נקדימון בן גוריון
נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני[1]) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני. ישנה השערה כי נקדימון הוא ניקודמוס המוזכר בברית החדשה.
אגדות חז"ל על עושרו המופלג
[עריכת קוד מקור | עריכה]עושרו המופלג מוזכר באגדות שבתלמוד הבבלי לצד פועלו למען עולי הרגל לבית המקדש בירושלים. כשרצו חז"ל לתאר את עושרו כתבו על בתו שהייתה מיטתה מוצעת בשנים עשר אלף דינרים[2]. במקור אחר[3] מסופר כראיה לעושרו של נקדימון בן גוריון, שבכתובתה של בתו היה רשום "אלף אלפי דינרי זהב" שאביה נתן לה בתור נדוניה.
בתלמוד הבבלי על מסכת גיטין[4] מוזכר נקדימון בן גוריון ביחד עם כלבא שבוע ועשיר נוסף ושמו בן ציצית הכסת שמחסני המזון שלהם יכלו לקיים את תושבי ירושלים כעשרים שנה במצור הרומאי על ירושלים שקדם לחורבן בית שני. מהמשך דברי התלמוד שם נראה שנקדימון בן גוריון וחבריו תמכו בהשגת הסכם עם הרומאים בניגוד לדעת קבוצות מיליטנטיות יותר. מסורת קדומה בשם האר"י זיהתה את קברו בקברי המלכים בירושלים.
המדרש באבות דרבי נתן שהוזכר לעיל מספר שנקדימון בן גוריון רכש שתים עשרה עינות מים עבור עולי הרגל. כשבא להחזיר את המים לאיש שממנו קנה את שתים עשרה עינות המים נעשה לו נס: עקב תפילתו של נקדימון בן גוריון, ירד גשם במיוחד עבורו בתוך שנת בצורת על מנת למלא את מאגרי המים.
יתר על כן, האגדה מספרת שכיוון שבעל חובו של נקדימון בן גוריון טען שהגשם ירד בלילה לאחר זמן פרעון החוב, הרי שלמרות התמלאות המעיינות, על נקדימון בן גוריון לשלם את חובו. המדרש ממשיך ומספר שנקדימון בן גוריון התפלל ובקש מה' שהזמן ישוב לאחור והשמש תשוב משקיעתה, כך שלא יהא עליו לשלם את החוב. המדרש מספר שה' נענה לבקשה זאת והשמש חזרה לאחור כך שהיום עוד לא נסתיים.
חז"ל אף גרסו שבעקבות אירוע זה נשתנה שמו והוא קבל את השם 'נקדימון' שכן "נקדמה חמה בעבורו". סיפור זה מופיע גם בתלמוד הבבלי[5]. לפי המסופר במקורות אלו שמו העברי היה 'בוני'. ייתכן שמקור השם נקדימון בשם היווני 'ניקודמוס' (Νικόδημος).
סיפור האגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ולמה נקרא שמו נקדימון בן גוריון? מפני שנקדמה לו חמה בעבורו. פעם אחת עלו ישראל לרגל לירושלים, ולא היה להם מים לשתות. הלך אצל שר אחד ואמר לו: הלויני שתים עשרה עיינות מים מכאן ועד יום פלוני. אם איני נותן לך שתים עשרה מעיינות מים, אני נותן לך שתים עשר ככר כסף. וקבע לו זמן.
כיון שהגיע זמן שלח לו: שגר לי שתים עשרה מעיינות מים או שתים עשרה ככר כסף. אמר לו: עדיין שהות ביום. ליגלג עליו אותו השר ואמר: כל השנה כולה לא ירדו גשמים, ועכשיו ירדו גשמים? נכנס אותו השר לבית המרחץ שמח, ונקדימון בן גוריון לבית המקדש. נתעטף ועמד בתפילה, ואמר לפניו: ריבנו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך עשיתי, כדי שיהיה מים לעולי הרגל. מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעיינות מים והותירו. שלח לאותו השר: שגר לי דמי מים יתירים שיש לי בידך. אמר לו: כבר שקעה חמה ומים ברשותי ירדו. חזר ונכנס לבית המקדש, ונתעטף ועמד בתפלה. אמר לפניו: ריבנו של עולם, עשה לי נס באחרונה כבראשונה. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה חמה. ופגעו זה בזה. ואמר לו: יודע אני שלא הרעיש הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא בשבילך."
בתו של נקדימון בן גוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מרים בת נקדימון בן גוריון
המקור במסכת כתובות[6] שהוזכר לעיל מספר על מצבה החומרי הקשה של בתו של נקדימון בן גוריון לאחר החורבן. מקור זה מבוסס על דברי התוספתא על מסכת כתובות[7]. מדברי התוספתא ניתן להבין שהסיבה לעוניה הקשה של בתו של נקדימון בן גוריון היא שקיללה את החכמים עקב כעסה עליהם. הסיבה לכעס היא שבהיותה שומרת יבם פסקו לה סכום כסף למחייתה שלא היה גבוה די הצורך לדעתה, על אף שהיה זה סכום גבוה מאוד: "ארבע מאות דינרי זהב בכל יום לקופת בשמים".
שואל התלמוד הבבלי על מסכת כתובות[3] כיצד זה התדרדרה בת למשפחה כה עשירה לעוני שכזה. לכאורה, ההסבר הפשוט הוא שמוראות החורבן שהמיטו הרומאים על ארץ ישראל גרם לעוניה. התלמוד מחפש הסבר עמוק יותר, ומציע שני הסברים שדווקא מגנים את נקדימון בן גוריון. הסבר אחד, מציג את נקדימון בן גוריון כמי שפעולותיו בתחום הצדקה נעשו לכבודו האישי, ולא לשם הצדקה עצמה. הסבר שני, מציג אותו כמי שבאמצעות עושרו הרב יכול היה לסייע יותר ולא עשה כן.
במדרש ההלכה על ספר דברים, הספרי (סימן שה), מופיעה גרסה קצרה יותר של אגדה זאת, ובה שני ההסברים האלו אינם מופיעים. כמו כן גם לא מופיעים דבריה של הבת[3] אשר תולה את הסתלקותו של העושר ממשפחתה במיעוט מצוות הצדקה. ייתכן שהתלמוד הבבלי במסכת כתובות רצה להשתמש בסיפור על נקידמון בן גוריון ובתו כתמרור אזהרה בפני עשירים בני אותה תקופה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בן שחר, "נספח: נקדימון בן גוריון", בתוך: טל אילן וורד נעם, בין יוספוס לחז"ל, יד בן צבי, תשע"ז; כרך ב: אגדות החורבן, עמ' 688–693.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "נקדימון בן גוריון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 949-948, באתר היברובוקס
- "נַקְדִימוֹן בן גוּרְיוֹן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 101, באתר היברובוקס
- הערך 'נקדימון בן גוריון' באנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- אברהם גולדפדן, נקדימון בן גוריון, באתר פרויקט בן-יהודה
- ידידיה מאיר, האיש שעצר את השמש, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]