נשות השאלים

נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים, וכן בכינוי הגנאי "נשות הטליבאן") הוא כינוי לקבוצות נשים חרדיות קיצוניות בישראל, המתאפיינות בהתכסות ב"שאל", בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן. נשים אלה נוהגות לכסות בשאל גם את בנותיהן. לטענתן, זהו לבוש יהודי נשי קדום, שלבישתו מעוגנת במקורות הלכתיים. חלק מנשות הקבוצה אף עוטות רעלה. קבוצה אחת של נשים המתלבשות כך נמצאת בירושלים, ומכונה "כתר מלכות". קבוצה שנייה, שמרכזה בבית שמש, התפרסמה עקב מעשי התעללות בילדים של אחת ממנהיגות הקבוצה, ברוריה קרן (כונתה בתקשורת "אמא טליבאן").^[1].

לבישת שאל ורעלה במקורות

בתקופות מסוימות היה כיסוי פנים מאפיין לבוש גאוגרפי. במשנה במסכת שבת מתוארים סוגי לבוש שונים שנחשבים ללבוש רגיל, ועל כן אין הם נחשבים למשא שאותו אסור להוציא בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים (מלאכת הוצאה מרשות לרשות). אחת הדוגמאות במשנה היא: "ערביות יוצאות רעולות", כלומר בארצות ערב, שם מקובל לצאת בלבוש רעלה, מותר לצאת כך גם בשבת^[2]. במקום אחר מוזכר כי בנות ישראל שהתגוררו בעיירות כיסו את כל הפנים חוץ מעין אחת, אך בנות הכפרים לא נהגו כך^[3].

נשות השאלים מביאות ראיה למנהג עטיית השאל מפרשנותן ללשון הרמב"ם^[4] : ”ואי זו היא דת יהודית: הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הן הדברים שאם עשתה אחת מהן עברה על דת יהודית. יוצאה לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים..”. עם זאת, יש המוכיחים^[5] מהרמב"ם כי מדובר היה בדין התלוי בנוהג בכל מקום ואינו חובה על הכול: ”מקומות שדרכן שלא תצא אישה בשוק בכופח שעל ראשה בלבד, עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות, רדיד הפחות בכל הרדידין; ואם היה עשיר נותן לפי עושרו, כדי שתצא בו לבית האבל או לבית המשתה”^[6].

פסק הבד"ץ של העדה החרדית

חלק מנשות השאלים מעדיפות מנימוקי צניעות ללדת בביתן^[7]. בשנת 2011 ילדה חברת הקבוצה בביתה וסירבה לקחת את התינוק לבית חולים למרות סכנה שנשקפה לחייו. הוא ניצל בזכות התערבות אנשים שלקחו את התינוק לבית החולים נגד רצון הוריו ועירבו את גורמי הרווחה^[7]. בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים פרסם הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים מכתב גלוי שבו התריע מפני "קבוצת נשים שעקרו דעת תורה מישראל" ומונעות מילדיהן חינוך מסודר וטיפול רפואי מסודר^[8]. במכתב זה לא הוזכר במפורש עניין השאלים.

לאחר פרסום המכתב אמר הרב בן-ציון מוצפי כי יש להפריד בין הקבוצה העיקרית של עוטות השאלים, שהוא מנהג טוב, לקבוצה מצומצמת של נשים היולדות בביתן תוך סכנת חיים, וכן פועלות למען נישואים שלא על פי ההלכה ושאינן שולחות את ילדיהן למסגרות חינוכיות מקובלות. לדבריו, נגד אלה יצא הבד"ץ^[9].

על הרב אהרון צבי רומפלר נטען כי הוא אחד ממנהיגי הקבוצה, למרות שהוא עצמו הכחיש זאת^[10]. תומכיו מציינים את העובדה שאשתו ובנותיו אינן עוטות שאל. הרב רומפלר אמר בשיעור ששמע מפי רבני הבד"ץ כי הכרוז אינו קשור אליו^[11]. אתר בחדרי חרדים פרסם הקלטה של שיחה טלפונית שבה אמר הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, שהכרוז אינו מכוון לרב רומפלר^[12]. בהקלטות נוספות התירו רבנים נוספים של העדה הליכה עם שאלים בתנאים מסוימים^[13].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשות השאלים בוויקישיתוף

