יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. סופרלטיבים ופירוט מוגזם.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. סופרלטיבים ופירוט מוגזם. | |
נרי אוקסמן, 2017 | |
לידה |
6 בפברואר 1976 (בת 48) חיפה, ישראל |
---|---|
לאום |
ישראל ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | materials engineering, architectural design, ביולוגיה סינתטית, מדגם רשום, עיצוב, הדפסה תלת-ממדית, עיצוב תעשייתי |
פרסים והוקרה |
|
בן זוג | ביל אקמן |
מספר צאצאים | 1 |
נרי אוקסמן (נולדה ב-6 בפברואר 1976) היא מעצבת אמריקאית-ישראלית במעבדת המדיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT. היא מובילה את קבוצת המחקר Mediated Matter אשר ידועה באמנות ובארכיטקטורה המשלבות עיצוב, ביולוגיה, מחשוב והנדסת חומרים.
נרי אוקסמן נולדה בחיפה, ישראל[1] לאדריכלים רוברט ורבקה אוקסמן. אביה הוא דיקאן וחוקר בתחום ההיסטוריה והתיאוריה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, ואמה חוקרת בתחום האדריכלות הדיגיטלית בטכניון. אחותה הצעירה, קרן אוקסמן, היא אמנית.[2]
נרי אוקסמן סיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה בשנת 1994. שירתה בצה"ל כקצינה בחיל האוויר.[3]
לאחר שירותה בצה"ל עברה לירושלים והחלה ללמוד בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. לאחר שנתיים עברה ללימודי אדריכלות בטכניון, וסיימה את לימודיה בשנת 2004 בבית ספר לאדריכלות בלונדון London Architectural Association School of Architecture.[4][5]
בשנת 2005 עברה לבוסטון כדי להצטרף לתוכנית דוקטורט בעיצוב ממוחשב ב-MIT, תחת המנחה ויליאם ג'יי מיטשל. עבודת הגמר שלה הייתה בנושא עיצוב עם מודעות לחומר.[6]
הייתה נשואה למלחין הארגנטינאי אוסבלדו גוליחוב (אנ'). בינואר 2019 נישאה לביל אקמן.[7] יש להם ילדה משותפת.[8]
עבודתה של נרי אוקסמן מוצגת ברחבי העולם, ויש לה יצירות בתערוכות הקבועות של ה-MoMA, מוזיאון קופר יואיט לעיצוב, מרכז ז'ורז' פומפידו, המוזיאון לאמנות שימושית של וינה, המוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו SFMOMA, במוזיאון לאמנות בבוסטון ובמוזיאון המדע בבוסטון.[9] היא הציגה גם במוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית ובביאנלה הבינלאומית בבייג'ינג, ובשנת 2020 נפתחה רטרוספקטיבה של יצירתה ב-MoMA.[10][11][12]
פרסמה מאמרים על עיצוב פרמטרי וקונטקסטואלי ופיתחה טכניקות הנדסיות למימוש אותם עיצובים בחומרים שונים. בשנת 2006 השיקה פרויקט מחקר בין-תחומי ב-MIT שנקרא Materialecology, לצורך ניסוי בעיצוב ג'נרטיבי.[13][14] היא קידמה את הרעיון של מציאת דרכים חדשות לתקשורת לגבי עיצוב ולשיתופי פעולה בעיצוב. בשנת 2016 סייעה בהשקת כתב העת הפתוח הרב תחומי למדעי העיצוב, Journal of Design Science.[15]
נרי אוקסמן הופיעה על השערים של המגזינים Fast Company,[16] Wired UK,[17] ICON,[18] Surface[19] וגלריה של עיתון הארץ[20]. עבודותיה מוזכרות כהשראה לשינוי האופן בו חומרים ומבנים מעוצבים ומיוצרים, ויצירותיה האמנותיות תוארו על ידי אנדרו בולטון, אוצר במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק כ-"otherworldly—defined by neither time nor place".[21]
בשנת 2010 התקבלה כמרצה מן המניין במעבדת המדיה של MIT כפרופסור לפיתוח קריירה מטעם Sony.[דרוש מקור] עם קבלת התואר פרופסור, היא הקימה את קבוצת המחקר Mediated Matter, שם היא הרחיבה את שיתופי הפעולה שלה לתחומי הביולוגיה, הרפואה וביגוד.
