נהיגה היא מכלול הפעולות לשליטה והפעלת כלי רכב. כיום, כאשר מדברים על נהיגה, הכוונה היא כמעט תמיד לנהיגה על רכב מנועי (מכונית, טרקטור וכו'). נהיגה ברכב מתבצעת בדרך כלל בדרכים ייעודיות הנקראות כבישים. על הנהג ברכב לציית לחוקי הכביש ובדרך כלל עליו להיות בעל רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב בו הוא נוהג.
נהיגה היא הולכת רכב בדרך מסוימת, כפי שמנהג היא "הליכה" בדרך מסוימת.
נהיגה ברכב דורשת מיומנות בתפעול כלי הרכב הנהוג ויכולת לשלב בין ידיעת חוקי התנועה, הבנת התנועה בכביש ותפעול הרכב שנוצרת כתוצאה מניסיון בנהיגה. לאחרונה החלו לפתח מערכות ממוחשבות שיתנו תמיכה לנהג בזמן הנהיגה, למשל מערכת בקרת מהירות חכמה.
מבחינה פיזית, על הנהג לשלוט בכיוון התקדמות הרכב ובמהירותו - יכולת להאט וגם לעצור אותו. על הנוהגים בכלי רכב מנועי לשלוט בתחומים הבאים:
נהיגה נכונה אינה רק ציות לחוקי הכביש כלשונם, אלא כוללת גם תרבות נהיגה נכונה, ריכוז מרבי, התחשבות בתנאי הסביבה, התאמה של סגנון הנהיגה אליהם והרגלי נהיגה נכונים.
הימנעות ממצבי חירום או התמודדות מוצלחת עימם תלויה בגורמים פיזיים ונפשיים:
נהג כפוף לחוקי המקום שבו הוא נוהג.
כללי הכביש, רישיון נהיגה של הנהג ורישום הרכב, חוקים וענישה בגין נהיגה רשלנית, בדיקות בטיחות הרכב וביטוח חובה שונים בין מדינה למדינה. ברוב המדינות אסורה נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים.
המוני תאונות נגרמות על ידי נהגים ששתו אלכוהול אך מאמינים שהם מסוגלים לנהוג בבטיחות. הוכח ששתייה פוגעת בכישורים הנחוצים לנהיגה בהם יכולת קוגניטיבית, יכולת שיפוט ויכולת לתמרן את הרכב באופן הנכון. נהגים ששותים ונסיעתם עוברת בשלום מפתחים ביטחון שהם בלתי מנוצחים וחוזרים לנהוג בשכרות. אולם הסטטיסטיקה מוכיחה כי הסבירות לתאונת דרכים קטלנית עולה פי 7 כשהנהג שתה[1]. המשטרה נעזרת במכשיר "ינשוף" הבודק את מינון האלכוהול הנפלט בנשימה.