נוירופפטיד Y

נוירופפטיד Y (באנגלית: Neuropeptide Y; בקיצור: NPY) הוא נוירופפטיד בן 36 חומצות אמינו המעורב בתהליכים פיזיולוגיים שונים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית כאחד. NPY זוהה כפפטיד השכיח ביותר הקיים במערכת העצבים המרכזית של היונקים, המורכבת מהמוח ומחוט השדרה. הוא מופרש לצד נוירוטרנסמיטורים אחרים כגון GABA וגלוטמט.[1][2][3][4]

במערכת העצבים האוטונומית הוא מיוצר בעיקר על ידי נוירונים של מערכת העצבים הסימפתטית ומשמש כמכווץ כלי דם חזק וגם גורם לצמיחה של רקמת שומן.[5] במוח, הוא מיוצר במקומות שונים כולל ההיפותלמוס, וההנחה היא שיש לו מספר פונקציות, כולל: הגברת צריכת המזון ואגירת אנרגיה כשומן, הפחתת חרדה ומתח, הפחתת תפיסת כאב, השפעה על הקצב הצירקדי, הפחתת רצונות, צריכת אלכוהול, הורדת לחץ דם ושליטה בהתקפים אפילפטיים.[4][6]

תפקיד ביולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירופפטיד Y זוהה כמסונתז בנוירונים GABAergic ופועל כמוליך עצבי במהלך תקשורת בין תאית. NPY מפעיל את רוב השפעותיו באמצעות קולטני נוירופפטיד Y, בעיקר Y1, Y2, Y4 ו-Y6.[3][4] כל הקולטנים סומנו כמשתתפים בפעילות העברה פוסט-סינפטית, אך נמצא שהקולטן Y2 מעורב גם בעיבוד פרה-סינפט.[2]

הקולטן שאליו נקשר NPY הוא קולטן צמוד חלבון G במשפחת ה-Rhodopsin like 7-transmembrane GPCR. חמישה תת-סוגים של הקולטן NPY זוהו ביונקים, ארבעה מהם מתפקדים בבני אדם[7]. תת-הסוגים Y1 ו-Y5 הם בעלי תפקידים ידועים בגירוי לאכילה, בעוד של-Y2 ו-Y4 נראה כי יש תפקידים בעיכוב תיאבון ( יצירת תחושת שובע).

התפתחות תאים וניורוגנזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירופפטיד Y הוגדר כממלא תפקיד חשוב בנוירוגנזה בחלקים שונים של המוח. שני אזורים ספציפיים במוח שבהם NPY משפיע על נוירוגנזה הם האזור התת-חדרי והג'ירוס המשונן של ההיפוקמפוס. אזורים אלה הם המקום שבו מתרחשים צמיחת תאים והתפשטות בבגרות[8].

משמעות קלינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של נוירופפטיד Y זכה לתשומת לב רבה בשל מעורבותו באלכוהוליזם בשל מגוון ההשפעות הפיזיולוגיות שלו. הוכח כי נוירוני NPY מקיימים אינטראקציה עם מסלולי תגמול ורגשות דופמינרגיים בגרעין האקומבנס ובאמיגדלה, בהתאמה. הוכח כי רמות ביטוי NPY והעדפת אלכוהול מפגינים קשר הפוך. נוירופפטיד Y נחשב לפפטיד אנדוגני חרדתי וניתן לווסת את רמותיו על ידי מתח. הוכח שרמות גבוהות יותר של קולטני Y1 ו-Y5 באמיגדלה גורמות לרמת חרדה מופחתת.[9] בנוסף, הקולטן Y1 נקשר להשפעות חרדה במוח הקדמי בעוד Y2 נקשר ל-pons.[10]

לעומת זאת, רמות גבוהות יותר של NPY עשויות להיות קשורות לחוסן ולהתאוששות מהפרעת דחק פוסט-טראומטית[11] ועם הנחתה של תגובת הפחד, מה שמאפשר לאנשים לבצע ביצועים טובים יותר במתח קיצוני.[12]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Heilig M, Widerlöv E (1995). "Neurobiology and clinical aspects of neuropeptide Y". Critical Reviews in Neurobiology. 9 (2–3): 115–36. PMID 8581979.
  2. ^ 1 2 Decressac M, Barker RA (בדצמבר 2012). "Neuropeptide Y and its role in CNS disease and repair". Experimental Neurology. 238 (2): 265–72. doi:10.1016/j.expneurol.2012.09.004. PMID 23022456. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Robinson SL, Thiele TE (2017). "The Role of Neuropeptide Y (NPY) in Alcohol and Drug Abuse Disorders". The Role of Neuropeptides in Addiction and Disorders of Excessive Consumption. International Review of Neurobiology. Vol. 136. pp. 177–197. doi:10.1016/bs.irn.2017.06.005. ISBN 9780128124734. PMID 29056151.
  4. ^ 1 2 3 Tatemoto K (2004). "Neuropeptide Y: History and Overview". In Michel MC (ed.). Handbook of Experimental Pharmacology. Vol. 162. Springer. pp. 2–15. ISBN 9783540405818.
  5. ^ Kuo LE, Kitlinska JB, Tilan JU, Li L, Baker SB, Johnson MD, Lee EW, Burnett MS, Fricke ST, Kvetnansky R, Herzog H, Zukowska Z (ביולי 2007). "Neuropeptide Y acts directly in the periphery on fat tissue and mediates stress-induced obesity and metabolic syndrome". Nature Medicine. 13 (7): 803–11. doi:10.1038/nm1611. PMID 17603492. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Colmers WF, El Bahh B (במרץ 2003). "Neuropeptide Y and Epilepsy". Epilepsy Currents. 3 (2): 53–58. doi:10.1046/j.1535-7597.2003.03208.x. PMC 321170. PMID 15309085. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Michel MC, Beck-Sickinger A, Cox H, Doods HN, Herzog H, Larhammar D, Quirion R, Schwartz T, Westfall T (במרץ 1998). "XVI. International Union of Pharmacology recommendations for the nomenclature of neuropeptide Y, peptide YY, and pancreatic polypeptide receptors". Pharmacological Reviews. 50 (1): 143–50. PMID 9549761. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Decressac M, Wright B, David B, Tyers P, Jaber M, Barker RA, Gaillard A (במרץ 2011). "Exogenous neuropeptide Y promotes in vivo hippocampal neurogenesis". Hippocampus. 21 (3): 233–8. doi:10.1002/hipo.20765. PMID 20095007. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Dumont Y, Quirion R (בדצמבר 2014). "Neuropeptide Y pathways in anxiety-related disorders". Biological Psychiatry. 76 (11): 834–5. doi:10.1016/j.biopsych.2014.09.015. PMID 25439997. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Kask A, Harro J, von Hörsten S, Redrobe JP, Dumont Y, Quirion R (במאי 2002). "The neurocircuitry and receptor subtypes mediating anxiolytic-like effects of neuropeptide Y". Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 26 (3): 259–83. doi:10.1016/s0149-7634(01)00066-5. PMID 12034130. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Yehuda R, Brand S, Yang RK (באפריל 2006). "Plasma neuropeptide Y concentrations in combat exposed veterans: relationship to trauma exposure, recovery from PTSD, and coping". Biological Psychiatry. 59 (7): 660–3. doi:10.1016/j.biopsych.2005.08.027. PMID 16325152. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Julie Steenhuysen (16 בפברואר 2009). "Research shows why some soldiers are cool under fire". אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2009. נבדק ב-17 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)