משפטי ויירשטראס

ערך זה עוסק בשני משפטים הקרויים על שם ויירשטראס באנליזה ממשית. אם התכוונתם למשפטים אחרים הקרויים על שם ויירשטראס, ראו משפט ויירשטראס.

שני המשפטים שהוכיח קארל ויירשטראס על פונקציות ממשיות הם מן המשפטים היסודיים בחשבון האינפיניטסימלי. המשפטים עוסקים בפונקציות רציפות המוגדרות בקטע סגור וחסום.

המשפט הראשון קובע שפונקציה הרציפה בקטע סגור, חסומה שם.

המשפט השני מוסיף וקובע כי פונקציה כזו מקבלת בקטע ערכי מינימום ומקסימום.

תכונות אלה לא מתקיימות בהכרח בפונקציות רציפות מעל קטעים שאינם סגורים. לדוגמה, הפונקציה ${\displaystyle f(x)=1/x}$ רציפה בקטע ${\displaystyle (0,1)}$, שאינו סגור, ואינה חסומה שם. באופן דומה, הפונקציה ${\displaystyle g(x)=x}$ חסומה בקטע ${\displaystyle (0,1)}$, אבל אינה מקבלת בו מינימום או מקסימום (לכל נקודה בקטע הפתוח יש נקודה שמאלית/ימנית ממנה בקטע ששם מתקבל ערך קטן/גדול יותר בהתאמה).

שני המשפטים חלים גם על פונקציות ממשיות של כמה משתנים: פונקציה רציפה המוגדרת על קבוצה סגורה וחסומה ב-${\displaystyle \mathbb {R} ^{n}}$, היא חסומה, וערכי המינימום והמקסימום שלה מתקבלים.

באופן כללי אף יותר, המשפטים האלה נותנים שתי תכונות יסודיות של פונקציות המוגדרות על קבוצות קומפקטיות: התמונה של פונקציה ממשית רציפה המוגדרת על קבוצה קומפקטית היא חסומה ובנוסף פונקציה זו מקבלת את ערכי המקסימום והמינימום שלה בתחום ההגדרה שלה כפי שיוסבר בהמשך. הסיבה העקרונית לקיומן של שתי התכונות האלו היא שהתמונה של פונקציה רציפה הפועלת על קבוצה קומפקטית היא קבוצה קומפקטית.

הוכחת המשפט הראשון

נביא כאן הוכחה עבור פונקציה רציפה ${\displaystyle f}$ המוגדרת על קטע סגור ${\displaystyle A=[a,b]}$ ב- ${\displaystyle \mathbb {R} }$. ההוכחה הכללית עבור קבוצה סגורה וחסומה ב-${\displaystyle \mathbb {R} ^{n}}$ דומה.

נניח שתמונת ${\displaystyle f}$ אינה חסומה. אם כך, לכל ${\displaystyle n}$ קיימת נקודה ${\displaystyle x_{n}\in A}$ כך ש- ${\displaystyle f(x_{n})>n}$. לפי משפט בולצאנו-ויירשטראס, לסדרה שבנינו קיימת תת-סדרה מתכנסת, ${\displaystyle x_{n_{k}}\rightarrow x}$. מכיוון ש-${\displaystyle A}$ סגורה, ${\displaystyle x\in A}$. אבל ${\displaystyle f}$ רציפה ב-${\displaystyle x}$, ולכן ${\displaystyle \infty =\lim _{k\rightarrow \infty }f(x_{n_{k}})=\lim _{n\rightarrow \infty }f(x_{n})=f(x)}$, וזה בלתי אפשרי.