הרצתה בנושא עיצוב דיגיטלי רב תחומי, ועל התקדמות מעבר לייצור המוני של אלמנטים עיצוביים. בין השאר היא הרצתה בשיחת TED פופולרית על עיצוב "בצומת שבין טכנולוגיה וביולוגיה". בהרצאה המרכזית שלה בשנת 2016 בכנס המכון האמריקני לאדריכלים היא אמרה שיש לתת "תפקיד משמעותי יותר לאדריכלות בחברה", על ידי עבודה יד ביד עם מדע והנדסה.[22]
נרי אוקסמן הייתה במרכזו של פרק בסדרת הדוקו של נטפליקס אבסטרקט: אמנות העיצוב (עונה 2, פרק 2).[23]
קבוצת Mediated Matter ב-MIT משתמשת בעיצוב חישובי, ייצור דיגיטלי, מדע חומרים וביולוגיה סינתטית כדי לחקור אפשרויות עיצוב במבנים קטנים וגדולים,[9] לפעמים תוך שילוב צילום תמונות של דגימה ביולוגית, פיתוח אלגוריתמים לייצור תבניות דומות ופיתוח תהליכי ייצור חדשים למימוש התוצרים. הפרויקטים של הקבוצה כוללים ביגוד לביש בהשראת סביבות עכשוויות ועתידיות,[24] עיצובים מתכלים המונעים על ידי השמש,[25] טכניקות אומנותיות חדשות, ומשטחים ניסויים לצורך השגת חוזק מבני חדשני תוך שימוש בטבע. חלק מהפרויקטים משלבים עבודה בתחומים רבים.
בין התלמידים בקבוצה יש מהנדסים ביו-רפואיים, מנפחי זכוכית, מדעני חומרים, מעצבים, מדעני מחשב המתמחים בבינה מלאכותית, אדריכלים, ביולוגים ימיים, דבוראים, ומומחים נוספים.
חלק מיצירותיה של נרי אוקסמן יוצרו על ידי בעלי חיים או באמצעות תהליכים טבעיים, בהרמוניה עם הטבע. חלק מהפרויקטים נוצרים בשיתוף פעולה עם אורגניזמים טבעיים כמו ריריות, דנאיות מלכותיות וטוואי המשי, לצורך יצירת אובייקטים ומבנים.[20]
בשנים 2008–2010 היא עיצבה את Beast, ישות אורגנית שנוצרה באופן סינתטי על ידי שילוב של פרמטרים פיזיים עם פרוטוקולים של יצירת צורות דיגיטליות. הוא מורכב ממשטח רציף יחיד, שמהווה גם מבנה וגם עור. המיצב משלב ביצועים מבניים, סביבתיים ופיזיים על ידי התאמת עובי, צפיפות התבנית, הנוקשות, הגמישות והשקיפות לאזורי עומס, עקמומיות ולחץ עורי בהתאמה.[26]
ביתן המשי (Silk Pavillion), מיצב שעוצב בשנת 2013, בלט בשיטת הייצור שלו לא פחות מצורתו הסופית. הוא נטווה על ידי 6,500 תולעי משי חופשיות שהונחו על שלדת כיפה ממשי סרוג.[27] ניסויים עם תולעי המשי זיהו כיצד הם יגיבו למשטחים שונים, ומה יעודד אותם לטוות על מבנה קיים, בניגוד לטוויית פקעת כהרגלם. המסגרת של כיפה פוליאדרלית בקוטר של 3 מטר נארגה ברפיון מחוטי משי דקים על ידי זרוע רובוטית, והוצבה בחדר פתוח.[28] הכיפה עוצבה עם רווחים במקומות בהם הטמפרטורה תהיה הכי גבוהה. תולעי משי שוחררו על הכיפה בהדרגה, שם הן הוסיפו שכבות משי עד שהוסרו ממנה. פרויקט זה שילב הנדסה, טוויית משי ומידול שמש בחלל. תוצר המיצב האומנותי שהתקבל נתלה כך שאנשים יוכלו לעמוד בתוכו.
