![]() | |
---|---|
![]() | |
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | מכוסי זרע |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | נוריתאים |
משפחה: | נוריתיים |
סוג: | נורית |
מין: | נורית הביצות |
שם מדעי | |
![]() Villars, 1789 | |
![]() |
נוּרִית הַבִּיצוֹת (שם מדעי: Ranunculus ophioglossifolius) היא צמח ביצה חד-שנתי הגדל לרוב בביצות ובמקווי מים. תפוצתו רחבה יחסית בעולם, והוא מוגדר ברשימה של IUCN כמין שמצב השימור שלו הוא "ללא חשש". עם זאת, המין נמצא בסכנת הכחדה בכמה מארצות אירופה, ונכחד מישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.[2][3]
גובהה של נורית הביצות 15-40 ס"מ וגבעוליה חלולים, מחורצים, זקופים או נטויים. עלי הצמח מסורגים, ועליו התחתונים ביותר בעלי כותרת ארוכה.
חודשי הפריחה של נורית הביצות הם אפריל ומרץ. הפרחים שעירים מעט, מרובים וקטנים, וגובהם 6-10 מ"מ. לפרח 5 עלי גביע, ו-5 עלי כותרת בצבע צהוב חיוור. פרחי נורית הביצות הם דו מיניים בלבד. זרעיה ופירותיה של הנורית אחידים.[4][2]
נורית הביצה גדלה במקומות מרובי מים, בשקעים לחים, בתעלות ובקרקעות לחות וחשופות. הצמח גדל בקרקעות שאינן מלוחות ובבתי גידול טבעיים בלבד.[2][4]
נורית הביצות נפוצה בעולם בעיקר בדרום אירופה, צפון אפריקה, איי הים התיכון ומערב אסיה. המין מוגדר ברשימה של IUCN ככזה שמצב השימור שלו הוא "ללא חשש". עם זאת, הצמח נמצא בסכנת הכחדה בכמה מארצות אירופה. כך למשל, בבריטניה אובדן בתי הגידול וההשפעה של שינויי האקלים מאיימים על הישרדות נורית הביצות.[2][5][3]
בעבר, נוריות הביצות גדלו בישראל בביצות ובמקווי מים. הצמח תועד בעבר בשרון מחדרה, בחוף פלשת מנחל שורק ובעמק החולה. במאה העשרים נוריות הביצה נכחדו מן הארץ, וכיום לא ניתן לראותן בה. ככל הנראה, היעלמות בית הגידול הביצתי בארץ היא שהובילה להכחדתו. הצמח היה נדיר מאוד בארץ גם לפני הכחדתו.[2]