נקמת המורד

נקמת המורד
Mathias Sandorf
עטיפת הספר המקורי
עטיפת הספר המקורי
מידע כללי
מאת ז'ול ורן
איורים לאון בנט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית
סוגה רומן היסטורי
מקום התרחשות האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1885
מספר עמודים 193
הוצאה בעברית
תרגום א.ב.צבי
סדרה
ספר קודם הארכיפלג בלהבות עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא Robur the Conqueror עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נקמת המורד הוא חלק מרומן שכתב ז'ול ורן בשם: מתיאס סנדור (Mathias Sandorf). גיבור הרומן הוא הגְרַף מַטִיס שַׁנְדוּר. לאחר ניסיון מרד כושל בשלטון האוסטרי לשחרור מולדתו הונגריה, נחשב הגרף למת, אך למעשה הוא נמלט בחוסר כל לאיטליה, ממנה המשיך למזרח התיכון, שם למד רפואה, שינה את שמו לדוקטור אַנְטֶקִירְט, וריפא אישיות עשירה בעיר חַלֶבּ שבסוריה. האיש ציווה לו את כל רכושו לאחר מותו. הוא זכה בירושה ובעזרת ההון שקיבל בנה מושבה מבוצרת באי השוכן בין צפון אפריקה לבין סיציליה. מהאי הוא תכנן את מסע הנקמה במלשינים שגרמו למות חבריו והיו עלולים לגרום למותו.

לספר המקורי חמישה חלקים. שני החלקים הראשונים הופיעו בעברית כספר נפרד בשם "שלושת המורדים" בתרגום ג. בן-חנה. "נקמת המורד", בתרגום של א.ב. צבי, מתחיל בחלק השלישי.

הרומן מתרחש באזור הים התיכון וכולל תחבולות שכבר הוצגו בספריו הקודמים: איים, הודעת צופן, מציאת קשר מפתיע בין אנשים, המצאות טכנולוגיות חדשות - כמו בניית ספינות מרוץ - ודבקות במטרה לבצע נקמה. ז'ול ורן הקדיש את ספרו זה לסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא. הוא קיווה כי מטיס שנדור יהיה הרוזן ממונטה קריסטו בסדרת ספריו, אשר כינה אותה "המסעות יוצאי הדופן" (Voyages Extraordinaires).

הרקע לרומן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ול ורן טען כי הגרף שנדור הוא בן דמותו של המוציא לאור שלו, אֵצֶל, שגם הוא גלה ממולדתו. שנדור הוא פטריוט נלהב ובעל חוש צדק מפותח. דוקטור אנטקירט הוא שילוב של אצל ובִיקסיוֹ - אחד מידידי המוציא לאור. אחרים מצאו דמיון לדמויות של לוחם החופש ההונגרי לאיוש קושוט ושל הנסיך האוסטרי לואי סלוואטור.

העלילה מתחילה בטריאסטה לחוף הים האדריאטי, עוברת לאי סיציליה ולחופי צפון אפריקה. ז'ול ורן הסביר לאצל מדוע העלילה מתפרשת על פני עשרים מקומות בים התיכון: "אני מקווה כי קוראי ילמדו כל מה שניתן לדעת על ארצות אגן הים התיכון". שיאי העלילה הם: הבריחה מהאי מלטה תוך כדי סערה חזקה על ידי אונייה, החולפת במקרה ליד ספינתם הטרופה, ובה הם מגלים ידיד שחיפשו, הטיפוס על הר האטנה בסיציליה, במרדף אחרי כנופיית פושעים, בראשות אחד המלשינים, כאשר הלוע הלוהט של הר הגעש נוטל חלק במסע הנקמה והקרב על האי המבוצר, המותקף על ידי צבא שכיר, המאורגן על ידי המלשין האחרון שנותר בחיים ונהדף למעמקי הים.

תמצית כל העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן שני החלקים הראשונים, המופיעים ב"שלושת המורדים", הוא כדלקמן:

בשנת 1867 בטריאסטה מוצאים שני פושעים, סַרְקָנִי וזִירוֹנֵה, יונת דואר על חוף הים. הם מגלים כי היא נושאת איגרת ובה תוכנית של קבוצת מורדים לשחרר את הונגריה מעול שלטון בית הבסבורג. הם פוגשים בבנקאי מושחת, בשם סִילַס טוֹרוֹנְטַל. שלושתם מחליטים למסור את האיגרת לשלטונות כדי שהמשטרה תוכל לתפוס את הקושרים והם יזכו בפרס נכבד. התוכנית יוצאת לפועל. שלושה קושרים נלכדים: הגרף מטיס שנדור, אישטוון בַּטוֹרִי ולַדִיסלַס סַטְמַר. לאחר שנודע להם על ההלשנה, הם נשבעים לנקום במלשינים ומנסים להימלט, אך שניים מהם נתפסים. רק הגרף לא נתפס, אך הוא נורה ונחשב למת. חבריו מוצאים להורג. המלשינים זוכים בחצי מרכושו הרב של הגרף. החצי השני הוקצה על ידי השלטונות לבתו התינוקת של הגרף, לכשימלאו לה 18, אך התינוקת נעלמה.

