משחק האולסטאר של ליגת הפיתוח של ה-NBA הוא אירוע שנתי אשר התקיים בין העונות 2007–2017 במקביל למשחק האולסטאר של ה-NBA. המשחק התקיים באותה העיר שבה מתקיים אירוע האולסטאר של ה-NBA, אך התרחש יום קודם (שבת) ובאולם אחר. בנוסף למשחק המרכזי קיימה הליגה את אירועי "Dream Factory Friday Night" הכוללים מספר תחרות פופולריות דוגמת תחרות הטבעות ותחרות זריקות ל-3 נקודות.
במשחק האולסטאר משתתפים 20 שחקנים המחולקים לשתי קבוצות. השחקנים נבחרים על ידי הצבעה באתר הרשמי של ליגת הפיתוח ועל ידי הצבעה של מאמני הליגה. כל שחקני הליגה יכולים לעמוד להצבעה, אך ההשתתפות בפועל מותנית בכך שבזמן המשחק השחקן יחשב לשחקן פעיל בסגל שלאחת מקבוצות הליגה. שחקן שלא יכול לשחק עקב פציעה או עקב הצבה לקבוצה ב-NBA, מוחלף בידי שחקן אחר. שני המאמנים בעלי ההישגים הטובים ביותר, כשלושה שבועות לפני משחק האולסטאר, נבחרים להיות מאמני הקבוצות בתחרות. הרכב החמישיות הפותחות בכל קבוצה נקבע על ידי המאמנים.
שני המשחקים הראשונים שוחקו במתכונת של ארבעה רבעים של 12 דקות כל אחד. כיום מתקיימת התחרות במתכונת של 2 חצאים בני 20 דקות, בדומה למשחק המקובל בליגת המכללות. משחק הבכורה התקיים בלאס וגאס במסגרת אירועי משחק האולסטאר של ה-NBA של שנת 2007. הקבוצות חולקו על פי החלוקה המסורתית למזרח ומערב. במשחקים השני והשלישי חולקו השחקנים לקבוצה כחולה וקבוצה אדומה, מכיוון שבאותה תקופה הליגה הורכבה משלושה אזורים. בין השנים 2010 ו-2012 חזרה החלוקה למזרח ומערב. החל משנת 2013 מחולקים השחקנים ל-2 קבוצות: פרוספקטס (Prospects) ופיוצ'רס (Futures). חלוקת השחקנים לקבוצות השונות נקבעת על ידי הנהלת הליגה, במטרה ליצור קבוצות מאוזנות.
עונה | תוצאה | מיקום | MVP | ||
---|---|---|---|---|---|
שחקן | קבוצה | קבוצת מקור | |||
2007 | מזרח 114 - מערב 100[1] | לאס וגאס, נבדה | פופס מנש-בונסו | מזרח | פורט וורת' פליירס |
2008 | כחול 117 - אדום 99[2] | ניו אורלינס, לואיזיאנה | ג'רמי ריצ'רדסון | כחול | פורט ויין מאד אנטס |
2009 | אדום 113 - כחול 103[3] | פיניקס, אריזונה | בלייק אהם | אדום | דקוטה ויזארדס |
קורטני סימס | אדום | איידהו סטמפד | |||
2010 | מערב 98 - מזרח 81[4] | דאלאס, טקסס | בריאן בוץ' | מערב | בייקרספילד ג'אם |
2011 | מזרח 115 - מערב 108[5] | לוס אנג'לס, קליפורניה | קורטני סימס | מזרח | איווה אנרג'י |
2012 | מערב 135 - מזרח 132[6] | אורלנדו, פלורידה | ג'רלד גרין | מערב | לוס אנג'לס די-פנדרס |
2013 | פרוספטקס 139 - פיוצ'רס 125[7] | יוסטון, טקסס | טרוויס לסלי | פרוספקטס | סנטה קרוז ווריירס |
2014 | פרוספטקס 145 - פיוצ'רס 142[8] | ניו אורלינס, לואיזיאנה | רוברט קובינגטון | פרוספקטס | ריו גראנדה ואלי וייפרס |
2015 | פיוצ'רס 129 - פרוספקטס 94[9] | ברוקלין, ניו יורק | אנדרה אמט | פיוצ'רס | פורט ויין מאד אנטס |
2016 | מזרח 128 - מערב 124[10] | טורונטו, קנדה | ג'ימר פרדט | מזרח | וסצ'סטר ניקס |
2017 | מזרח 105 - מערב 100[11] | ניו אורלינס, לואיזיאנה | קווין קוק | מזרח | קאנטון צ'ארג' |
בנוסף על משחק האולסטאר המרכזי מקיימת הליגה תחרויות מיומנות שונות, בדומה לתחרויות המתקיימות בתחרות האולסטאר של ה-NBA. התחרויות מתקיימות ביום שישי הפותח את אירועי סוף שבוע האולסטאר. האירועים החלו בשנת 2008 וכיום מתקיימות במסגרתם 2 תחרויות: תחרות הטבעות ותחרות זריקות ל-3 נקודות.
