מרים כבסה

מרים כבסה
לידה 2 ביוני 1966 (בת 58)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המדרשה לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.miriamcabessa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים כבסה (נולדה ב-2 ביוני 1966) היא ציירת ואמנית ישראלית-אמריקאית, זוכת פרס משרד התרבות על מפעל חיים באמנות פלסטית.[1] כבסה הציגה שפה חדשה בציור שהיא מכנה "ציור פעולה בהילוך איטי".[2] במקום מכחול היא עושה שימוש בכלי בית ובכל חלקי גופה, תוך קשב לתנועה ולנשימה.[3]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבסה נולדה בקזבלנקה שבמרוקו. בהיותה בת חצי שנה עברה המשפחה לפריז, צרפת. בשנת 1969 עלתה לישראל עם משפחתה והתגוררה בטבריה. כבר מילדותה עסקה בציור. בשנת 1977, לאחר פרידת הוריה, התגוררה כשנה עם אמה בגרמניה. לאחר שובה לישראל התגוררה בגפה בקיבוץ שער הגולן כילדת חוץ. באותה עת למדה ציור במכללת תל חי.[4] באמצע שנות השמונים שירתה בצבא ועברה להתגורר בתל אביב. בין השנים 1988–1989 למדה ציור בבית הספר לאמנות קלישר בתל אביב. לאחר מכן למדה רישום אצל תמרה ריקמן. בין השנים 1990–1992 למדה במדרשה לאמנות, ובין השנים 1997–1998 בקמרה אובסקורה. משנת 1999 עד שנת 2020 חיה בניו יורק. היא חיה ביפו ופועלת בישראל ובארצות הברית.

במאי 2023 זכתה כבסה בפרס משרד התרבות על מפעל חיים באמנות פלסטית. בנימוקי השופטים נכתב כי "כבסה מספקת זה שנים רבות תגובה נשית ייחודית למסורת של ציורי פעולה".[1]

מרים כבסה חיה ופועלת בערים תל אביב וניו יורק, יחד עם בת זוגה נועה רווה. כבסה ורווה הקימו ב-2024 את הוצאת הספרים "מלכה".[5]

עבודותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבסה הציגה בשנת 1994 את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה דביר. בעבודותיה יצרה ייצוגים של צינורות ספירליים על מזוניט באמצעות הנעת כוס בתנועה ריתמית זורמת.[6] עבודות התערוכה היוו את הבסיס לזהותה האמנותית: ציורים שמדמים פעולה של מכונת סריקה,[7] תוך שימוש במסרקות ברזל, מגבים, סמרטוטים, פח אשפה, מסרק ומגהץ.[8]

בשנת 1995 הציגה כבסה בתערוכה במוזאון תל אביב לאמנות שציינה את זכייתה בפרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר מטעם קרן נתן גוטסדינר ומוזאון תל אביב לאמנות.[9]

בשנת 1997 נבחרה כבסה לייצג את ישראל בתצוגת הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה. כבסה הציגה סדרת ציורי שמן של מערבולות ופסים מופשטים בשחור-לבן על מזוניט. אחת העבודות בסדרה נקראת "30 שניות",[10] בשל השימוש באילוץ – לצייר במשך שלושים שניות – המושאל מהתחום הצבאי. לאילוץ זה הוסיפה כבסה אילוץ נוסף, לצייר בעיניים עצומות, במטרה להפוך עקרון גברי לאקט נשי, אינטימי וחושני. מגזין Plastik פרסם ראיון איתה לצד רפרודוקציה של העבודה.