חמש עשרה שנה אחר כך, ד"ר אנטקירט, רופא עשיר בעל רקע מסתורי, מגיע לעיר רַגוּז (כיום דוברובניק שבקרואטיה), שם ניצלת ספינתו מתאונה בזכות שני לוליינים צרפתים, פֵּסְקַד ומַטִיפוּ. הד"ר מתרשם מן השניים ומגייס אותם לשירותו. בעיר מתגוררות שתי משפחות המוכרות מתחילת העלילה, טורונטל ובטורי. פטר בטורי (בנו של אישטוון המורד) וסַוָה טורונטל (בתו של סילס המלשין) מאוהבים, אך סילס טורונטל מתנגד לקשר זה ומתכנן להשיא את בתו לשותפו לשעבר סרקני. פטר בטורי נדקר בקטטה וד"ר אנטקירט נקרא להצילו. הוא מטפל בו בדרך מסתורית, אך למרות זאת, מת פטר בטורי. בעקבות מסע הלוויה שלו, מתמוטטת סווה טורונטל, ונישואיה עם סרקני מתבטלים. הד"ר, יחד עם פסקד ומטיפו, מחלצים את גופתו של פטר מהקבר ועוזבים בחשאי על ספינתו המהירה. הד"ר מעיר את פטר (שלמעשה רק הופנט על ידיו כדי שייחשב למת) ומגלה לו את זהותו האמיתית - מטיס שנדור.

בשלב זה של העלילה נפתח הספר "נקמת המורד" - הנמשך מהחלק השלישי עד החלק החמישי של הספר המקורי, וכולל 17 פרקים.

העלילה בתרגום העברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפתית:

La Méditerranée est belle, surtout par deux caractères: son cadre si harmonique, et la vivacité, la transparence de l’air et de la lumière… Telle qu’elle est, elle trempe admirablement l’homme. Elle lui donne la force sèche, la plus résistante; elle fait les plus solides races.

ובעברית:

זך האוויר, האור הרב ומבנה החופים הנהדרים ההרמוניים מוסיפים חן מיוחד לים-התיכון. הים הזה מחשל יפה את האדם, מחסן את שריריו, נוסך בו איתנות וחיוניות, הוא מוליד את הגזעים החזקים.

הספר מתחיל בציטוט מתיאור של ז'ול מישלה (Michelet) על סגולות הים התיכון, אשר בחופיו היא תתרחש (מימין).

באחד הפינות הנדחות של דרום הים, 30 ק"מ מבנגאזי, מצוי אי בו בנה הגרף מטיס שנדור מושבה לו ולאנשים אשר קיבץ מרחבי העולם - 300 משפחות אירופאיות וערביות - סך הכול 2,000 נפש. הוא קרא לאי בשמו החדש, שם שבו הכירו אותו כולם והוא אימצו לפני 15 שנה: אנטקירט.

העלילה נפתחת על האי. פטר בטורי (בנו של אישטוון בטורי המורד שהוצא להורג) מגיע לאי מעולף. אנטקירט הצליח, בעזרת היפנוזה, לגרום לו להראות כמת ולאחר שנקבר, הוא הוצא מהקבר, הועלה לספינה והגיע לאי. לאחר שהוא משיב את פטר לחיים, מגלה הד"ר את זהותו האמיתית ומספר כי הוא מתכנן לנקום את הסגרתם של המורדים.

תחילה הוא מספר לפטר את תולדות חייו ומגלה כי הוא יהיה היחידי אשר יידע את שמו האמיתי - הגרף מטיס שנדור - בכל מהלך מסע הנקמה. הוא מגלה לו כי אביה של כלתו העתידה הוא זה אשר גרם להסגרת אביו.

ברגוז נשארו אמו של פטר ואהובתו סווה בידיעה שפטר קבור באדמה. אמה של סווה, גברת טורונטל, עומדת למות, היא קוראת לסווה, מבקשת ממנה סליחה על מה שעוללו לה, ומודיעה לה כי היא למעשה אינה בתה. סווה מבקשת לעזוב את הבית, אך סילס טורונטל מבקש ממנה להמתין עד אשר תגיע לגיל 18.

בהמשך הספר מתואר המרדף של אנטקירט ואנשיו אחרי המלשינים, הנפרש על פני הים התיכון, עד לנקמה. בסופו של דבר נודע כי סווה היא למעשה בתו הנעלמת של שנדור-אנטקירט, שאומצה על ידי משפחת טורונטל, כך שהיא ופטר יכולים לממש את אהבתם.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נקמת המורד, א.ב. צבי, יוסף שמעוני, תל אביב, 1960

מכונה באתר צבי הראל בשמות אלה:

  • שלושת המורדים, ג. בן-חנה [=גדליהו אמיתי] ונקמת המורד, א. ב. צבי, יוסף שמעוני, תל אביב, 1960
  • מתיאס סנדורף ונקמת סנדורף, רונית איתן [=תבור פלדי], א. זלקוביץ', תל אביב, 1963

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקמת המורד