ביתן האוקיינוס (The Ocean Pavillion), מיצב משנת 2014, כלל פלטפורמת ייצור על בסיס מים בה נבנו מבנים מציטוזן, סיב אורגני מתמוסס במים הדומה לציטין. עמודים תומכים ועלים עדינים וארוכים נוצרו על ידי שינוי האופן בו הסיבים מונחים. התוצאה הייתה קומבינציה של מבנים קשים ורכים, שמשתנים ממוצק לגמיש לאורך ענף או עלה, אך כולם עשויים מאותו חומר.
הכוורת הסינתטית (The Synthetic Apiary), מיצב בגודל האנגר שלם שנבנה בשנת 2015, בחן את התנהגותן של דבורים בסביבה מקורה לחלוטין, שאפשרה חיקוי של סביבה טבעית אידיאלית לדבורים. מיצב זה פותח בשיתוף פעולה עם חברת דבוראים, כדרך לבחון תגובות אפשריות לאובדן מושבות דבורים, ולחקור כיצד ניתן לשלב נישות ביולוגיות בבניינים.[29] דבורים משתמשות בפרומונים כדי לתקשר, שפה אנדוקרינית מורכבת שבעזרתה המלכה מורה לפועלות שלה להגביר את קצב העבודה על חלת הדבש. זהו בסיס התובנה של הפרויקט, ששאיפתו היא להשתמש בזרועות רובוטיות כדי להתיז פרומונים שיכוונו דבורים לתבניות של חלות דבש בהיעדרן של מלכות, וכך הרובוטים יוכלו לשלוט בכוורת.[20]
ב-2016 הם עיצבו מסכה עבור הזמרת האיסלנדית ביורק, שעוצבה על פי רקמת הפנים שלה, בהשראת מסכות מוות מקסיקניות.
אגווה-הוחה (Aguahoja), מיצב משנת 2019, חוקר את האפשרות להחליף לחלוטין את השימוש בפלסטיק בביו-פולימרים, המורכבים מרכיבים מולקולריים המצויים בענפי עצים, שלדי חרקים ועצמות אדם. עור המבנה מורכב מביו-קומפוזיט גמיש עם תכונות מכניות, כימיות ואופטיות מדורגת. המיצב מדגים את היישום של ייצור רובוטי על בסיס מים בדומה לייצור בטבע. העבודה עליו החלה בשנת 2012 בניסויים על דגימות בגודל של גרגיר חול, והתקדמה למיצב בגובה 5 מטר.[30]
קבוצת Mediated Matter עבדה רבות בטכניקות שונות של הדפסת תלת מימד. חברי הצוות פיתחו שיטות משלהם ושיתפו פעולה עם חברות דפוס כמו Stratasys. הפרויקטים נעו בסדר גודל בין מארזים ורהיטים גדולים, ליצירות אמנות ובגדים, ביו-קומפוזיטים, שסתומים מלאכותיים והרכבת DNA. הקבוצה תכננה אב-טיפוס של מדפסת עם זרוע רובוטית שיכולה לבנות מבנים בגובה 8 מטרים סביב עצמה במרחב פתוח, ומדפסת שמייצרת חפצים עומדים בזכות עצמם ללא תמיכה.[31]
בשנת 2012 נרי אוקסמן הדפיסה את הסט הראשון שלה של ביגוד לביש בגודל גוף אדם, קולקציה בשם Imaginary Beings בהשראת יצורים אגדיים, והציגה אותו במרכז פופידו בפריז. התערוכה כללה 18 עבודות בהשראת ארכיטיפים מהמיתולוגיה, כוחות על, והספר "יצורים דמיוניים" של חורחה לואיס בורחס. היא הדפיסה קסדות, מחוכים ווריאציה על מדוזה המיתולוגית במדפסת תלת־ממד.