בשנת 1998 יצרה כבסה את "מומיות", סדרת עבודות שמן על מזוניט שהופקו באמצעות מגהץ.[11] סדרה זו מחקה את פעולת הגיהוץ באופן שמדמה ניסיון להשטיח את פני הציור, ומרמז על המודרניזם ועל הציור השטוח. פעולת הגיהוץ נוגעת גם בזיכרונות אישיים - ריח הגיהוץ בבית ילדותה – כמו גם בשאיפה פמיניסטית רחבה יותר: לפרוץ מגבלות חברתיות ומגדריות כחלק מניסיון להפוך כלי בית לכלים פמיניסטיים. האוצרת שרה ברייטברג סמל תיארה את סגנון ציורה כציור "פמיניסטי-מעמדי, עם קריצה: האשה..המרוקאית.. עם הסמרטוט ניקתה/הכתימה את ציור הפעולה ההיסטורי, הגברי".[12]

לפני שעברה למנהטן ב-1999, הציגה כבסה בגלריה דביר סדרת ציורים של נופים אורבניים דמיוניים של העיר ניו יורק. שנה לאחר המעבר למנהטן הצטרפה לתוכנית שהות אמן של סטודיו ISCP. בשנת 2001 החלה לעבוד עם גלריית סטפן סטוקס. בשנת 2002 השתתפה בתערוכה קבוצתית שאצר ג'ון יאו ב-MICA, אוניברסיטת מרילנד לאמנות. יאו חשף את הנשיות ביצירתה של כבסה, שהחלה לחשוב על עבודתה במונחים של שפה. בקטלוג תיאר יאן את תנועות ידיה על פני הציור כמלטפות ומוחקות ומשקפות זו את זו בכוריאוגרפיה של תנועה.[13] בתקופה זו התחברה כבסה לקבוצות רוחניות שונות הפועלות בניו יורק ומחוצה לה. עבודתה הושפעה במיוחד מריקוד הסחרור במחול הסופי, תרגול המייצר אובדן אוריינטציה ותחושת אקסטזה המאפשר שינוי בתודעה. הריקוד הנחה אותה בציורים המעגליים[14] שהוצגו בתערוכת היחיד "ציורי מעגל", בגלריה אלון שגב בתל אביב בשנת 2003.

בשנת 2002 הציגה כבסה בתערוכה הקבוצתית "שפת אם" במשכן לאמנות בעין-חרוד, יחד עם 21 אמנים ישראליים שנולדו או שהוריהם היגרו ממדינות ערב ויצירתם עוסקת בין השאר בזהות מזרחית.[15] בשנת 2004 הוצגו בתערוכה במוזאון תל אביב לאמנות חמש עבודות ווידאו המתעדות את תהליך וטכניקת הציור שלה תוך שימוש בידיה, במגהץ או במגב.[14]

בשנת 2009 הציגה לראשונה כבסה מיצג פרפורמנס של "ציור פעולה בהילוך איטי" ביריד האמנות "פולס" בניו יורק. הציור בוצע במהלך 11 שעות תוך שימוש בגוף ובכאפייה ובטלית ככלי ציור.[11] בראיון וידאו על העבודה שהתפרסם באתר של "ארטיס" אמרה כבסה: "אני אוהבת שציור מאפשר לך לעשות דברים שבחיים הם בלתי אפשריים".[16] שנה לאחר מכן הציגה מיצג פרפורמנס נוסף – "A Dream Play" – בפתיחת תערוכת יחיד בגלריה הנדרשוט במנהטן. במשך שעתיים וחצי ציירה חמישה ציורים ומחקה מהם שכבות צבע.[11] ציורי הפעולה שלה התפתחו בשנת 2010, בעקבות תהליך רוחני שעברה, לסדרת עבודות של "ציורי נשימה."[17] ציוריים אלו מבטאים את הנשימה כפעולה מכוונת המכתיבה את מקצב תנועת ידה על הבד.

בשנת 2012 במיצג פרפורמנס בגלריה רוטשילד 69 בתל אביב, שחזרה כבסה עבודות קודמות במעין רטרוספקטיבה חיה.[18] באותה שנה הציגה גם סדרת ציורי מעגל בגלריית Nye+Brown בלוס אנג'לס.

