נעמן בלקינד

אין לבלבל ערך זה עם הערך "נעמן בלקינד (אדריכל ישראלי)".

נעמן בלקינד

לידה	16 בדצמבר 1888 גדרה, ארץ ישראל
הוצאה להורג	16 בדצמבר 1917 (בגיל 29) א' טבת תרע"ח דמשק
מקום קבורה	ראשון לציון
השתייכות	ניל"י
תפקידים בשירות
מרכז פעילות ניל"י באזור הדרום
עיטורים
אות ניל"י

נעמן בֶּלְקִינְד (16 בדצמבר 1888 – 16 בדצמבר 1917 א' טבת התרע"ח) היה מחברי ארגון ניל"י שתפיסתו על ידי העות'מאנים, בספטמבר 1917, סימנה את קיצו של הארגון. בלקינד נתלה בדמשק בדצמבר אותה שנה, ביחד עם יוסף לישנסקי.

יוסף לישנסקי (משמאל, פניו למצלמה) ונעמן בלקינד תלויים בדמשק. הצלם הוא דניאל אוסטר, שהיה קצין בצבא האוסטרו-הונגרי באותה תקופה

קבר נעמן בלקינד בבית העלמין הישן "גני אסתר" בראשון לציון

ביוגרפיה

נעמן נולד בגדרה לפנינה ושמשון בלקינד, מאנשי ביל"ו וממייסדי ראשון לציון. הוא אחיינה של סוניה בלקינד רופאת הנשים הראשונה בישראל, ישראל בלקינד, מנהיג הבילויים, ובן דודו של אבשלום פיינברג, אף הוא חבר ניל"י. בלקינד הושפע רבות ממנו ומרוחו הלאומית. בצעירותו למד בלקינד בבית הספר בראשון לציון. בהמשך למד בבית הספר כל ישראל חברים בירושלים ובמצרים.

בלקינד היה מראשוני היהודים לשרת בצבא הטורקי, אולם בעקבות התחברותה לגרמניה במלחמת העולם הראשונה והבנתו שגורל האימפריה העות'מאנית נחרץ, נענה לאבשלום פיינברג והיה מראשוני המצטרפים לניל"י^[1]. עוד בימים הראשונים של פעילותה הגיש לה סיוע, ובהמשך הפך למרכז הפעילות באזור הדרום, הוא אזור החזית. ממקום עבודתו, משרדי היקב בראשון לציון, הכיר קצינים טורקיים רבים, אשר בעזרתם יכול היה להודיע על תנועות הצבא, האספקה והמצב בחזית.

בספטמבר 1917, ניסה לחצות את קווי החזית, בדרכו למצרים, במטרה לגלות את נסיבות העלמו של אבשלום פיינברג. בדרכו לשם נתפס ונכלא בכלא בבאר שבע, שם נשפט ונידון לתלייה, ואף הוכן גרדום לצורך ביצוע גזר הדין במרכז גן אלנבי. בהמשך שינו הטורקים את דעתם כדי לשאוב מפיו מידע. בניל"י תוכנן לשחררו על ידי שוחד או על ידי כניסה חמושה אל כלאו (כשאנשי ניל"י מחופשים לז'נדארמים טורקים), אך זה לא מומש. בינתיים נשבר בלקינד בחקירתו וסיפק לעות'מאנים פרטים על הרשת^{[דרוש מקור]}. בעקבות זאת, החל מרדף אחר יתר אנשי ניל"י. בלקינד הועבר לאחר תקופה קצרה לבית כלא בדמשק ושם בוצע גזר הדין בתלייה. גזר דינו הוצא לפועל יחד עם יוסף לישנסקי, בא' בטבת ה'תרע"ח (16 בדצמבר 1917).

יתר חברי ניל"י לא הוצאו להורג על ידי הטורקים. גזרי דין מוות נפסקו גם לבן דודו של בלקינד, אבשלום פיינברג, ולאחיו הצעיר איתן בלקינד. אבשלום פיינברג נהרג לפני כן ללא ידיעת הטורקים וגזר הדין נפסק שלא בפניו. גזר דינו של איתן בלקינד נדחה בשל גילו הצעיר, ובינתיים הצליח להימלט מידי הטורקים בזמן המולה שהשתררה בהתקפה בריטית על השיירה שבה היה.

עצמותיהם של שני עולי הגרדום הועלו לארץ ישראל לאחר הכיבוש הבריטי והוטמנו בראשון לציון ב-24 באוקטובר 1919^[2]. נעמן בלקינד הניח אישה, רעיה בלקינד, ותינוק בן שנה.

