נישואי העדן והשאול
 | |
| עמוד השער של הספר, העתק G, שמוחזק על ידי ספריית הוטון, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ויליאם בלייק  |
| איורים |
ויליאם בלייק |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
סאטירה מניפאית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1793 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | כן |
  | |
נישואי העדן והשאול (אנגלית: The Marriage of Heaven and Hell) הוא ספר מאת המשורר והדפס האנגלי ויליאם בלייק. זוהי סדרת טקסטים שנכתבו בחיקוי הנבואה המקראית אך למעשה, הטקסטים מבטאים את אמונותיו הרומנטיות והמהפכניות האישיות של בלייק, אשר אותן הוא הביע באופן כה אינטנסיבי במסגרת יצירה זו ובמסגרת יצירות נוספות. בדומה לספריו האחרים, ספר זה פורסם כגיליונות מודפסים מלוחות חרוטים המכילים פרוזה, שירה ואיורים. לאחר מכן נצבעו הלוחות על ידי בלייק ואשתו קתרין.
הספר נפתח במבוא של שיר קצר "רינטרה שואג ומרתית את להבותיו באוויר הדחוס".
ויליאם בלייק טוען כי ג'ון מילטון היה משורר אמיתי והשיר האפי שלו "גן העדן האבוד" היה "בצד של השטן מבלי שידע זאת". הוא גם טוען שהשטן של מילטון היה לאמיתו של דבר, המשיח שלו.
היצירה חוברה ואוירה בין 1790–1793, בתקופת התסיסה הקיצונית והסכסוך הפוליטי מיד לאחר המהפכה הצרפתית. הכותרת היא התייחסות אירונית ליצירה התאולוגית של עמנואל סוודנבורג, "גן עדן וגיהנום", שפורסמה בלטינית 33 שנה קודם לכן. סוודנבורג מצוטט על ידי בלייק ביצירה זו ומובעת בה עליו ביקורת ישירה על ידי בלייק בכמה מקומות "בנישואין". אף על פי שבלייק הושפע מתפיסתו הקוסמית מיסטית של סוודנבורג, שהייתה רחבת ממדים, ההגבלות המוסריות הקונבנציונליות של סוודנבורג והתפיסה המאניכאית של הטוב ושל הרע הובילו את בלייק לבטא בכוונת מכוון, חזון לא מקוטב ומאוחד של היקום, שבו העולם החומרי והתשוקה הגופנית הן חלק בלתי נפרד במעמדו של הסדר האלוהי; מכאן, נישואי העדן והשאול. הספר כתוב בפרוזה, למעט הפתיחה "טיעון" ו"שיר החירות". הספר מתאר את ביקורו של המשורר בשאול, מכשיר שאומץ על ידי בלייק מהקומדיה האלוהית של דנטה "וגן העדן האבוד" של מילטון.
משלי השאול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לאלה של מילטון ודנטה, תפיסתו של בלייק את השאול מתחילה לא כמקום של עונש, אלא כמקור לאנרגיה לא מוגבלת, מעין אנרגיה דיוניסית, בניגוד לתפיסה הסמכותית והמוסדרת של גן העדן. מטרתו של בלייק היא ליצור את מה שכינה "חזון בלתי נשכח" כדי לחשוף את האופי הדכאני של המוסר המקובל והדת הממוסדת, שהוא מתאר כך:
הַמְשׁוֹרְרִים הַקַּדְמוֹנִים הֶאֱנִישׁוּ אֶת כָּל הָעֲצָמִים הַמּוּחָשִׁיִּים בִּדְמֻיּוֹת אֵלִים אוֹ רוּחוֹת, וְקָרְאוּ לָהֶם בְּשֵׁמוֹת וְהֶעֱנִיקוּ לָהֶם תְּכוּנוֹת שֶׁל יְעָרוֹת, נְהָרוֹת, הָרִים, אֲגַמִּים, עָרִים, אֻמּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁחוּשֵׁיהֶם הַשַּׂגִּיאִים וְהַמְרֻבִּים וּבִמְיֻחָד חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ בְּרוּחָהּ שֶׁל כָּל עִיר וְכָל מְדִינָה, בְּהַפְקִידָם עַל כָּל אַחַת מֵהֶן אֶת אֱלֹהוּתָהּ הַשִּׂכְלִית; עַד אֲשֶׁר הִתְגַּבְּשָׁה שִׁיטָה, שֶׁקֹּמֶץ בְּנֵי אָדָם נִצֵּל לְרָעָה בְּשַׁעְבְּדוֹ אֶת פְּשׁוּטֵי הָעַם בְּנַסּוֹתוֹ לַהֲפֹךְ אֶת הָאֵלִים הַשִּׂכְלִיִּים לְגַשְׁמִיִּים אוֹ לְמֻפְשָׁטִים: כָּךְ הֵחֵלָּה הַכְּמוּרָה; בִּבְחִירַת צוּרוֹת פֻּלְחָן מִשִּׁירוֹת עֲלִילָה. בִּרְבוֹת הַיָּמִים יָצְאָה בַּת-קוֹל שֶׁאָמְרָה כִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מִצְוַת הָאֵלִים. וְכָךְ שָׁכְחוּ בְּנֵי הָאָדָם כִּי כָּל הָאֵלִים שׁוֹכְנִים בְּנֶפֶשׁ בֶּן-אֱנוֹשׁ.