בשנת 2014 בתערוכת יחיד בגלריה ג'ולי M בתל אביב, הציגה כבסה גלילים ארוכים של נייר-מדבקה, גובהם כחצי מטר, אורכם כ-20 מטר כל אחד, והם מצוירים בצבעי שמן. המדבקה הרציפה, שרצה לכל אורך הגלריה כציור אופקי התלוי בגובה העיניים, הופקה כזרם תודעה עם נקודות עצירה פיגורטיביות.[19]

בשנת 2015 הציגה כבסה בגלריה Jenn Singer בניו יורק סדרת ציורים – חותמם של ספרים פתוחים שהניחה על משטח דיקט מכוסה בשמן. הדימויים המדמים רגליים פשוקות ואיבר מין נשי, הופכים באופן סימבולי לנשיים את ספריהם של סופרים גברים שהשפיעו עליה.[20] באותה שנה השתמשה בתערובת של אבקת זהב וצבעי שמן בציורים הציגה בתערוכה "Hands On" בגלריה "דירנסקי" בסן פרנסיסקו.[21]

בתחילת 2017 הוזמנה כבסה לייצר סדרת עבודות בסדנת ההדפס "הראל". היא השתמשה בתערובת של צבעי שמן ופיגמנטים מתכתיים, ובמכבש כדי לייצר את כתם הצבע ולפזרו. כעשרים הדפסים המזכירים את השתקפות האור על פני הכנרת, נבחרו להציג בתערוכה בגלריה הראל. שם התערוכה, "מעברים מומחשים", לקוח מספרו של ג'ורג' פרק, "חלל וכו': מבחר מרחבים."[22]

בשנת 2018 הציגה כבסה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, בקיבוץ אשדות יעקב את התערוכה "ציור לילה". היצירה – פרפורמנס של ציור פעולה, מיצב וידאו דו-ערוצי וציור גדול ממדים – נוצרה בשיתוף פעולה עם שחקניות מקבוצת התיאטרון של הבמאי נועם בן-אז"ר. הפרפורמנס, "משמרת לילה במוזאון", בוצע על ידי כבסה והשחקניות במהלך חמש שעות, מחצות ועד הזריחה, כציור פעולה שבמהלכו נוצרו עקבות צבע על הבד. בעבודה זו אפשרה כבסה לראשונה ליוצרים נוספים לקחת חלק פעיל ביצירתה, תוך שהיא יוצרת שפה ציורית חדשה המשלבת בין חקירה תיאטרלית ובין ציור, כמו גם בין פעולה קבוצתית ובין עבודה אינטימית.[23]

ב־2019 יצרה כבסה את היצירה "סלון" (Living Room), מיצב ציור זמני בו צבעה במשך שמונה ימים סלון דירה בברוקלין. משיכות צבע שחור מדולל עוטפות את החלל כולו, כולל הרצפה והריהוט.[24] היצירה היא תוצאה של התבוננות איטית וזהירה בנשימה ומסמנת את תחילתו של כיוון חדש ביצירתה של כבסה, הבאה לידי ביטוי בתערוכה "זמנו של עולם" בגלריה בארי בקיבוץ בארי ב־2020. הציור עוטף את החלל הגלריה כולו, מהתקרה המחודדת, לקירות ולרצפה, כמו גם את העץ הנטוע בתוך דלי צבע, האובייקט היחיד במרחב.[25]

בנובמבר 2022 הציגה כבסה תערוכת יחיד בסדנאות האמנים בתל אביב, בה הוצגו עבודות ציור ופיסול.[26] את התערוכה 'Long way home' אצר איתן בוגנים. במאי 2023 הציגה תערוכת יחיד ביריד האמנות "צבע טרי" וביולי 2024 הציגה תערוכת יחיד "Making of a Dream" בגלריית AMR Art in DUMBO, שם קיימה שיח גלריה עם הסופרת והעיתונאית אניה קרמץ (אנ'). כבסה דיברה על תפקידה כיוצרת ישראלית בתקופת מלחמה ועל האחריות התרבותית שלה לחזק את היופי והעוצמה דווקא בתקופה זו.

