נגעת-נסעת
"נגעת–נסעת" הוא כלל במשחק השחמט הקובע כי אם השחקן שתורו לשחק נגע באחד מכליו, עליו לבצע מסע עם אותו הכלי, ולאחר עזיבת הכלי התור נגמר. משמעות הכלל היא ששחקן אינו יכול להתחרט על מהלך שהתחיל. כלומר, אם שחקן נוגע באחד מכליו, למשל הרץ, הוא חייב לשחק עם הרץ כל עוד המהלך חוקי. אם נגעת בכלי במכוון, ואסור לך לשחק איתו, הדבר נחשב למהלך לא חוקי. כלל זה מדרבן את השחקנים לחשוב יותר זמן והיטב לפני ביצוע מהלך, ולא לנהוג בפזיזות יתרה, מכיוון שאם יעשו מהלך לא חכם בגלל פזיזותם, המהלך עלול להביא להפסד בחומר, בעמדה, ולעיתים גם בהפסד במשחק.
תיאור הכלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר שחקן נוגע באחד מכליו בלי כוונה להזיז אותו, למשל עקב פגיעה עם המרפק, או בעת תנועה אחרת, לא מתייחסים לכלל.
כאשר שחקן נוגע בכלי אחד ולאחר מכן בכלי אחר, בכוונה להזיזו, הוא מחויב לשחק עם הכלי הראשון שנגע בו.
כששחקן נוגע באחד מכליו של יריבו הוא חייב להכותו עם אחד מכליו. אם השחקן נוגע בכמה כלים של יריבו, הוא חייב להכות את הכלי הראשון שבו נגע.
כאשר שחקן נוגע באחד מכליו או באחד מכלי יריבו, ואומר "מסדר", מתוך כוונה שלא ברור באיזו משבצת בלוח הכלי עומד, או שהזווית שבה מסודר הכלי מפריעה לו להתרכז, הוא אינו צריך לשחק עם הכלי או להכות את הכלי של יריבו.
כאשר שחקן רוצה להצריח הוא חייב לגעת קודם במלכו, ורק לאחר מכן בצריח. אם השחקן נוגע קודם בצריח ורק לאחר מכן במלך, אסור לו להצריח, והוא מחויב לשחק מסע רגיל עם הצריח.
בהשאלה לתחומים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכלל אומץ גם במשחקים נוספים, למשל בשש בש[1].
האִמרה "נגעת – נסעת!" הושאלה בתרבות לתיאור מצב בו אחד הצדדים התחייב לבצע משהו, מתוך התחלת עשייתו, ולכן הוא מחויב לסיימו[2].