נקאי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | דקראים |
תת־סדרה: | דמויי-שפתן |
משפחה: | שפתוניים |
סוג: | נקאי |
שם מדעי | |
Labroides בליקר, 1851 | |
נַקַּאי (שם מדעי: Labroides) הוא סוג של דג ממשפחת השפתוניים, שכולל מספר מינים שחיים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט. מינים אלה הם בין דגי הנקאי המוכרים והמובהקים ביותר. הנקאים הם שוכני שוניות אלמוגים, וידועים בכך שהם חיים במעין תחנות ניקיון משלהם, אליהם מגיעים דגים וחיות ים אחרות על מנת לעבור ניקוי מטפילים. הנקאי אוכל את העור המת והטפילים שעל הדג, ושאריות מזון מתוך הפה שלו. לנקאי מגיעים גם דגים טורפים כגון כרישים וברקודות.
נקאות התפתחה מספר פעמים באופן בלתי תלוי בסביבות מימיות שונות ברחבי העולם (בכך היא מהווה דוגמה לאבולוציה מתכנסת). עם זאת למעט סוג זה, שאר הדגים הנקאים אינם "בלעדיים".[1]
השיטה עובדת כך: דג נקאי או צמד נקאים פותחים "תחנת ניקוי" במיקום קבוע. הם עשויים לאותת באמצעות מחוות גופניות ("ריקוד" שכולל תנועות ראש וזנב אופייניות) או בשינוי צבעיהם שהם מוכנים לקבל לקוחות. כשהלקוחות מגיעים, הם מחכים לתורם לקבל טיפול. הלקוחות אינם פאסיביים לפני הטיפול ובמהלכו. לפניו הם עשויים לאותת לנקאי על רצונם בטיפול באמצעות תנועות או שינוי צבע. כשמגיע תורם הם ניגשים לתחנת הניקוי ומותחים את סנפיריהם כדי להקל על דגי הנקאי להגיע לכל אזור בגופם. חלק מהדגים פותחים את פיהם ואת מכסי הזימים שלהם כדי לאפשר לנקאים, שלרוב קטנים מהם בהרבה, להיכנס ולצאת. נקאים יכולים לסמן באמצעות נגיחה קלה ללקוחות לפרוש סנפיר או לפתוח את מכסה הזימים לבדיקה. לקוחות משנים את צבעיהם לקראת הניקוי או במהלכו (זו אחת הסיבות שצלמים אוהבים לצלם אינטראקציות ניקוי – צבעי הדגים לרוב עזים ומרשימים במיוחד). שינוי הצבע מסמן לנקאי את הרצון בטיפול ומקל על מלאכתו (הדגשת הצבעים מבליטה את הטפילים על הגוף) ועשוי גם לשקף שינוי רגשי למצב נינוח יותר.
לעיתים נקאים מחכים ללקוחות בחוסר תעסוקה, אך יש תחנות ניקוי בהן אף פעם לא חסרה עבודה. מחקר על שונית המחסום הגדולה מצא שדג נקאי שפתוני משרת בממוצע 2,297 לקוחות ביום.[2] עוד הראה המחקר שדגים מסוימים מבקרים נקאי מסוים בממוצע 144 פעמים ביום[3] – רמז לכך שניקוי אינו הדבר היחיד שדגים מקבלים מהטיפול. במחקר אחר שנערך בשונית המחסום הגדולה נמצא שנקאי מסיר בממוצע מלקוח 1,218 טפילים ביום.
הטיפול עצמו כולל הסרת טפילים, עור מת (כולל טיפול בגלדי פצעים) ואצות מגופו של הלקוח וכן "צחצוח שיניים" (ניקוי שאריות מזון המצטברות ביניהן), עיסוי ("גירוי מישושי" בלשון המדעית) – והפגת מתחים (הפחתת רמות הסטרס). הלקוח זוכה בטיפול ספא בריא, מפנק ומרגיע – והנקאי זוכה במזון.
