צילום רנטגן של נקע מולד במפרק ירך ימין (צד שמאל של התמונה) בתינוק. | |
תחום | אורתופדיה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1248135 |
MeSH | D006618 |
סיווגים | |
ICD-10 | Q65 |
ICD-11 | LB74.0 |
נקע מולד של מפרק הירך (באנגלית: Developmental Dysplasia of the Hip, ובקיצור DDH; נקרא גם Congenital Dislocation of Hip, ובקיצור CDH), היא תופעה המתרחשת לרוב בלידה. מדובר בפריקה מלאה או חלקית של מפרק הירך, או בפיגור בהתפתחות גג מפרק הירך תקופה קצרה לאחר הלידה.
נקע במפרק הירך נפוץ במקרים בהם הרחם צר וצפוף ו/או שהתינוק גדול יחסית, או במקרים של לידת עכוז. המנח התקין של מפרק הירך כאשר הוא במגע עם שקע תואם באגן. כאשר החיבור בין עצם המפרק לשקע אינו תקין, פרק הירך, שאמור לשאת את מירב משקל האדם, לא יתפקד כראוי.
שכיחות התופעה היא כשני מקרים לאלף לידות, והיא מתגלה לרוב בשלב מוקדם. בלידות עכוז שכיחות התופעה גדולה יותר.
חוסר אבחון ואי מתן טיפול מהיר בתופעת פריקת הירך עלולים לגרום להתפתחות לא תקינה של הרגל, שעשויה להוביל לצליעה, לקיצור הרגל, לגדילה עקומה של המפרק ולחוסר שוויון וא-סימטריה בירכיים ובאגן ולהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית של מפרק הירך.
אבחון פריקה בתינוקות מתבצע על ידי בדיקה גופנית של רופא, בבדיקת אולטרה סאונד או בצילום רנטגן (תלוי בגילו של התינוק הנבדק). בישראל, נבדקים תינוקות על ידי רופא לאחר הלידה באמצעות מישוש והסתכלות על מבנה העצמות של התינוק וחיפוש של א-סימטריה בין קפלי הישבן והמפרקים הגמישים. במקרה של חשש לנקע, נשלח התינוק לאבחון אולטרה-סאונד. המשך ההשגחה מבוצע במסגרת התחנות לבריאות המשפחה (טיפת חלב).
|
הטיפול בתופעה מתבצע במספר אופנים שכיחים:
לכל השיטות מטרה דומה; פיסוק של הירכיים, כדי לקבע את ראש עצם הירך ולהחזירו למקומו הטבעי. ברוב המקרים הבעיה נפתרת זמן קצר לאחר השימוש בשיטות אלו, אולם במקרים מסוימים מגבסים את רגליו של התינוק (מהחזה ועד הרגליים). במקרים מסובכים וחריגים אף יותר, מבצעים אקט כירורגי; שיחזור של מפרק הירך, תוך שינוי המבנה הגרמי שלו על ידי חיתוך העצם וחיבורה בעמדה המקנה לפרק יציבות בתוך שקע האגן.
ההחלטה באיזו שיטה להשתמש מתבצעת בהתאם למצב המפרק, חומרת הבעיה ומשך הזמן לאחר הלידה שבה התפתחה הבעיה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.