איוש נוכחי | אלן גרבר |
---|---|
ייסוד המשרה | 1637 |
https://www.harvard.edu/president | |
נשיא אוניברסיטת הרווארד הוא המנהל הראשי של אוניברסיטת הרווארד וכפועל יוצא גם הנשיא של חבר המנהלים של האוניברסיטה. הנשיא ממונה על ידי חבר המנהלים.
הרווארד ידועה בעצמאות של הפקולטות המרכיבות אותה. הפקולטות קובעות את הסטנדרטים האקדמיים שלהן ומנהלות את התקציבים שלהן. הנשיא, לעומת זאת, ממלא תפקיד חשוב בתכנון ובאסטרטגיה של האוניברסיטה.
נשיאי הרווארד השפיעו על שיטות חינוך ברחבי ארצות הברית. צ'ארלס וו. אליוט, למשל, הקים את השיטה של קורסי בחירה העומדים לרשות כל תלמיד. ג'יימס ב' קונאנט פעל להכנסת מבחנים אחידים באוניברסיטאות. דרק בוק וניל ל. רודנסטין פעלו למען הגיוון באוניברסיטאות.
בשנים האחרונות, התפקיד הפך ליותר ויותר מנהלי, במיוחד לאחר שקמפיינים לגיוס כספים קיבלו חשיבות מרכזית במוסדות גדולים כמו הרווארד. חלקם מתחו ביקורת על מגמה זו בגלל שהיא פוגעת ביכולת של הנשיא להתמקד בסוגיות מהותיות בהשכלה הגבוהה.
כל נשיא משמש כפרופסור באחת המחלקות באוניברסיטה ומלמד לפעמים.
הנשיא הנוכחי של האוניברסיטה הוא אלן גרבר, שהפך לנשיאה ה-31 של הרווארד. גרבר נולד למשפחה יהודית מרוק-איילנד, אילינוי.[1]
הוא החליף בתפקידו את קלודין גיי אשר התפטרה ב-2 בינואר 2024, לאחר חצי שנה בלבד, הכהונה הקצרה בתולדות 388 שנות פעילות המוסד.[2]
המנהל הראשון של האוניברסיטה, נתנאל איטון, לא השתמש בתואר "נשיא" אלא בתואר "מנהל בית ספר", הנרי דאנסטר היה הראשון שכונה בתואר "נשיא".
הרווארד נוסדה לצורך הכשרת כמרים פוריטנים, ולמרות שיעדי האוניברסיטה השתנו והתרחבו, כמעט כל הנשיאים של האוניברסיטה עד סוף המאה ה-18 היו מוסמכים לכהונה.
מאז ליאונרד הואר, הנשיא השלישי של האוניברסיטה, ועד ניית'ן פוסי, הנשיא ה-24, כל הנשיאים היו בוגרי הרווארד קולג'. גם הנשיאים שלא למדו בקולג', למדו לתואר שני באוניברסיטה. דרו גילפין פאוסט היה הנשיא הראשון של האוניברסיטה שלא למד באוניברסיטה או בקולג'.
ג'ון וינטרופ כיהן כנשיא בפועל ב-1769 וב-1773. בשתי הפעמים הוא דחה הצעת להיות נשיא, מטעמי זקנה.
היו עוד כמה נשיאים בפועל, ויליאם ברטל, אדוארד וויגלסוורת' (1780–1781), הנרי וור (1810, 1828–1829), אנדרו פרסטון פיבודי (1862, 1868–1869) והנרי פיקרינג וולקוט. הנרי רוזובסקי, לשעבר דיקן הפקולטה לאמנויות ומדעים, כיהן כנשיא בפועל במשך שלושה חודשים ב-1987 כשבוק נסע מחוץ לארצות הברית. פרובסט אלברט קרנסיל כיהן כנשיא בפועל במשך שלושה חודשים, מנובמבר 1994 עד פברואר 1995, במהלך חופשתה של רודנסטין.
– | נתנאל איטון | 1637–1639 | היה "מנהל בית הספר" ולא "נשיא" | |
1 | הנרי דאנסטר | 1640–1654 | ||
2 | צ'ארלס צ'אנסי | 1654–1672 | ||
3 | לאונרד הואר | 1672–1675 | ||
4 | אוריאן אוקס | 1675–1680 (בפועל); 1680–1681 | ||
5 | ג'ון רוג'רס | 1682–1684 | ||
6 | אינקריס מאד'ר | 1685–1686 (בפועל); 1686–1692 (רקטור); 1692–1701 | ||
– | סמואל וילארד | 1701–1707 (בפועל) | ||
7 | ג'ון לוורט | 1708–1724 | ||
8 | בנג'מין וואדסוורת | 1725–1737 | ||
9 | אדוארד הוליוק | 1737–1769 | ||
10 | סמואל לוק | 1770–1773 | ||
11 | סמואל לנגדון | 1774–1780 | ||
12 | ג'וזף וילארד | 1781–1804 | ||
– | אליפלט פירסון | 1804–1806 (בפועל) | ||
13 | סמואל וובר | 1806–1810 | ||
14 | ג'ון תורנטון קירקלנד | 1810–1828 | ||
15 | ג'ושיה קווינסי | 1829–1845 | ||
16 | אדוארד אברט | 1846–1848 | ||
17 | ג'ארד ספארקס | 1849–1853 | ||
18 | ג'יימס ווקר | 1853–1860 | ||
19 | קורנליוס קונווי פלטון | 1860–1862 | ||
20 | תומאס היל | 1862–1868 | ||
21 | צ'ארלס וויליאם אליוט | 1869–1909 | הכהונה הארוכה ביותר (40 שנה) | |
22 | א. לורנס לואל | 1909–1933 | ||
23 | ג'יימס בריאנט קונאנט | 1933–1953 | ||
24 | נתן פוסי | 1953–1971 | ||
25 | דרק בוק | 1971–1991; 2006–2007 (בפועל) | ||
26 | ניל רודנסטין | 1991–2001 | ||
27 | לורנס סאמרס | 2001–2006 | ||
28 | דרו גילפין פאוסט | 2007–2018 | האישה הראשונה בתפקיד[3] | |
29 | לארי בקאו | 2018–2023 | [4] | |
30 | קלודין גיי | 2023–2024 | האישה השנייה בתפקיד, והאפרו אמריקאית הראשונה בתפקיד;[5] הכהונה הקצרה ביותר | |
31 | אלן גרבר | 2024–הווה |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)