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1988-1989 בית ספר קלישר, תל אביב-יפו
  • 1990-1989 רישום, אצל תמרה ריקמן
  • 1992-1990 בית הספר לאמנות - המדרשה, מכללת בית ברל
  • 1997-1998 קמרה אובסקורה, תל אביב-יפו

פרסים ומלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1994 – "מרים כבסה", גלריה דביר, תל אביב
  • 1994 – "פיראמוס ותסבי, מיצב בחדרי קיטור", גלריית נחשון, קיבוץ נחשון
  • 1995 – "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא – מי", מוזאון ינקו דאדא, עין הוד
  • 1996 – "מרים כבסה", מוזיאון תל אביב לאמנות פרס גוטסדינר, תל אביב
  • 1997 – ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה
  • 1996 – "מרים כבסה", גלריה מרי פאוזי, יפו
  • 1998 – "מרים כבסה", אורנים – גלריית המכון לאמנות, טבעון
  • 1998 – "מרים כבסה", גלריה דביר, תל אביב
  • 1998 – "הצגת הקולנוע האחרונה", גלריה קיבוץ ראש הנקרה, ראש הנקרה
  • 1999 – "מכתבים", גלריה משרד, תל אביב
  • 1999 – "מרים כבסה", גלריה דביר, תל אביב
  • 2003 – "מרים כבסה", גלריה אלון שגב, תל אביב
  • 2005 – "My Story", גלריה מוטי חסון, ניו יורק, ארצות הברית
  • 2008 – Lyons Wier Ortt Gallery, "Marking Time" ניו יורק, ארצות הברית
  • 2009 – "Slow Motion Action Painting", יריד האמנות פולס, ניו יורק, ארצות הברית
  • 2010 – "79", גלריה סלייט, ברוקלין, ניו יורק
  • 2012 – "מרים כבסה", גלריה רוטשילד 69, תל אביב
  • 2012 – "וריאציות עם ידיים, מראה ואידיאל באמנות", מוזאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2014 – תערוכת יחיד, גלריה ג'ולי M, תל אביב
  • 2015 –"an•thro•pom•e•try", Jenn Singer Gallery, ניו יורק, ניו יורק
  • 2015 – "Hands On", גלריה, Dryansky, סן פרנסיסקו, קליפורניה
  • 2017 – "מעברים מומחשים", גלריה הראל, תל אביב
  • 2018 – "ציור לילה", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב
  • 2019 – "משמרת לילה במוזאון", הקרנה בפסטיבל אפוס, מוזאון תל אביב, תל אביב
  • 2019 – "סלון", מיצב, ברוקלין, ניו יורק
  • 2020 – "זמנו של עולם", גלריה בארי, קיבוץ בארי
  • 2022 – "Long way home", סדנאות האמנים, תל אביב
  • 2023 - "Piece Maker", יריד האמנות צבע טרי, תל אביב
  • 2024 - "Making of a Dream", גלריית AMR Art at DUMBO, ניו יורק