הוכחת המשפט השני

הוכחה א'

לפי המשפט הראשון, הפונקציה חסומה מלעיל ב-${\displaystyle A}$. לכן, בשל שלמות הממשיים, קיים לה חסם עליון שנסמן ${\displaystyle s=\sup f\left(A\right)}$. מכיוון שזהו חסם עליון, קיימת לכל ${\displaystyle n\in \mathbb {N} }$ נקודה ${\displaystyle x_{n}\in A}$ כך ש- ${\displaystyle s-{\frac {1}{n}}<f(x_{n})\leq s}$, ולכן לפי משפט הסנדוויץ' ${\displaystyle \lim _{n\rightarrow \infty }f(x_{n})=s}$. שוב לפי משפט בולצאנו-ויירשטראס קיימת לסדרה שבנינו תת-סדרה מתכנסת ${\displaystyle x_{n_{k}}}$. נסמן ${\displaystyle x_{0}=\lim _{k\rightarrow \infty }x_{n_{k}}}$. לכל ${\displaystyle n\in \mathbb {N} }$ מתקיים ${\displaystyle a\leq x_{n_{k}}\leq b}$, ולכן ${\displaystyle a\leq \lim _{k\rightarrow \infty }x_{n_{k}}\leq b}$ ומכאן ${\displaystyle x_{0}=\lim _{k\rightarrow \infty }x_{n_{k}}\in [a,b]=A}$. מכיוון ש-${\displaystyle f}$ רציפה ב-${\displaystyle A}$ היא בפרט רציפה ב-${\displaystyle x_{0}}$ ולכן מתקיים ${\displaystyle f(x_{0})=\lim _{k\rightarrow \infty }f(x_{n_{k}})}$. אבל ${\displaystyle f(x_{n_{k}})}$ היא תת-סדרה של הסדרה המתכנסת ${\displaystyle f(x_{n})}$ ולכן היא גם מתכנסת ל-${\displaystyle \lim _{n\rightarrow \infty }f(x_{n})}$. מכאן ש- ${\displaystyle f(x_{0})=\lim _{k\rightarrow \infty }f(x_{n_{k}})=\lim _{n\rightarrow \infty }f(x_{n})=s}$. כלומר, מצאנו נקודה ${\displaystyle x_{0}\in A}$ כך שלכל ${\displaystyle x\in A}$ מתקיים ${\displaystyle f(x)\leq \sup f\left(A\right)=s=f(x_{0})}$ ולכן ${\displaystyle x_{0}}$ היא נקודת מקסימום.

הוכחה ב'

אפשר להציע הוכחה שונה מעט למשפט השני, הנסמכת על המשפט הראשון במקום על משפט בולצאנו-ויירשטראס: אם ${\displaystyle s}$ הוא חסם עליון בקטע אבל אינו מתקבל שם, אז ${\displaystyle s-f(x)>0}$ והפונקציה ${\displaystyle {\frac {1}{s-f(x)}}}$ חיובית ורציפה בכל הקטע. לפי המשפט הראשון היא חסומה מלעיל, כלומר קיים ${\displaystyle z>0}$ כך שלכל ${\displaystyle x\in A}$ מתקיים ${\displaystyle {\frac {1}{s-f(x)}}\leq z}$. מכך נובע ש- ${\displaystyle f(x)\leq s-1/z<s}$, בסתירה לכך ש- ${\displaystyle s}$ הוא החסם העליון.

הוכחה כללית

לכל שני מרחבים טופולוגיים ${\displaystyle X,Y}$ ופונקציה רציפה ${\displaystyle f:X\rightarrow Y}$, התמונה של קבוצה קומפקטית במרחב ${\displaystyle X}$ היא קומפקטית במרחב ${\displaystyle Y}$ (להוכחה עיינו בערך קומפקטיות). כעת נניח שהמרחב השני הוא הישר הממשי עם הטופולוגיה המטרית. נזכיר שקבוצה קומפקטית בישר הממשי היא קבוצה סגורה וחסומה ולכן היא כוללת את החסם התחתון והחסם העליון של עצמה. מכאן נובע שהתמונה של פונקציה רציפה הפועלת על קבוצה קומפקטית מקבלת ערכי מקסימום ומינימום.

כדי לסיים את גזירת המשפטים של ויירשטראס עבור קבוצה סגורה וחסומה ב-${\displaystyle \mathbb {R} ^{n}}$, נשאר להפעיל את משפט היינה-בורל שלפיו קבוצות כאלו הן קומפקטיות.

קישורים חיצוניים

• משפטי ויירשטראס, באתר MathWorld (באנגלית)