נכל

נכל
אחד מהמזמורים החוריים מאוגרית, המוקדש לאלה נכל
אחד מהמזמורים החוריים מאוגרית, המוקדש לאלה נכל
אחד מהמזמורים החוריים מאוגרית, המוקדש לאלה נכל
תרבות מיתולוגיה כנענית עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים נינגל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ירח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נִכַּל (באכדית: Nikkal, וכך גם בחורית, חתית ואוגריתית)[1] או נִכַּל ואִב (באוגריתית: 𐎐𐎋𐎍𐎟𐎆𐎛𐎁)[2] היא אלה בפנתאונים קדומים בסהר הפורה, אשת אל הירח.

מקור השם "נִכַּל"[א] הוא בשם אלת הירח השומרית NIN.GAL (אנ') (במשמעות "הגבירה הגדולה"), במעתק הג' לכ'[ב] ובהידמות הנ' לכ' העוקבת.[1][2] באוגריתית מופיעה האלה לעיתים בצורת שם כפול, נכל־ואִב; משמעות המלה "אִב" איננה ודאית, אך סביר שנובעת מהמלה "יב"/"הב" (בחילופי י־ה־א), פיל או ביתר דיוק שן הפיל הלבנה, שנהב – הדומה לסהר הירח במולדו.[2] סברות אחרות מקשרות את "אִב" ל"אִבּוֹ" (איוב, ח', י"ב), "אִבֵּי הנחל" (שיר השירים, ו', י"א) או "אִנְבֵּה" (דניאל, ד', י"ח) במקרא, או למלה ebbu ("טהורים").[2]

בשירה האוגריתית מופיעה נכל ואִב בשיר חתונת ירח ונכל, בו מבקש האל ירח מחֿרחֿב (אנ') מלך הקיץ את בתו נכל לאישה, ולאחר שמתעקש על כנות כוונותיו ומשלם את המוהר, נושא אותה בחגיגה ובברכת הכושרות, ונכל הרה.[2] בכתבי אוגרית מופיעה נכל בסמיכות לאל ירח בלוחות פולחניים כאלה המקבלת קרבנות;[3] וכן מופיעה במזמורים החוריים מאוגרית.[4]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עם דגש חזק בכ', המורה על הכפלת העיצור
  2. ^ כך קרה גם עם מלה השומרית E.GAL, שנעתקה לאכדית כ־ēkallu (ובעברית "היכל")

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Annette Zgoll, "Ningal. A. I. In mesopotamien", Reallexikon der Assyriologie, 1998, p. 352
  2. ^ 1 2 3 4 5 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 427
  3. ^ KTU2 1.41, 1.87, 1.106
  4. ^ Marcelle Duchesne-Guillemin, A Hurrian Musical Score from Ugarit: The Discovery of Mesopotamian Music, Undena Publications, 1984, עמ' 14, 16


אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
המיתולוגיה המסופוטמית
הפנתאון השומרי והאכדי אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז)
יצירות ספרותיות חשובות אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש
יצורים מיתולוגיים אנזו (מפלצת) • חומבבה • למסו • פזוזו • פר השמיים (אנ')
גיבורים אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה • אדאפה
ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה ובנושא המזרח התיכון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.