שרי מקובר-בליקוב, נשות הרעלה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2008 (כתבה על הפלג בבית שמש)
תמר אלאור, החורף של הרעולות: כיסוי וגילוי ב-2007/8, תיאוריה וביקורת 37, 2010
יפעת ארליך, "נשות הטליבאן" - התחקיר, "חדשות 2", 14 בנובמבר 2011
ישי כהן, ‏אישה ב'כת השאלים' מדברת: "כל בעיות הצניעות נפתרו?", באתר כיכר השבת, 17 בנובמבר 2011
אפרים מורנו וחזקי עזרא, מי אלה 'נשות השאלים'?, באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2011
תמר רותם, מתחת לכיסוי של "אמא טליבאן", באתר הארץ, 25 בנובמבר 2011
סימה זלצברג-בלאק, "הגאולה על כתפיהן" על אופנת ה'שאלים' (השכמיות) בקרב נשים חרדיות, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014
אריאלה שטרנבך, תיעוד נדיר: בתוך "נשות הטליבאן" בירושלים, באתר ynet, 22 בספטמבר 2015

הערות שוליים

^ שרי מקובר-בליקוב, נשות הרעלה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2008
^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ו'. למעשה מסיקה הגמרא כי מצד הלכות הוצאת מרשות לרשות מותר לצאת בלבוש הרעלה גם במקומות אחרים, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ', עמוד א'.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"ד, הלכה י"ב.
^ פרישה בטור אבן העזר סימן קט"ו ס"ק ט'. וראו שם פירוש נוסף, ולפיו מדובר בחובה רק במקום שאין כיפה על הראש (או בגד אחר המיוחד לנשים נשואות)
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק י"ג, הלכה י"א.
^ ¹ ² חיים שקדי, ‏'כת השאלים' לשפל חדש: אבות מיילדים את בנותיהם, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2011
^ יקי אדמקר, בד"צ 'העדה החרדית' מנדה את 'כת השאלים' • חשיפה, באתר בחדרי חרדים, 13 בנובמבר 2011
^ יקי אדמקר, הגרב"צ מוצפי בעד השאלים: "זורים חול בעיני הציבור", באתר בחדרי חרדים, 23 בנובמבר 2011
^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, 'כת השאלים' למשטרה: "מאיימים על חיינו", באתר בחדרי חרדים, 26 בנובמבר 2011
^ יקי אדמקר, המנהיג המותקף מגיב לראשונה: "מי שנלחם בנו זה הסיטרא אחרא" • בלעדי, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2011
^ יקי אדמקר, "הנלחם ברב רומפלר - מושחת" • הקלטה בלעדית, באתר בחדרי חרדים, 12 בדצמבר 2011
^ יקי אדמקר, המו"צים למטלפן: "שאל? אין בעיה" • ההקלטות, באתר בחדרי חרדים, 20 בנובמבר 2011

[1] שרי מקובר-בליקוב, נשות הרעלה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2008

[2] משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ו'. למעשה מסיקה הגמרא כי מצד הלכות הוצאת מרשות לרשות מותר לצאת בלבוש הרעלה גם במקומות אחרים, אלא שדיבר הכתוב בהווה.

[3] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ', עמוד א'.

[4] משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"ד, הלכה י"ב.

[5] פרישה בטור אבן העזר סימן קט"ו ס"ק ט'. וראו שם פירוש נוסף, ולפיו מדובר בחובה רק במקום שאין כיפה על הראש (או בגד אחר המיוחד לנשים נשואות)

[6] משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק י"ג, הלכה י"א.

[כיכר_השבת-7] ¹ ² חיים שקדי, ‏'כת השאלים' לשפל חדש: אבות מיילדים את בנותיהם, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2011

[8] יקי אדמקר, בד"צ 'העדה החרדית' מנדה את 'כת השאלים' • חשיפה, באתר בחדרי חרדים, 13 בנובמבר 2011

[9] יקי אדמקר, הגרב"צ מוצפי בעד השאלים: "זורים חול בעיני הציבור", באתר בחדרי חרדים, 23 בנובמבר 2011

[10] יקי אדמקר, בחדרי חרדים, 'כת השאלים' למשטרה: "מאיימים על חיינו", באתר בחדרי חרדים, 26 בנובמבר 2011

[11] יקי אדמקר, המנהיג המותקף מגיב לראשונה: "מי שנלחם בנו זה הסיטרא אחרא" • בלעדי, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2011

[12] יקי אדמקר, "הנלחם ברב רומפלר - מושחת" • הקלטה בלעדית, באתר בחדרי חרדים, 12 בדצמבר 2011

[13] יקי אדמקר, המו"צים למטלפן: "שאל? אין בעיה" • ההקלטות, באתר בחדרי חרדים, 20 בנובמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]