במסגרת החלק המפורסם ביותר של הספר, בלייק חושף את משלי השאול. משלים אלו מציגים צורה שונה מאוד של חוכמה מזו המוצגת בספר משלי. משלי השטן, הם פרובוקטיביים ומכילים פרדוקס. מטרתם היא להמריץ את המחשבה. כמה ממשליו אלו של בלייק, נעשו מפורסמים:
נְתִיבַת הַשֶּׁפַע מוֹלִיכָה אֶל הֵיכַל הַחָכְמָה.
נְמֵרֵי הַחֲרוֹן חֲכָמִים מִסּוּסֵי הָאִלּוּף.
בלייק מסביר:
בְּלֹא הֲפָכִים אֵין קִדְמָה. מְשִׁיכָה וּדְחִיָּה, תְּבוּנָה וְכֹחַ-הַמֵּאִיץ, אַהֲבָה וְשִׂנְאָה, חִיּוּנִיִּים לְקִיּוּם אֱנוֹשִׁי. מִן הַהֲפָכִים הָאֵלֶּה הַטּוֹב וְהָרַע, כְּפִי שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם הָאֲדוּקִים בְּדָתָם. הַטּוֹב הוּא הַסְּבִילוּת שֶׁמְּצַיֶּתֶת לַתְּבוּנָה. הָרַע הוּא הַפְּעִילוּת הַנּוֹבַעַת מִכֹּחַ-הַמֵּאִיץ. הַטּוֹב עֵדֶן. הָרַע שְׁאוֹל.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריית הניגודים של בלייק, לא הייתה אמונה בהפכים גרידא, אלא אמונה שכל בן אנוש, מגלם את טבעו המנוגד של האל ושקידמה בחיים איננה אפשרית ללא ניגודים. יתירה מזאת, הוא חוקר את טבעם המנוגד של התבונה ושל האנרגיה, כלשונו (כוונתו של בלייק היא כנראה לדחפים ולתשוקות האנושיים), בהאמינו ששני טיפוסים של בני אדם קיימים: "היוצרים האנרגטיים" ו"המארגנים ההגיוניים", או, כפי שהוא מכנה אותם בנישואי העדן והשאול, ה"שדים" וה-"מלאכים". שניהם נחוצים לחיים, לדידו של בלייק.
לטקסט של בלייק ניתנה פרשנות בדרכים רבות. הטקסט מהווה לבטח, חלק מהתרבות המהפכנית של התקופה. ההתייחסויות אל בית הדפוס, מציינות כנראה את עובדי הדפוס המחתרתיים אשר הוציאו לאור עלונים מהפכניים באותו הזמן. לעובדי דפוס שגופם הושחר (כתוצאה מעבודתם המאומצת), הודבק הכינוי הקומי "השטן של מכבש הדפוס" ופרסומים מהפכניים נדחו באופן תדיר מקרב ספסלי הכמורה כעבודתו של השטן[3].
דלתות התודעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר כולל את הביטוי ”If the doors of perception were cleansed every thing would appear to man as it is, Infinite. For man has closed himself up, till he sees all things thro' narrow chinks of his cavern.”[4]. לרעיון זה, יש הקבלה לרעיונו של אלדוס האקסלי, "התודעה בגדול".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nurmi, Martin. "On The Marriage of Heaven and Hell". in Blake's Poetry and Designs. eds, Mary Lynn Johnson, John E. Grant. New York: Norton. 1979
- The Marriage of Heaven and Hell. in Blake's Poetry and Designs. eds, Mary Lynn Johnson, John E. Grant. New York: Norton. 1979; 2nd ed. 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Digital Copies of Extant version of Marriage of Heaven and Hell at the William Blake Archive
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Morris Eaves, Robert N. Essick, and Joseph Viscomi (eds.). "The Marriage of Heaven and Hell, copy G, object 1 (Bentley 1, Erdman 1, Keynes "The Marriage of Heaven and Hell"". William Blake Archive. Retrieved November 8, 2013
- ^ 1 2 3 4 נישואי העדן והשאול, הוצאת קשב לשירה, מאת ויליאם בלייק, בתרגומו של גיורא לשם 2011
- ^ Nurmi, 558-562
- ^ William Blake, The Marriage of Heaven and Hell