[2] לאחר מכן היא פיתחה את Anthozoa, שמלה שפותחה בשיתוף פעולה עם מעצבת האופנה איריס ואן הרפן ומהנדס החומרים קרייג קרטר. על שמלה זו היא אמרה "ייצרנו שמלה שהיא כמו עור שני לגוף. עיצבנו לא רק את הבגד, אלא גם את התנועה והגמישות שלו. בעצם עברנו מתפירה עילית מסורתית (הוט קוטור) לתפירה טכנולוגית (טק קוטור). המחטים הוחלפו על ידי קוד".[2] Imaginary Beings ו-Anthozoa היו כמה מהדוגמאות הראשונות להדפסת תלת מימד רב-צבעונית ורב-חומרית בקנה מידה אנושי,[32] תוך שימוש בפלטת צבעים עזה. בשנת 2015 עיצבה את קולקציית The Wanderers עם כריסטוף באדר ודומיניק קולב, בהשראת רעיונות במחקר אינטרדיסציפלינרי. הקולקציה זכתה בפרס של Fast Company עבור חדשנות בעיצוב. המוצר המשפיע ביותר בקולקציה היה החלק העליון של הבגד שנקרא Mushtari, מודל מערכת עיכול מלאה בנוזל ומושבה של בקטריות פוטוסינתטיות ו-E. coli.[33] ייצור Mushtari דרש שיטות מידול חדשות להדפסת צינורות גמישים ארוכים בעובי משתנה.
בשנת 2014 קבוצת Mediated Matter פיתחה את G3DP,[34] הידוע גם בשם Glass I,[35] המדפסת התלת־ממדית הראשונה לזכוכית אופטית שקופה.[36][37] באותה תקופה, מדפסות תלת מימד סינטריות יכלו להדפיס באבקת זכוכית, אך התוצאות היו שבירות ואטומות.[38] G3DP תוכנן בשיתוף עם MIT's Glass Lab ומכון Wyss, תוך חיקוי תהליכי עבודה מסורתיים בזכוכית. זכוכית מותכת נשפכה בזרמים עדינים וקוררה בתא חישול, מה שהניב דיוק מתאים לאמנות ומוצרי צריכה, ועמידות המתאימה לאלמנטים אדריכליים.[39] התהליך איפשר שליטה מדויקת על צבע, שקיפות, עובי ומרקם.[40] שינוי גובה המהירות של המשפך יצר לולאות אחידות שהפכו את המדפסת ל"מכונת תפירה מזכוכית".[41] סט של כלי זכוכית שיוצרו במדפסת זו הוצג בתערוכה במוזיאון קופר יואיט ובמוזיאונים אחרים,[42] ופסל זכוכית בגובה 10 מטרים, YET, עוצב לכבוד שבוע העיצוב במילאנו 2017.[43]
בשנת 2014 היא פיתחה את כיסא ג'מיני (תאומים), שנקרא כך כי הוא עשוי משני חלקים, חלק תחתון וחלק עליון. הכיסא מעוצב כגוף האדם, ומתוכנן ליצור הרגשה של ישיבה בתוך רחם. הוא הודפס במדפסת תלת־ממד מחומרים שבולעים קול כדי לייצר סביבה שקטה. החלק העליון סוגר כמו גולם על החלק התחתון עליו יושבים.[2]
נרי אוקסמן היא עמיתה בכירה ב-Design Futures Council,[50] וזכתה בפרס וילצ'ק לעיצוב בשנת 2014.[51] בשנת 2009 היא הייתה ברשימת ICON של "20 האדריכלים המשפיעים ביותר על עיצוב עתידנו."[52] באותה שנה היא הייתה ברשימת 100 האנשים היצירתיים בעולם של מגזין Fast Company.[53] בשנת 2012, Shalom Life דירגו אותה במקום הראשון ברשימת "הנשים היהודיות המוכשרות, האינטליגנטיות, המצחיקות והמדהימות ביותר בעולם."[1][54]
פרסים נוספים:
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)