משיח בן יוסף

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרשנות חופשית ואי-דיוקים, ראו בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרשנות חופשית ואי-דיוקים, ראו בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משיח בן יוסף הוא דמות המוזכרת במקורות היהודיים כאחד מהמשיחים שעתידים לגאול את עם ישראל לצד משיח בן דוד.

המקור לקיומו של משיח בן יוסף וזהותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובאת דרשה לפיה נבואת המספד בירושלים (ספר זכריה, פרק י"ב) של הנביא זכריה עוסקת בהספד שעם ישראל יספיד את משיח בן יוסף שעתיד להיהרג:

הא הספידא מאי עבידתיה? פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצר הרע שנהרג

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'

בהמשך לכך התלמוד מספר:

תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה: "שאל ממני דבר ואתן לך", שנאמר (תהלים ב, ז): אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך (תהלים ב, ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו: "ריבנו של עולם, איני מבקש ממך אלא חיים", אומר לו הקדוש ברוך הוא: "חיים - עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך".

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'

בזוהר חדש ורעיא מהימנא נאמר כי משיח בן יוסף הוא מצאצאיו של אביה בן ירבעם מלך ישראל, משבט אפרים[1], אולם ממדרש במדבר רבה משתמע שהוא יגיע דווקא משבט מנשה[2].

בפרקי היכלות הוא מזוהה עם נחמיה בן חושיאל משבט אפרים[3].

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מוזכר כי משיח בן יוסף ייהרג במוות לא טבעי.[4] במדרש אחר מצוין כי מי שיהרוג את משיח בן יוסף יהיה ארמילוס[5]. בפרקי היכלות מסופר שמלך פרס שידויי ידקור אותו למוות בתאריך ו' באב, ובמשך 40 ימים גופתו תהיה מושלכת בירושלים, וביום ה-41 יקבור אותו האל בעצמו "בקברות בית יהודה"[3].

מפרשים רבים מסבירים שמשיח בן יוסף ייהרג במלחמת גוג ומגוג[6].

מניעת מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, העיד שהאר"י אמר שבתפילת העמידה, במשפט "וכסא דוד עבדך" בברכת בונה ירושלים, יש לכוון שמשיח בן יוסף שלא ייהרג[7], ובהרבה סידורים בנוסח הספרדים מוזכרת כוונה זו בתפילה.

ישנם הוגי דת מודרניים המפרשים כי המילה "תכין" במשפט בתפילה "וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" משמעותה "תבסס", וגם "תעשה לה כנה (בסיס)"[8]. כלומר, הבקשה היא כי האל יבסס את מלכות בית דוד, כאשר משמעות המילה "נכון" במקרא הוא "מבוסס היטב על עמדו". הביטוי המקראי "כיסא מלכות נכון" או "כהכין ה' את כיסא המלך" משמעותו הוא שמלכותו מבוססת ושליטתו בממלכה תקינה. והמשמעות הרמוזה כאן - משיח בן יוסף המקדים את משיח בן דוד מהווה בסיס וכנה[9] למלכותו, ובדאגתו שהמערכת השלטונית באומה היהודית מבוססת ותקינה בכל התחומים, מהווה הכנה למלכות מבוססת של בית דוד[10]. דבר זה אף מתבלט לאור כך שבברכת קיבוץ גלויות בתפילת עמידה מבקשים על עצמאות משעבוד מלכויות ותו לא "תקע בשופר גדול לחירותינו"[11], ואילו בברכת בונה ירושלים מבקשים על שלטון מדיני מרכזי ומסודר שבירתו ירושלים, כאשר לפי כוונת האר"י מבקשים אף על כל שלטון יהודי מרכזי המקדים את בית דוד, שבירתו ירושלים.

מכמה מקורות עולה כי משיח בן יוסף הוא שלב מקדים למשיח בן דוד. רב סעדיה גאון כתב כי משיח בן יוסף יוביל מהגליל את שחרור ירושלים מידי אדום[12], ולאחר מכן ייהרג במלחמה מול ארמילוס ובעקבות המשבר שיבוא לאחר מותו יגיעו אליהו הנביא ומשיח בן דוד[13]. לדעתו, אין הכרח ששלב זה יבוא, ואם עם ישראל ישוב בתשובה הוא יזכה להגיע לגאולה השלמה ללא משיח בן יוסף[14].

בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משיח בן יוסף נמשל לשור

לפי מדרש תנחומא, נמשל משיח בן דוד לחמור (על פי הפסוק "עני ורוכב על חמור"[15]) ומשיח בן יוסף נמשל לשור[16].

פרשנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבות הטיפוס בעניין זה הם יוסף ויהודה. יוסף שימש כמשנה לפרעה מלך מצרים, ועסק בסדרי ממשלה ושלטון. הוא גם מכונה 'המשביר' על שום שניהל את הצד הארגוני-לוגיסטי של השברת מזון לרעבים. יהודה, לעומת זאת, הוא התלמיד החכם[17] ואיש ההגות הרוחני-אידאולוגי, המסמל את המשיח הסולל דרכים לתיקון העולם כולו.

שני אבות הטיפוס הללו, רומזים גם לכך שמשיח בן יוסף יהיה מבני רחל (יוסף היה בכורה של רחל), ואילו משיח בן דוד יהיה מבני לאה (יהודה קיבל את תפקיד הבכור לאחר חטא ראובן במעשה בלהה וחטא שמעון ולוי בפרשת שכם).

בברכות של השבטים בספר בראשית ובספר דברים, יוסף מצטיין בחקלאות ואדמה פורייה ובמלחמתיות (הוא אף מכונה במדרשים "שור מלחמה"). יהושע בן נון ממשיכו של משה וכובש הארץ היה משבט אפרים, ואילו שאול המלך הראשון בישראל היה אף הוא מבני רחל, משבט בנימין. במדרשים שונים ובכתבי הגאונים המשיח משבט אפרים מופיע כמלך ישראל אשר יעשה מלחמות ויכבוש את האומות.

שורשי דואליות השלטון של שבט יוסף ודוד, של הקדמת שלטון שבט יוסף לשלטון דוד, ושל אסון לשבט יוסף לפני עליית מלכות דוד, מצויים כבר במקרא. במקרא מצוין כי תקופת השופטים, המזוהה עם תקופת השלטון הפוליטי של שבט יוסף, מקדימה את תקופת המלכים, שלפני פיצול הממלכה הייתה תקופת השלטון של בית דוד. וכך מובא בתהילים על המעבר מתקופת השופטים לתקופת בית דוד, וחורבן שילה שקרה במהלך תקופת המעבר: "בני אפרים, נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב...ויטש משכן שילה, אוהל שיכן באדם...וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר. ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב. ויבן כמו רמים מקדשו. ויבחר בדוד עבדו...לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו. וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם"[18].

המקור הקדום ביותר שניתן לייחסו לעניין המשיחיות מופיע בספר שמואל בהתייחסותו של דוד לשאול הרודף אחריו, "וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה' אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא:"[19] שאול היה משבט בנימין, אך על פי תפיסה זו כל מלך בישראל הוא משיח, בשל כוח הכלל שהוא מייצג והישועות שהוא עושה. שאול המלך שהיה למעשה מלך צבאי, פרק את עול השעבוד הפלישתי, וייסד בעצם את ממלכת ישראל משתי חרבות, והקים צבא חמוש היטב, ובית מלוכה שלם, הוא ארכיטיפ למשיח בן יוסף.

המהר"ל מפראג המשיל שני כוחות ישראליים אלו ללב ולמוח. משיח בן יוסף ושבט אפרים מסמלים את הלב הפועם של הממלכתיות הישראלית בעוד משיח בן דוד ושבט יהודה מסמלים את המוח המדיני החושב של הממלכתיות הישראלית[20]. באופן דומה, הרב קוק המשיל את שני הכוחות ליחס שיש בין הגוף לנשמה. משיח בן יוסף עוסק בחומריות של האומה, שיש לו צד משותף עם שאר האומות, ואילו משיח בן דוד עוסק בנשמתיות של האומה, שבו ישראל מתייחד משאר האומות[21].

הגר"א הרבה לעסוק בנושאים אלו. וכן דמותו של משיח בן יוסף מאופיינת בספר קול התור שכתב הרב שלמה זלמן ריבלין [עמנואל אטקס ״הציונות המשיחית של הגאון מווילנה״ עמוד 170]. לתפיסתו שמקורה במדרש תנחומא משיח בן יוסף מסומל בשור, ואילו משיח בן דוד בחמור[22]. והדבר למעשה מבוסס על ברכת יוסף:

"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (ספר דברים, ל"ג י"ז) לפי שיטתו, משיח בן יוסף הוא תנועה רוחנית שמתגלמת באנשים שבדור. בין 156 המאפיינים של משיח בן יוסף, הוא מונה תנועה שעושה מהלכים ארציים לתחיית האומה, בהסתר ובצניעות, בהדרגה איטית ובסבלנות, מתוך עניות ומסכנות, כאשר לא מכירים בעשייתה. על פי הגר"א משיח בן יוסף אינו חייב להיות גבר, וגם אסתר הייתה בבחינת משיח בן יוסף בדורה. ואף הוא ראה את עצמו בבחינה של משיח בן יוסף שמעודד ליישובה של הארץ וגאולתו של העם. כמו כן משיח בן יוסף אינו חייב להיות יהודי וכך למשל הוא ראה את כורש, נותן הכרזת כורש כמשיח בן יוסף בדורו.

