריק קילמניק, גדעון עפרת ואירנה גורדון, 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס ירושלים, 2015
- נועה רוזנברג (עורכת), אליסון ג'ינג'רס, נטלי אנדריאשביץ', שמי הוא מריאן, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2022
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריאן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- קליפ של תערוכה לזכרו
- ציור חתול, מאת מריאן
נעמה ריבה, הצייר מריאן לא הורשה לצייר את זיכרונותיו מהשואה, ולא האמין שימות, באתר הארץ, 10 בינואר 2023- יוסף מונדי, הצייר מריאן והצביעות המקומית, דבר, 2 בדצמבר 1977
מריאן (1927-1977), דף שער בספרייה הלאומית- גלעד מלצר, תערוכה שהיא תיקון עוול לאמן מודרני גדול, באתר הארץ, 1 במרץ 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאלה ראובני, חגיגה ומוות בתערוכת מריאן, דבר, 20 ביוני 1979
- ^ נפתחה תערוכת הצייר מריאן, מעריב, 1 באוגוסט 1979
- ^ אליסון מ' ג'ינג'רס, נועה רוזנברג (אוצרות), תערוכת שמי הוא מריאן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2022