יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
נחיתת STS-3 | |||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
מפעיל | נאס"א | ||||||||||||||||||
בעלים | חיל האוויר של ארצות הברית | ||||||||||||||||||
משרת את | מתקן הבדיקות וייט סנדס | ||||||||||||||||||
בסיס לחברות | מטווח הטילים וייט סנדס | ||||||||||||||||||
קואורדינטות | 32°56′36″N 106°25′12″W / 32.9432°N 106.42°W | ||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 1,192 מטר | ||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
נמל החלל וייט סנדס (באנגלית: White Sands Space Harbor, בעבר נקרא Northrup Strip) היה מסלול המראה של מעבורות חלל, אתר בדיקה למחקר טילים, ואזור אימוני ראשוני בשימוש נאס"א לאסטרונאוטים המאמן אותם בפניות ונחיתות במטוסי ההדרכה של המעבורת ובכלי טיס מסוג T-38.[1] בנמל יש מסלולי תעופה, עזרי ניווט, תאורת מסלול ומתקני בקרה, והוא שימש גם כאתר הנחיתה האמיתי של מעבורות גיבוי שונות.[1]
הנמל נמצא כ-80 קילומטרים מערבית לאלמוגורדו (אנ'), ניו מקסיקו, בגבולות טווח הטילים שלו.
מתקן הבדיקה הממוקם בניו מקסיקו, נבחר בשנת 1962 על ידי מטה נאס"א והיה ידוע כאתר אפולו עד 1965.
בשנת 1964 הובער בפעם הראשונה מנוע של רקטות באתר. מאז יש למתקן הבדיקה בנמל החלל תמיכה מתחנת החלל הבינלאומית ומתוכניות נוספות של נאס"א.
בשנת 1976 בחרה נאס"א ברצועת נורת'רופ כאתר להכשרת טייסי מעבורות החלל, ואז בנוסף לנמל מסלול המראה שני שחצה את רצועת הנחיתה המקורית מצפון-דרום, ובשנת 1979 האריכו את שני מסלולי ההמראה ל-10,668 מטרים. מסלולים אלו כוללים מסלול צר באורך של 4,572 מטרים שהורחב בשני קצוותיו ב-3,048 מטרים נוספים כדי לאפשר לנמל החלל לשמש כמתקן נחיתה לגיבוי.
ב-30 במרץ 1982 נאלצה משימת מעבורת החלל קולומביה STS-3 לנחות בנמל החלל וייט סנדס, לאור תנאי מזג האוויר גרועים במרכז החלל קנדי ובבסיס חיל האוויר אדוארדס, זוהי משימת מעבורת החלל היחידה שנחתה בוייט סנדס.
הנמל הוא חלק ממתקני המסלול (המתקן הגדול והמשמעותי ביותר), של שטח בן כ-8,300 קילומטרים רבועים המכונה מטווח הטילים וייט סנדס המשמש את צבא ארצות הברית לניסויי טילים ומערכות נשק, השוכן בשטחם של חמישה מחוזות שונים בניו מקסיקו, והוא המתקן הצבאי הגדול בארצות הברית. ב-9 ביולי 1945 הוקם "וייט סנדס" לבדיקת רקטות ארוכות טווח אמריקאיות וגרמניות. שבוע לאחר מכן, ב-15 ביולי, נבחנה במקום פצצת האטום הראשונה.
בבסיס מתבצעות אף בדיקות של מערכות ישראליות, בין היתר של כיפת ברזל[2] וסדרת טילי החץ.
בשטחי המטווח נמצאים אף מתקנים של נאס"א המשמשים לשיגורי לוויינים ורקטות המופעלים על ידי מרכז החלל ג'ונסון.
מתקני נאס"א | |||||
---|---|---|---|---|---|
מנהלת נאס"א | |||||
עשרת מרכזי נאס"א העיקריים |
| ||||
מתקני מחקר ובדיקה נוספים | מתקן ההרכבה מישו (אנ') • מתקן הטיסות וולופס • מתקן הבדיקות וייט סנדס (אנ') • מתקן ההכשרה והאימות העצמאי (אנ') • מתקן סנטה סוזאנה לניסויי שטח (אנ') • מתקן לניסויי בלוני אוויר (אנ') | ||||
נמלי חלל | נמל החלל קייפ קנוורל • בסיס חיל החלל ונדנברג | ||||
מערכי תקשורת ותצפית | רשת חלל עמוק (DSN) (מרכז קנברה לתקשורת חלל עמוק • מרכז מדריד לתקשורת חלל עמוק • מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק) • מתקן הטלסקופ התת־אדום של נאס"א (אנ') • Space Flight Operations Facility (אנ') • רשת תקשורת לגופים קרובי ארץ (אנ') • רשת תקשורת חלל (אנ') |