בתחרות ההטבעות משתתפים 4 מתחרים. בסיבוב הראשון כל מתחרה מטביע פעמיים, שני המתחרים בעלי הניקוד הגבוה ביותר עולים לשלשב הגמר. בשלב הגמר כל מתחרה מטביע פעמיים נוספות והשחקן בעל הניקוד הגבוה ביותר זוכה בתחרות[12]. דן טאקר (2010, 2011) וטוני מיטשל (2013, 2014) הם השחקנים בעלי מספר הזכיות הגבוה ביותר בתולדות התחרות, כאשר כל אחד מהם זכה בה פעמיים ברציפות.
שנה | זוכה | קבוצה |
---|---|---|
2008 | ברנט פטוואי | איידהו סטאמפייד |
2009 | ג'יימס וייט | אנהיים ארסנל |
2010 | דן טאקר | לוס אנג'לס די-פנדרס |
2011 | דן טאקר | ניו מקסיקו ת'אנדר בירדס |
2012 | אל. די. וויליאמס | ספרינגפילד ארמור |
2013 | טוני מיטשל | פורט ויין מאד אנטס |
2014 | טוני מיטשל | פורט ויין מאד אנטס |
2015 | ג'רוויס ת'ריט | מיין רד קלאוס |
2016 | ג'ון ג'ורדן | ראפטורס 905 |
2017 | טרוי ויליאמס | איווה אנרג'י |
כל משתתף בתחרות מקבל אפשרות לזרוק עד 25 זריקות במהלך דקה אחת. הכדורים מסודרים בחמש עמדות שונות הממוקמות מעבר לקשת שלוש הנקודות, כאשר בכל עמדה יש חמישה כדורים. על כל קליעה מקבלים נקודה ועל קליעת הכדור האחרון בכל עמדה (שמסומן בצבע אחר משאר הכדורים ומכונה "Money Ball") מקבלים 2 נקודות. כל חמשת הכדורים בעמדה החמישית מזכים את הקולע ב-2 נקודות. העמדות מתחילות בקצה אחד של הקשת ומסתיימות בקצה השני. 2 השחקנים המשיגים את הניקוד הגבוה ביותר עולים לסיבוב הגמר בו הם חוזרים על אותן הזריקות[12].
שנה | זוכה | קבוצה |
---|---|---|
2008 | אדם הרינגטון | טלסה 66' |
2009 | בלייק אהירן | דקוטה ויזארדס |
2010 | אנדרה אינגרם | יוטה פלאש |
2011 | בוקר וודפוקס | טקסס לג'נדס |
2012 | בוקר וודפוקס | טקסס לג'נדס |
2013 | מרקוס לנדרי | רינו ביגהורנס |
2014 | אי. ג'י. סינגלר | איידהו סטאמפייד |
2015 | ג'רל אדי | אוסטין ספרס |
2016 | אנדרה אינגרם | לוס אנג'לס די-פנדרס |
2017 | סקוט ווד | סנטה קרוז ווריירס |
משחק הדומה במתכונתו למשחק "חיובים" - השחקן הראשון זורק את הכדור לסל ובמידה וקולע, השחקן הבא אחריו צריך לחקות את הזריקה ולקלוע מאותו מרחק ובאותה צורה כמו הזורק שלפניו. שחקן שלא מצליח לחקות את הקולע שלפניו נפסל. מי שצובר לחובתו 5 פסילות יוצא מהמשחק[12]. משחק זה היה חלק מהתחרויות רק בשנתיים הראשונות.
שנה | זוכה | קבוצה |
---|---|---|
2008 | לאנס אולרד | איידהו סטאמפייד |
2009 | ויל קונרוי | אלבקרקי ת'אנדר בירדס |
במסגרת התחרות התמודדו 4 קבוצות שהורכבו משחקני ליגה ומאוהדים. מטרת התחרות היא להשיג כמה שיותר נקודות במהלך דקה אחת. לאוהדים שהשתתפו בתחרות הותר לקלוע רק זריקות ליי-אפ מתחת לסל, כאשר כל קליעה שווה נקודה. לשחקנים שהשתתפו הותר לקלוע לייאפים בשווי נקודה, זריקות מהשדה, השוות ל-2 נקודות, זריקות מעבר לקשת השלוש השוות 3 נקודות וזריקות מעבר לקו מחצית המגרש השוות 5 נקודות. בכל פעם התחרו 2 קבוצות במקביל, בשני צידי המגרש. הזוכה בכל סיבוב עלתה לגמר בו התחרו הקבוצות זו כנגד זו. לאוהדים שהשתתפו בקבוצה הזוכה בתחרות ניתנה האפשרות להיות שופטים בתחרות ההטבעות[13]. תחרות זאת הקיימה רק בשנה הראשונה לקיום האירועים.
בתחרות השוטינג סטארס מתמודדות 4 קבוצות המורכבות מ-3 שחקנים כל אחת. כל קבוצה צריכה לקלוע 6 זריקות משש נקודות שונות על המגרש, הממוקמות ברמת קושי עולה. סדר הזורקים בכל קבוצה נקבע מראש. על מנת להתקדם בעמדות חובה על הקבוצה לקלוע מהעמדה הנוכחית. הקבוצה שקולעת את כל שש הזריקות בזמן המהיר ביותר מנצחת את התחרות. התחרות התקיימה בין השנים 2010 -2012.
סוף-שבוע האולסטאר ב-NBA | |
---|---|
|