הנצחה והוקרה

ב-1927 הקימו אחיו של בלקינד, ישי ואיתן, את אולם הקולנוע הראשון בראשון לציון, "קולנוע נעמן", על שמו. הבניין נהרס בעשור הראשון של המאה ה-21. חמישים שנה לאחר מותו הוכר נעמן בלקינד כהרוג מלכות על ידי מדינת ישראל ולמעלה משישים שנה לאחר מותו הוענק למשפחתו אות ניל"י בגין פעילותו במחתרת זו.

בתאריך 22 בדצמבר 1982 דאר ישראל הנפיק גיליון מזכרת של 20 בולי דאר שכותרתו "הרוגי מלכות בדור התקומה" . אחד מהבולים האלה הוקדש להנצחת זכרו של בלקינד שדיוקנו מופיע עליו. האמנית רות בקמן מלכא עיצבה את הדיוקן והאמן אריה גלזר עיצב את הגיליון.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נעמן בלקינד בוויקישיתוף

• קורות החיים של נעמן בלקינד, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• דוד תדהר (עורך), "נעמן בלקינד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2288
• נדב מן, משפחת פיינברג: בחזרה לימי ראשית הציונות, באתר ynet, 4 ביולי 2008
• נדב מן, משפחת פיינברג: בחזרה לימי ראשית הציונות ב', באתר ynet, 11 ביולי 2008
• נעמן בלקינד באלבום המשפחות - עדת ראשון לציון
• מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד, היסטוריום 56, 13.1.2020, אתר המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. איתן בלקינד, אחיו של נעמן בלקינד על ניל"י, המשקיף, 12 בינואר 1940
2. לראשון לציון הובאו לקבורה, המזרחי, 3 בדצמבר 1919
   מאורעות השבוע, הצפירה, 11 בדצמבר 1919
3. יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשס"ב, קטלוג מס' 14, רשות הדאר - השירות הבולאי, כתר הוצאה לאור, 2008, עמ' 227

מאיר בֶּלְקִינְד (חלוץ הוראת העברית) מאיר בֶּלְקִינְד (חלוץ הוראת העברית)

משה פיינברג משה פיינברג

יהושע חנקין (גואל אדמות העמק) יהושע חנקין (גואל אדמות העמק)

אולגה חנקין (בלקינד) (מנשות העלייה הראשונה, מיילדת) אולגה חנקין (בלקינד) (מנשות העלייה הראשונה, מיילדת)

שמשון בֶּלְקִינְד שמשון בֶּלְקִינְד

ישראל בֶּלְקִינְד (מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה) ישראל בֶּלְקִינְד (מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה)

סוניה (אלכסנדרה) בלקינד (רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל) סוניה (אלכסנדרה) בלקינד (רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל)

מנחם מנדל חנקין מנחם מנדל חנקין

פאני פיינברג (בלקינד) פאני פיינברג (בלקינד)

ישראל ("לוליק") פיינברג (ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב) ישראל ("לוליק") פיינברג (ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב)

יוסף פיינברג (ממייסדי ראשון לציון) יוסף פיינברג (ממייסדי ראשון לציון)

ברטה ברטה

מאיר בלקינד נרצח במאורעות תרצ"ו מאיר בלקינד נרצח במאורעות תרצ"ו

ישי בלקינד ישי בלקינד

איתן בלקינד (איש ניל"י) איתן בלקינד (איש ניל"י)

נעמן בלקינד (איש ניל"י) נעמן בלקינד (איש ניל"י)

רעיה בלקינד רעיה בלקינד

נחום וילבוש (ממייסדי בית החרושת "שמן") נחום וילבוש (ממייסדי בית החרושת "שמן")

שושנה שושנה

צילה פיינברג שוהם צילה פיינברג שוהם

זאב שוהם זאב שוהם

אבשלום פיינברג (מייסד ניל"י) אבשלום פיינברג (מייסד ניל"י)

דורה בלוך (נרצחה כחטופה באנטבה) דורה בלוך (נרצחה כחטופה באנטבה)

יוּסֵף שוּפַאנִי יוּסֵף שוּפַאנִי

עוזי בלקינד עוזי בלקינד

זהרה וילבוש זהרה וילבוש

תמר אשל (חברת כנסת) תמר אשל (חברת כנסת)

דוד שוהם (מנכ"ל בנק) דוד שוהם (מנכ"ל בנק)

דניאל בלוך (עיתונאי ועורך) דניאל בלוך (עיתונאי ועורך)

אילן הרטוב (ראש מועצת קריית שמונה) אילן הרטוב (ראש מועצת קריית שמונה)

נעמן בלקינד אדריכל ישראלי נעמן בלקינד אדריכל ישראלי