בהיסטוריה היהודית היו מאבקי שליטה קשים בין שני כוחות אלו החל מתקופת השבטים, דרך תקופת ייסוד המלכות ואף לאחר מכן בפיצול לשתי ממלכות שונות, והחזון העתידי של איחוד העצים, עץ אפרים ועץ יהודה, כפי שמופיע בספר יחזקאל הוא ששני כוחות אלו יוכלו לפעול בהרמוניה אחדותית כפי שמבקש יהונתן בן שאול מדוד, "וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה" (ספר שמואל א', כ"ג י"ז) וכפי שכתוב בספר יחזקאל: "וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיֻה \{יִהְיוּ\} עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד...וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם."[23].

על פי פרשנות חז"ל[24] לנבואת המספד בירושלים, עתיד משיח בן יוסף להיהרג, לפני בואו של משיח בן דוד. דעה מקובלת היא שהוא ייהרג במלחמה כנגד ארמילוס הרשע[25] - מלכם של אנשי אדום, במלחמת גוג ומגוג[26]. על פי התנ"ך יהיה מצב של פילוג, שבו יספדו למשיח בן יוסף כל קבוצה בפני עצמה. לפי גרסה נוספת המופיעה ב'קול התור', ארמילוס הרשע הוא שר הערב רב.

גם המהר"ל סבר כי משיח בן יוסף ייהרג, בשל ההתנגדות הגדולה של הגויים לעם ישראל בתחילת מלכות המשיח בעת מלחמת גוג ומגוג, ולכן המעלה שהוא מייצג בעם ישראל תתבטל[20].

החל מתקופתו של האר"י אנו מוצאים מסורת של תפילה על חייו של משיח בן יוסף[27].

גם הגר"א האמין שאין הכרח שמשיח בן יוסף ייהרג (ואף חיבר תפילה מיוחדת "לבקש על חייו של משיח בן יוסף") ובמקומו כל תנועה ואדם שעוסקים באופן מעשי בענייני הכלל וגאולת ישראל שמתבטלים או נהרגים, הם תחליף לגזרה קדומה זו, ויש לראות בהם ניצוצות של משיח בן יוסף שנהרג[28].

זיהוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הגר"א ותלמידיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הרב קוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המספד בירושלים (נאום)

הרב אברהם יצחק הכהן קוק נאם את המספד בירושלים כהספד לבנימין זאב הרצל חוזה המדינה (ללא אזכור מפורש של שמו), בו ראה ביטוי של משיח בן יוסף[21]. הרב קוק הסביר את מותו של משיח בן יוסף בכך שהכח החומרי והרוחני צריכים להיות מאוחדים, וכאשר הם מנותקים והכח הלאומי החומרי של ישראל, שמייצג משיח בן יוסף, איננו מתעדן ומתקדש, והכחות אף מחלישים זה את זה - עליו להתבטל, כדי לפנות מקום לכוחו הרוחני של משיח בן דוד, שהוא מרכז החיים, אך אז יספדו לו ויבינו שצריך לאחד בין הכוחות - שהבניין החומרי הלאומי נצרך, אך התכלית היא ההתעלות הרוחנית.

בספרו אורות, הרב קוק מבאר שהכח הלאומי הצר של ישראל, שמייצג משיח בן יוסף, יש בו גם אהבה פרטית יתירה ולכן הוא עתיד להתבטל, כדי לפנות מקום לכוחו של משיח בן דוד, שתכליתו הרוחנית היא אוניברסלית לאחד את כל האנושות למשפחה אחת שתקרא בשם ה'[29].

"וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ, וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר.
בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ-רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן.
וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד"[30].

על פי רש"י בעקבות תרגום יונתן, המספד בירושלים שיתקיים ביום ההוא, יהיה על אשר דקרו והרגו בהם האומות בגלות. עם זאת, מביא רש"י את דרשת חז"ל שמדובר בהספד על משיח בן יוסף שנהרג. על פי המלבי"ם "תחלה יספדו עליו כמו שסופדים על הבן יחיד שמת ואין אחר תחתיו, וגם אחר כך כשיתגלה משיח בן דוד", ימררו עליו כעל הבן הבכור "באשר הוא היה הבכור והראשון להושיעם, וע"כ יתמיד האבל עליו גם אחרי כן".

