מתווה הכותל הוא הסדר שלפיו הייתה אמורה להתרחב רחבת התפילה השוויונית בחלקו הדרומי של כותל המערבי. בניגוד למצב הקיים, הגישה לרחבה אמורה הייתה להיות מתוך הכניסה הראשית לכותל, והיא אמורה הייתה להתנהל בידי מועצה שבה נציגי הזרמים הלא אורתודוקסים ונשות הכותל.
המתווה אושר בידי הממשלה בינואר 2016, אולם עקב התנגדות המפלגות החרדיות חזרה בה הממשלה וביטלה אותו ביוני 2017.
נשות הכותל היא קבוצה של נשים מזרמים שונים ביהדות שהתגבשה בשנות ה-80 ודרשה לאפשר חופש תפילה לנשים בכותל המערבי[1], תוך יציאה למאבק ציבורי ומשפטי. במהלך המאבק הן מקיימות בעזרת הנשים בכותל תפילה מדי ראש חודש, חלקן עטויות בטלית או בתפילין, לעיתים תוך עימותים עם מתפללות אחרות שמנסות למנוע מהן להתפלל ברחבה או להוציא ספרי תורה.
בסוף ינואר 2016 אושר בממשלה "מתווה הכותל" שלפיו הייתה אמורה להתרחב עזרת ישראל הסמוכה לכותל, המיועדת לתפילה מעורבת, ולעבור לניהול מועצה ציבורית שבה יהיו חברים גם נציגי הארגונים הלא אורתודוקסיים ונשות הכותל[2]. לפי המתווה הכניסה לרחבה המעורבת הייתה אמורה להיות מן הכניסה הראשית לכותל. המתווה היה פשרה בין הזרמים הליברליים לגורמים הדתיים. המפלגות החרדיות קיבלו את המתווה בשתיקה, אולם בעקבות ביקורת בציבור החרדי והדתי איימו המפלגות החרדיות במרץ 2016 לפרוש מהקואליציה. בתגובה הוקמה ועדה לבחינה מחודשת של המתווה[3] וביוני 2017 הוקפא המתווה[4]. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס למחלוקת סביב הכותל בנאום בפני יהודים בארצות הברית ואמר: "הסמל הזה של אחדות הפך לסמל של מחלוקת ואי הסכמה, וזה גורם לנו כאב רב"[5].
תקנות השמירה על מקומות קדושים יתוקנו, ויאמר בהן: ”...מנהג המקום יתבסס על העקרונות של פלורליזם ושיוויון מגדרי, והתפילה במקום תהא תפילה שוויונית ומעורבת של נשים וגברים גם יחד, ללא מחיצה”.
הרחבה השוויונית תהיה גדולה, רבת מפלסים, ותכלול רחבה מוגבהת ואת שטח הרחוב ההרודיאני, היא תחלוש על כמעט 900 מ"ר, שטח השווה לכ-70% מעזרת הגברים הקיימת, ולכ-130% מעזרת הנשים.
הרחבה תנוהל על ידי מועצה ציבורית במינוי ראש הממשלה ובה 6 נציגים לתנועה הקונסרבטיבית, לתנועה הרפורמית ולנשות הכותל; מהצד השני 6 נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד התפוצות ורשות העתיקות.
לשם ניהול הרחבה החדשה, תחזוקתה, ופרסום שירותי הדת שבה, משרד ראש הממשלה יקצה תקציב שנתי קבוע של לפחות 5,000,000 ₪.