משפחת דמידוב
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו. | |
משפחת דמידוב (ברוסית: Демидовы) הייתה משפחת אנשי מסחר, תעשייה ובעלי אדמות רוסית שפעלה שהתפתה בתקופת פיוטר הגדול.
אביו של ניקיטה דמידוב שהיה מייסד השושלת הגיע לאזור טולה ואחד מכפרי הסביבה. הוא עסק בפחחות.
בהתאם למסורת, ניקיטה דמידוב הציח לייצר רובה שהיה באיכות טובה וזול בהרבה מהרובאים שהצבא הרוסי היה רוכש באירופה. בשת 1702 הוא קיבל לבעלותו מפעל לייצור נשק. בשנים 1716-1725 הוא הקים עוד 5 מפעלים. דמידוב היה בין העוזרים המשמעותיים של פיוטר הגדול בבניית סנקט פטרבורג ותרם לנושא כספים רבים.
בנו אקינפי המשיך בהתרחבות של עסקי המשפחה וקיבל תואר אצולה.
בנו של אקינפי גריגורי התעניין במדעים. הוא הקים גן בוטני מדעי הראשון בתחומי האימפריה הרוסית.לאחר שריפה בבניין הסיפרייה של האקדמיה למדעים וקלט בביתו אוסף הספרים ואוספים אחרים של האקדמיה. בשנת 1755 הוא הצליח לשכנע את השלטונות לחלק את הירושה של אביו כל הילדים יצאו לדרך נפרדת.
ניקולאי דמידוב (1773-1828) שירת בצבא. בשנת 1815 הוא עבר לפירנצה והקים בו גלריה לאמנות.
פבל דמידוב (1728-1821) סיים לימודים באוניברסיטת גטינגן. הוא היה אספן שביחד עם הספרייה נתרמה לאוניברסיטת מוסקבה.
פבל דמידוב (1798-1841) היה מושל קורסק הוא ידוע כמייסד פרס דמידוב.
אנטולי דמידוב (1812-1870) רוב חייו התגורר מחוץ לרוסיה. הוא היה נשוי לאחייניתה של נפולאון. הוא רכש נסיכות סן-דונטו בטוסקנה ורכש והרחיב וילה די פראטולינו. צאצאיו מתגוריים באירופה.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר ברנאול ובירוסלבל הוקמו פסלים לשכר פעילות במשפחה.
בסנקט פטרבורג הוקם "גשר דמידוב".
על פעילות של חברי המשפחה לקידום פירנצה הם הוזכרו בחזית של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה.
בשנת 1983 צולם סרט קולנוע על פעילות המשפחה. סופר יבגני פיודורוב כתב ספר ב-3 כרכים על פעילותם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משפחת דמידוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תיאור פעילות המשפחה
- היסטוריה משפחתית