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרים כבסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, מרים כבסה זכתה בפרס משרד התרבות על מפעל חיים באמנות פלסטית, באתר הארץ, 8 במאי 2023
  2. ^ יובל סער, "תוך כדי תנועה: הנעליים של מרים כבסה ויעל הרמן", באתר פורטפוליו, ‏16 ינואר 2019
  3. ^ סוניה מרמרי, ‏שימו לב לסגול הרועד, באתר גלובס, 1 בינואר 2013
  4. ^ אביטל בורג, האמנית מרים כבסה יוצאת מהסטודיו ומציירת עם קהל, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
  5. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, האמנית מרים כבסה התאהבה בנועה רווה שמוציאה ספר נועז על הזוגיות שלהן, באתר ynet, 16 ביולי 2024
  6. ^ גדעון עפרת, "קונוס-הירונימוס", באתר המחסן של גדעון אפרת, ארכיון טקסטים, ‏ינואר 30, 2018
  7. ^ ענת ברזילי, הגוף כמכחול: תערוכה חדשה של מרים כבסה, באתר כלכליסט, 17 במאי 2018
  8. ^ אתר למנויים בלבד גליה יהב, מרים כבסה חוצה את הקווים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2014
  9. ^ אלי ערמון אזולאי, מי יזכה ב-10,000 דולר?, באתר הארץ, 20 בפברואר 2009
  10. ^ עידו הילה, "בואי לאילת: הסטודיו היפואי של מרים כבסה", באתר טיים אאוט, ‏27 אפריל 2018
  11. ^ 1 2 3 אלי ערמון אזולאי, ביקור סטודיו - גם מחיקת ציור היא חוויה חזקה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011
  12. ^ "זמנו של עולם" (קטלוג התערוכה), אוצרות: ד"ר זיוה ילין, סופי ברזון מקאי, קיבוץ בארי: הגלריה בקיבוץ בארי, 31 ינואר – 7 מרץ 2020, עמ' 50
  13. ^ "Three Strong Painters", John Yao, Artscape 2002, Maryland Institute College of Art
  14. ^ 1 2 מאיה גולדברג, "מרים כבסה סוגרת מעגל", באתר מארב - אמנות, תרבות, מדיה, ‏28 יוני, 2005
  15. ^ גדעון עפרת, "אין אמנות מזרחית", באתר המחסן של גדעון עפרת, ארכיון הטקסטים, ‏מרץ 6, 2014
  16. ^ "פרופיל וידאו מרים כבסה" (אנגלית), באתר ארטיס, ‏מרץ, 2009
  17. ^ "ציורי הנשימה של מרים כבסה בברוקלין", באתר מגזין פורטפוליו, ‏16 ינואר, 2019
  18. ^ "מרים כבסה/פרפורמנס", באתר ארכיון ערב רב, ‏3 ינואר 2012
  19. ^ חגית פלג רותם, ‏האמנית מרים כבסה: "אני מציעה לצופה סוג של חופש", באתר גלובס, 2 בספטמבר 2014
  20. ^ 23. "Miriam Cabessa | AN•THRO•POM•E•TRY", אתר הגלריה, ג'ן סינגר (אנגלית), ‏נובמבר, 2015
  21. ^ Artis recommends: Hands On at The Dryansky Gallery, San Francisco, (אנגלית) מגזין ארטיס, ‏אפריל, 2015
  22. ^ גילי סיטון, "כרוכב מקצועי הדוהר על סוס פראי", באתר ערב רב, ‏יולי 2017
  23. ^ סמדר קרן, "ציור לילה – מרים כבסה", באתר מוזאון בית אורי ורמי נחושתן, ‏מאי, 2018
  24. ^ סוניה מרמרי, ‏"מחיר יצירה שלי בארץ הוא רבע מניו יורק, ואני שמחה שזה שפוי", באתר גלובס, 18 בינואר 2020
  25. ^ "זמנו של עולם" (קטלוג התערוכה), אוצרות: ד"ר זיוה ילין, סופי ברזון מקאי, קיבוץ בארי: הגלריה בקיבוץ בארי, 31 ינואר – 7 מרץ 2020, עמ' 51
  26. ^ שני ורנר, על המדיום. המלצות הסופ"ש 17-19.11, באתר Talking Art, ‏2022-11-15
  27. ^ אלי ערמון אזולאי, הענקת פרס גוטסדינר תוקפא לשנה, על מנת לבחון את מתכונתו, באתר הארץ, 26 בינואר 2011


זוכי פרס משרד החינוך והתרבות עבור מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית
פנחס כהן גן (2005) • גדעון גכטמן (2006) • נחום טבת (2007) • צבי גולדשטיין (2008) • ביאנקה אשל גרשוני (2009) • ראובן (ברמן) קדים (2011) • אביטל גבע (2013) • טולי באומן (2014) • דני קרמן (2015) • אריה קילמניק (2016) • נורית דוד, בני אפרת (2017) • דרורה דומיני (2018) • פיליפ רנצר (2019) • בילו בליך, עידית לבבי גבאי (2021) • מרים כבסה (2022)