הראיות להיותן של תחנות ניקוי גורם מפיג מתחים כוללות ניסויים ותצפיות רבים. לקוחות טורפים נוהגים בתוקפנות פחותה בהרבה באזור תחנות הניקוי, גם כלפי דגים שאינם נקאים, דבר שהופך את תחנות הניקוי לסוג של "גן עדן בטוח".[4] גם לעיסוי עצמו הנכלל בניקוי יש אפקט מרגיע על התנהגות הדגים. מחקר הראו שדגים שנגרם להם סטרס מכוון (המתבטא גם ברמת קורטיזול גבוהה בדם) ביקשו לאחר מכן הרבה יותר את קרבתו וטיפולו של "דג נקאי" (למעשה הייתה זו בובה נעה בצורת דג נקאי) והתחככו בהם שוב ושוב.[5] למרות שהאינטראקציה עם בובת הנקאי הייתה רחוקה מלהיות "הדבר האמיתי" – היה די בה כדי להפחית רמת הסטרס של הדגים (ואת רמת הקורטיזול בדמם). ניסוי זה ואחרים מחזקים את ההשערה שדגים מבקרים בתחנות ניקוי גם כדי להקל מתח וכי זה מרגיע ומהנה עבורם.[6]
בניסויים שבחנו למידה וכישורים קוגניטיביים, הוכיחו נקאים יכולות מפתיעות, גבוהות לעיתים אפילו משל פרימטים. במסגרת ניסוי שערך צוות של עשרה מדענים מגרמניה, שווייץ וארצות הברית, הניחו לפני כל "נבחן" (מלבד נקאים בחנו בניסוי גם קופי קפוצ'ין, אורנגאוטנים ושימפנזים) שתי מגשיות עם מזון – כחולה ואדומה. אם הנבחן החל לאכול מהצלחת הכחולה – הצלחת האדומה הורחקה. אם הנבחן החל לאכול מהאדומה – שתיהן נשארו במקומן. הנקאים למדו לאכול מהצלחת האדומה תחילה במהירות הרבה ביותר. בשלב השני, שינו החוקרים את "כללי המשחק", כך שדווקא אכילה מהצלחת האדומה תחילה תביא להרחקת הצלחת הכחולה. רק הנקאים וקופי הקפוצ'ין הצליחו להסתגל ולהבין את היפוך החוקים ב-100 הניסיונות הראשונים. עם זאת, דגי נקאי צעירים השיגו תוצאות גרועות בהרבה מדגי נקאי בוגרים, רמז לכך שמדובר ביכולת מנטלית נרכשת.[7] אחד מעורכי המחקר, רדואן בשארי, אף ערך את הניסוי על בתו בת ה-4 עם סוכריות M&M שהוצבו על הצלוחיות. גם היא, כמו השימפנזים, לא הצליחה להבין את היפוך כללי המשחק ב-100 הניסיונות הראשונים.[8] אחת הסיבות להצטיינות הנקאים במשימה היא התאמתה למשימות המנטליות שנקאים נדרשים להן בטבע: תיעדוף לקוחות.
מסתבר שנקאים מסוגלים להבדיל בין לקוחות קבועים שחיים בשונית[9] ובין לקוחות מזדמנים שרק חולפים בה – ומעדיפים לנקות תחילה את הלקוחות הלא מוכרים, שעלולים להמשיך ולהתנקות בתחנה אחרת.[10] הם גם יעדיפו לקוחות מוכרים שלא הגיעו הרבה זמן לניקוי (ולכן מבטיחים יותר מזון) על פני לקוחות שקיבלו טיפול לאחרונה. יכולתם של דגי נקאי לזכור טיפולים קודמים היא דוגמה לזיכרון אירועי בקרב דגים.[11] הם גם מתאימים את איכות וזהירות הניקוי למסוכנות הלקוחות (דגים טורפים, למרות שלא תועדו טורפים נקאי מעולם, זוכים ליחס מועדף וליותר עיסוי),[12] למספר הלקוחות שממתינים וצופים בניקוי[13] (לתחנות ניקיון יש מוניטין),[14] ולעומס העבודה.[15]
מחקר שפורסם ב-2019 מצא שדגי נקאי שפתוניים מסוגלים לזהות את עצמם במראה,[16] יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.
הסוג נקאי שפתוני מכיל 5 מינים.