על פי תרגום יונתן, רש"י והמלבי"ם רמוזים בחלק הפסוק "כְּמִסְפַּד הֲדַדְ-רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" שני מספדים שהיו בעבר. המספד על המלך אחאב בן עמרי שהרגו הדד-רימון (בן הדד שעבד את האל רימון[31]) בר טברימון ברמות גלעד (מלכים א' כ"ב) והמספד על המלך יאשיהו בן אמון שהרגו פרעה נכֹה בבקעת מגידו (דברי הימים ב ל"ה). המלבי"ם עוד מעמיק בעניין ואומר שהמספד על יאשיהו היה מפני שהיה מלך יחיד, והמספד על אחאב היה מפני שהיה הבכור מבין שני המלכים שמלכו בתקופתו, מכיוון שמלך על עשרה שבטים. ובמספד של משיח בן יוסף בירושלים יהיו את שני הדברים ביחד, שיהיה הבכור וגם שכל ישראל יספדו לו. במאמרו 'המספד בירושלים' מציג הראי"ה קוק את אחאב ויאשיהו כדמויות משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

זיהויים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב הקצים חיים שבילי זיהה את "ארמילוס" עם המצביא הנאצי ארווין רומל שאיים על היישוב היהודי בארץ ישראל[32].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זוהר חדש פרשת בלק, קכד; רעיא מהימנא כי תצא רעו
  2. ^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה א': "'לי מנשה' - זה משיח שעומד מבניו של מנשה".
  3. ^ 1 2 היכלות רבתי פרק לט פסקה א
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'
  5. ^ אוצר המדרשים עמ' 466
  6. ^ רש"י, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'; מהרש"א, חידושי אגדות, סוכה נב א, מהר"ל מפראג, נצח ישראל פרק לז ועוד.
  7. ^ פרי עץ חיים, שער העמידה פרק יט וכן שער הכוונות, דרושי העמידה דרוש ו. ראו גם: רבי חיים בן עטר, אור החיים על במדבר כד, יז.
  8. ^ כפי שמובא במקרא "צדק ומשפט מכון כסאך" תהילים פט טו) כאשר הצדק והמשפט מומשלים לבסיס עליו עומד כס האל.
  9. ^ וכן בפסוק "וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצת לך" אשר משמעותה גזע הבסיס עליו מורכב הגפן, ומשמש משל לשאול המלך המקדים את דוד, כמובא באותו המזמור "לפני אפרים ומנשה ובנימין עוררה גבורתך...גפן ממצרים תסיע...תהי ידך על איש ימינך, על בן אדם אמצתך לך" (תהילים)
  10. ^ הרב אורי שרקי - ברכת בונה ירושלים
  11. ^ אשר משמעותה עצמאות, אך לא מחייבת שלטון מרכזי מסודר
  12. ^ כינוי לאימפריה הרומית או לאירופה הנוצרית במקורות היהודים.
  13. ^ ספר האמונות והדעות, מאמר שמיני פרק ה
  14. ^ ספר האמונות והדעות, מאמר שמיני פרק ו
  15. ^ ספר זכריה, פרק ט', פסוק ט'
  16. ^ מדרש תנחומא (הנדפס), בראשית פסקה א
  17. ^ "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה" - ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ח.
  18. ^ תהילים
  19. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ד, פסוק ו'.
  20. ^ 1 2 מהר"ל נצח ישראל פרק ל"ז
  21. ^ 1 2 מאמרי הראיה א' עמ' 94
  22. ^ "משלחי רגל השור" - זה משיח בן יוסף שנמשל לשור ו"חמור" - זה משיח בן דוד שנא' עני ורוכב על חמור. (מדרש תנחומא בראשית פרק א)
  23. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוקים ט"ז–כ"ב.
  24. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'.
  25. ^ ספר אמונות ודעות מאמר שמיני - אות ה
  26. ^ רש"י סוכה דף נב/א
  27. ^ מורי ז"ל הזהיר לנו מאד שנזכיר בכל תפילה לכוון במילים "וכסא דוד עבדך", שיהיה משיח בן יוסף ולא ימות" (הרב חיים ויטל, פרי עץ החיים, שער העמידה). וכן בבן איש חי (פרשת בשלח), שו"ת מנחת אלעזר (חלק ג', סימן עו), וילקוט יוסף (תפילה ב')).
  28. ^ על פי הרב יוסף ליב זוסמן
  29. ^ אורות, אורות ישראל, ו, ו
  30. ^ ספר זכריה, פרק י"ב, פסוקים י'–י"ב.
  31. ^ כפי שאמר עליו שר צבאו נעמן: "בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי..." מלכים ב, ה' יח.
  32. ^ חשבונות הגאולה, ירושלים, מהדורה רביעית תשכ"ח, עמ' 63